"האם זכאי האב לביטול או הפחתת מזונות בטענה של שינוי נסיבות שעה שהוא מרצה עונש של מאסר ממושך לאחר שתקף את הנתבעת (אם הקטין) כדי להתחמק מתשלום מזונות?" זו היתה השאלה שנדונה בפני השופט ניר זיתוני מבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, ואשר נענתה בשלילה מוחלטת.
לפני מספר שנים השניים התגרשו (המועדים חסויים). מנישואיהם נולד ילד אחד, כיום סביב גיל 6. בהליכים שניהלו בזמנו הם הגיעו להסכמות שקיבלו תוקף של פסק דין. המשמורת על בנם ניתנה לאם, לאב נקבעו הסדרי זהות וסכום מזונות חודשיים (הסכום גם הוא חסוי). בנוסף להשתתפות בהוצאות מיוחדות לרפואה וחינוך.
באחד הימים האב ביצע מעשה חמור מאין כמוהו. כאשר הגיע לקחת את בנו בהתאם לזמני השהות, נעל את דלת הכניסה, ביצע בגרושתו "מעשים של גירוי, ביזוי או סיפוק מיני ודיבר אתה כשהיא כבולה וערומה על הקושי שלו לשלם את המזונות" – כך לפי גזר דינו. תוך כדי המעשים הוא ביקש ממנה לחתום שהיא מוותרת על המזונות, ואחר כך תקף אותה וגרם לה לחבלות חמורות. הוא הורשע ונשלח למאסר של 38 חודשים.
בהיותו בבית הסוהר הגיש האב תביעה להפחתת מזונות, בטענה כי חל "שינוי נסיבות מהותי", בה טען כי אינו עובד, אין לו הכנסה (אף שהוא צפוי להשתחרר בקרוב), והוא אף חויב כבר בפיצויים לנתבעת בהיותה קורבן העבירה.
עוד הוא טען, בין היתר, כי סכום המזונות גבוה מהסכום הממוצע בנסיבות דומות ב-1,400 שקל, וכן הוא ביקש להתחשב בכך שהאם בעלת זכויות בדירה שהיתה שייכת לשניהם בעבר, לאחר שרכשה אותו בסיוע כספי מאביה.
האם-הנתבעת טענה שיש לזכור כי האב הורשע במעשי אלימות קשה מנשוא כלפיה, שבוצעו במטרה לגרום לה לוותר על מזונות הבן. עוד נטען כי לאב כושר השתכרות, אותו יכול היה לממש אלמלא מעשיו המזעזעים.
פרי החטא
השופט זיתוני סבר שיש ממש בטענות הנתבעת, וקבע כי מדיניות משפטית ראויה מחייבת לדחות את התביעה. השופט הבהיר כי "אין לתת לתובע ליהנות מפרי חטאו ויש לשלול זכות תביעתו ולמנוע ממנו לטעון לשינוי נסיבות שלא היו צפויות וזאת מכוח הכלל הקובע כי 'מעילה בת עוולה לא תצמח זכות תביעה'".
"התובע ביצע מעשים פליליים בכוונה תחילה, תוך שכוונתו היתה, כאמור, לסכל גביית חובתו במזונות הקטין. בנסיבות העניין, כל התערבות בגובה המזונות תהא בלתי צודקת כלפי הנתבעת וכלפי הקטין", הוסיף.
בהמשך פסק הדין ובבחינת למעלה מן הצורך, השופט ניתח את צרכי הילד – בעל צרכים מיחדים – ואת מצבם הכלכלי של הצדדים.
בהקשר זה השופט ציין, בין היתר, כי אמנם חלה עליה מתונה בהכנסת האם – עליה שהיתה חלה גם בשכרו של האב אילו היה עובד. אלא שבעיני השופט הדבר בכל מקרה אינו מהווה שינוי נסיבות מהותי, בהתחשב בעובדה שלאור מאסרו של האב בנו לא שוהה עמו כלל – מה שמגדיל את הנטל הכלכלי המוטל על האישה.
מטעמים אלה ומנימוקים נוספים התביעה נדחתה, והאב חויב בהוצאות בסך 2,000 שקל.
ב"כ התובע: עו"ד אליק ביטר - סיוע משפטי
ב"כ הנתבעת: עו"ד מיכל שוויקה - סיוע משפטי
עו"ד ליאור לב עוסק/ת ב- דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל