"התנהלות חמורה": אם זייפה קבלות כדי להגדיל את המזונות

"יש לראות את המעשים בחומרה, ויש בהם משום חוסר תום לב, היעדר ניקיון כפיים וזלזול בוטה בבית המשפט": כך כתבה השופטת לירון זרבל-קדשאי מבית המשפט למשפחה בחיפה ביחס לבחירת אם לזייף קבלות על מנת לנפח את הוצאותיה, ובכך לחייב את האב בדמי מזונות מוגדלים. בנוסף לא גילתה האישה כי בנה החל לקבל קצבת נכות. נקבע שבשל התנהלותה זו, תישא באלפי שקלים הוצאות.

מדובר בחסרת דת שממערכת יחסים עם הנתבע, יהודי, נולד בנם (3). אין מחלוקת שהאב, שטען כי נגנב ממנו זרע, אינו בקשר עם הקטין, כאשר נטל גידולו רובץ במלואו על האם. הליכי המזונות החלו בשלהי 2023, ומאז נקבע שהאחריות ההורית על הפעוט תהיה של האם, כאשר האב, רואה חשבון במקצועו, ישלם לה מזונות זמניים בסך 2,300 שקל.

במסגרת ההליך העיקרי סיפרה האם, בעלת חנות בגדים, שבעוד האב מרוויח יותר מ-40 אלף שקל בחודש - היא משתכרת כ-2,700 שקל בלבד ונאלצת להיעזר בחברים ומכרים על מנת לשרוד כלכלית. במסגרת טיעוניה, העמידה את צרכי הבן על כ-5,200 שקל בחודש, תוך הצגת קבלות להוכחת גרסתה.

מנגד טען האב ששכרו החודשי נמוך בהרבה מהנטען, וכי האם לא בחלה באמצעים כדי לנפח את הוצאות הפעוט: כך למשל, מקבלה מקורית של עסק ממנו קנתה לכאורה מוצרים עבורו, עולה ששם הרוכשת שונה לשמה - ובמלים אחרות, שהקבלה זויפה.

"מצג שווא רחב מידות"

השופטת זרבל-קדשאי ביקרה בחריפות את התנהלות האם: "התברר כי התובעת העמידה מצג שווא רחב מידות בפני בית המשפט באמצעות העתקי קבלות שונות שהתובעת טרחה ללקט ולהציג לבית המשפט, אך אין כל ראיה כי הן משקפות הוצאות אמת ... חוסר מהימנותה של התובעת הגיע לשיא עת התגלה כאמור כי חלק מהקבלות זויפו באופן שהונפקו על שמם של אחרים, שמותיהם נמחקו ושונו ותחתיהם נרשם שמה של התובעת".

הודגש, בהקשר לכך, שהאם בחרה לייצר ראיות יש מאין ולא בחלה באמצעים לשם כך: היא "אספה קבלות מן הגורן ומן היקב" - רובן ככולן ללא זיקה ברורה לה או לבנה - ואת חלקן בחרה לזייף בניסיון להטעות את בית המשפט. נכתב ש"יש לראות את המעשים בחומרה, ויש בהם משום חוסר תום לב, היעדר ניקיון כפיים וזלזול בוטה בבית המשפט".

המשך להתנהלותה הקלוקלת של האם מצאה השופטת בהסתרתה את העובדה כי בנה החל לקבל, תוך כדי המשפט, קצבת נכות מביטוח לאומי. צוין שגם כאן, כמו בסוגיית זיוף הקבלות – "העמידה התובעת פני תם ולא טרחה להעמיד אף לא פירוט מינימלי בדבר הצרכים להם משמשת הגמלה". אשר לטענתה כי צרכי הפעוט מסתכמים בכ-5,200 שקל לחודש, כתבה השופטת ש"יהיה זה משום לשון המעטה לקבוע כי התובעת נהגה בחוסר תום לב". ברוח דומה תהתה השופטת כיצד התובעת שוכרת דירה בעלות של 6,400 שקל בחודש, בעוד שלטענתה המשכורת שלה עומדת על 2,700 שקל בלבד.

למרות זאת, נקבע שאין לפגוע בצרכי הבן בשל התנהלות אימו, וכי האחרונה זכאית לקבל מדי חודש מהאב 2,000 שקל עבור מזונותיו. על מנת למנוע שימוש שלא לצורך בקצבת הבן, נקבע שהיא תופקד לחשבון ייעודי בו יירשם הקטין כמוטב. לבסוף קבעה השופטת שבשל התנהלותה, ולמרות פסיקת המזונות לטובתה - האם היא זו שתשלם הוצאות משפט: 7,000 שקל לאב ו-2,500 נוספים לאוצר המדינה.

• ב"כ התובעת: עו"ד גדלי סולן
• ב"כ הנתבע: עו"ד דורית ענבר סברדליק

עו"ד מיטל שוורצברג-חזן עוסק/ת ב- דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.