האם יצאה מהמגזר החרדי - הבנות יעברו לחינוך ממלכתי-דתי
חרף דרישת האב להשאיר את הקטינות ברשת "בית יעקב", קבע ביהמ"ש שהשלוש יעברו בתי ספר כבקשת אימן לאלתר - באמצע שנת לימודים
בית המשפט למשפחה בירושלים קיבל לאחרונה תביעת יוצאת בשאלה להעביר את בנותיה מרשת "בית יעקב" החרדית, לבתי ספר מהזרם הממלכתי-דתי הסמוכים למקום מגוריה. השופטת הילה גלבוע אימצה את המלצת גורמי המקצוע לבצע את המעבר - אשר נתמכה ברצון הקטינות עצמן, תלמידות כיתות א' עד ז' – וזאת חרף התנגדות אביהן, שטען כי השלוש "מהונדסות תודעה".
התובעת, שיוצגה על-ידי עו"ד אברהם קורחוב, והנתבע, אותו ייצג עו"ד אברהם וייס, נישאו כחרדים בגיל צעיר. הם הביאו לעולם בן, כיום תלמיד ישיבה, ושלוש בנות, הלומדות ברשת "בית יעקב" בכיתות א', ג' ו-ז'. בנובמבר 2023 הצדדים התגרשו, על רקע יציאת האם בשאלה. בהמשך פנתה האחרונה לבית המשפט, בתביעתה להעביר את בנותיה למוסדות מהזרם הממלכתי-דתי.
האישה, רופאה במקצועה, סיפרה שחרף יציאתה מהמגזר החרדי, עודנה מקיימת למען בנותיה אורח חיים מסורתי הכולל שמירת שבת וכשרות, תוך הימנעות מחשיפתן למסכים. לשיטתה מעבר השלוש למסגרות ממ"ד סמוך למקום מגוריה תהווה איזון ראוי, ואף תקל על התארגנויות הבוקר ואיסוף הצהריים, כמו גם תיצור מעגל חברתי חדש ובריא לבנותיה.
מנגד טען האב שיש להותיר את בנותיו ב"בית יעקב". לשיטתו מטרת האם להעביר את הקטינות, "מהונדסות תודעה" כלשונו, על דתן, תוך יצירת מדרון חלקלק שתוביל להצבתן לבסוף במסגרות חילוניות. "זכותה של האם לעזוב את הדת אולם אין לה זכות 'לחטוף' עמה את הילדים", טען. הנתבע הוסיף, כשיקול נגד קבלת התביעה, שבממלכתי-דתי יתלוננו שהוא חרדי שלא התגייס לצה"ל.
"מסתירות שיש להן כלב"
אבל השופטת גלבוע שיש לאמץ את עמדת העובדת הסוציאלית המעורבת בפרשה והאפוטרופוסית לדין שמונתה לבנות, לפיה יש לקבל את בקשת האם ולהעביר את השלוש לבתי ספר מהזרם הממלכתי-דתי, וזאת כבר עכשיו, עוד בטרם הסתיימה שנת הלימודים הנוכחית.
"אורח חיי הקטינות שונה מהנהוג והמקובל בחברה החרדית שבה הן לומדות, כאשר הן צוות בית הספר והן החברות לא מקבלים את השינוי בחיי אם הקטינות, והדבר מעמידן בקשיים ובצורך בהסתרה", כתבה השופטת. להמחשת הדברים, צוין שהשלוש נאלצות להסתיר שיש להן כלב, דבר שאינו מקובל בחברה החרדית, והן חוששות שיראו אותן מטיילות עמו.
חיזוק לעמדת אנשות המקצוע מצאה השופטת ברצון הילדות עצמן לביצוע המעבר. מסקנתה הייתה שטובת השלוש הינה לעבור לממלכתי-דתי כבקשת אימן, זאת על רקע הפער עמו הן נאלצות להתמודד בין החיים בבית האם לנהוג ב"בית יעקב", והקשיים וההטרדות אותם הן חוות כתוצאה מכך, הן מצד חברותיהן והן מצד צוות בית הספר.
בהתייחס לטענת המדרון החלקלק שהעלה האב, קיבלה השופטת את טענתה הנגדית של האם, כי המעבר המבוקש יהווה פתרון מאוזן ומתבקש, לאור פתיחות המסגרות בזרם הממלכתי-דתי והכלתן רצף של זהויות דתיות, לעומת אלה החרדיות "המאופיינות לרוב בהומוגניות גבוהה יותר של תפיסות דתיות מסוימות".
בסיכום העניין התרשמה השופטת שמעבר הקטינות לממ"ד יצמצם את הקונפליקט בו הן נתונות, ויקל עליהן להתנהל במצב שבו אביהן חרדי ואימן לא – בד בבד לשמירת אמונתן ואורח חייהן, שכן האם מקיימת בביתה "סטטוס קוו" דתי הכולל שמירת שבת, כשרות, ביגוד צנוע והיעדר טלוויזיה.
לפיכך השופטת התירה את מעבר הבנות לזרם הממלכתי-דתי וזאת לאלתר, כבר במהלך שנת הלימודים, סמוך למקום מגורי האם. "בכדי שלא להעמיק את הקרע בין הצדדים", לא חויב האב בהוצאות.
- ב"כ התובעת: עו"ד אברהם קורחוב
- ב"כ הנתבע: עו"ד אברהם וייס