mako
פרסומת

תקבל חצי מהכתובה: "הוא נוחר ולא שכבנו בגלל הבן שלו"

ביה"ד הרבני שוכנע שהסיבה לפרידה היא נוכחות בן הבעל מנישואיו הקודמים בדירה. עם זאת, חצי מהסכום הופחת בשל התנהלות לא הולמת של האישה שהביאה לנעילתה במרפסת

עו"ד אילנית בר דוד מואס
פסקדין
פורסם:
התחיל לנחור בעקבות העבודה - והוכר כנכה עבודה
אילוסטרציה | אילוסטרציה: By Dafna A.meron, shutterstock
הקישור הועתק

"הייתי סוג ב', בנו קדם לכל, לא היינו שוכבים בגללו": כך סיפרה אישה בבית הדין הרבני ברחובות, ביחס להחלטתה לעזוב את בעלה מנישואים שניים, ולימים להתגרש ממנו. הרבנים יהודה שחור (אב"ד), יאיר לרנר וירון נבון שוכנעו שבנסיבות הללו זכאית האישה ברמה העקרונית לכתובה, כאשר בדעת רוב נקבע שהיא תקבל חצי ממנה בלבד - בשל התנהגות בלתי הולמת מצדה.

בשנת 2016 התחתנו הצדדים בנישואי פרק ב'. בעוד לאיש היה בן מנישואים קודמים, לאישה לא היו ילדים מבעלה הראשון. עובר לחתונה חתם הגבר על כתובה בסך 260 אלף שקל. במהלך קשר הנישואים הביאו השניים לעולם בן ובת משותפים. בשלב מסוים יחסיהם עלו על שרטון, ובספטמבר 2021 עזבה האישה את הבית. באמצע 2022 הם התגרשו רשמית.

בבית הדין הרבני טענה האישה שמגיעה לה כתובה מלאה. לשיטתה הגם שהיא זו שעזבה - הרי שהגירושים נבעו בעיקר מנוכחות בנו של בעלה בבית, ולא מיוזמתה. "הייתי סוג ב', הילד היה קודם לכל, הוא לא היה שוכב איתי בגללו", סיפרה האישה בכאב. סיבה נוספת שהועלתה מטעמה לפרידה הייתה נחירות מצד בעלה לשעבר בזמן השינה, בהן נמנע מלטפל.

מנגד טען הבעל שלא מגיעה לגרושתו כתובה. הוא הצביע על מגוון התנהגויות שליליות מצדה, כגון שנהגה לכנותו "מסריח ועלוב", את בנו "ילד טומאה שנולד בבית עלמין" ואת אימו "חתולת רחוב". בנוסף, היא הגישה נגדו תלונות שווא, והיו גם התקפי צעקות וצרחות שלה שהביאו אותו, לטענתו, לכלוא אותה במרפסת "פעם-פעמיים". במצב המתואר, טען, היא גרמה לגירושים ולכן היא אינה זכאית לכתובה.

קרע עמוק שהלך ונפער

כלל הדיינים היו בדעה שנוכחות בן הבעל בבית הייתה סיבה מרכזית לפרידה, ולכן אין לקבוע שהאישה הפסידה כתובתה. המחלוקת ביניהם הייתה בקשר לגובה הכתובה שיש לפסוק.

בעוד דעת המיעוט, של הרב לרנר, הייתה שיש לפסוק לאישה כתובה מלאה - בין היתר על רקע מחדל הבעל מלטפל בבעיית הנחירות שלו - סברו הרבנים שחור ונבון שיש ללכת על דרך הפשרה ולפסוק רק חצי כתובה, בשל תרומת שני הצדדים לפרידה.

"עיקר סיבת הגירושים נעוצה בנוכחות בנו של האיש מנישואיו הראשונים. האישה לא יכלה לשאת את המקום שנתן האב לבנו, והדבר יצר קרע עמוק שהלך וגדל - עד אשר האישה התנתה את המשך הנישואים ביציאתו של הבן מהבית. יחד עם זה, התנהגות האישה אינה חפה משגיאות, בלשון המעטה. היא הייתה נוהגת לצעוק ולצרוח בתוך הבית, כפי שאמרה בדיון: 'הוא היה סוגר אותי במרפסת כשהייתי צועקת'", נכתב בדעת הרוב.

פרסומת

לפיכך נקבע שהאישה זכאית ל-130 אלף שקל כמחצית כתובה, כמו גם ל-12 אלף שקל מזונות אישה לתקופה שעד הגירושים. עם זאת הובהר שאין "כפל מבצעים", וכי הסכום הסופי ייגזר מהכרעה בתביעות הרכושיות שמנהלים הצדדים.

עו"ד אילנית בר דוד מואס
עו"ד אילנית בר-דוד, כלכלנית ומגשרת, מייסדת א. בר-דוד משרד עו"ד | צילום: תומר לשר

  • ב"כ האישה: עו"ד מאיר אזוט
  • ב"כ הבעל: עו"ד מאיה אלפנדרי

עו"ד אילנית בר דוד מואס, עוסק/ת ב- דיני משפחה וירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין. בהכנת הכתבה השתתפו צוות העורכים של אתר פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.