דרשה מיליון שקל מכלתה אף שרק בנה חתם על ההלוואה: "הייתה עם הילדים"

בית המשפט למשפחה בפתח תקווה דחה לאחרונה תביעת קשישה לחיוב כלתה לשעבר (יחד עם בנה) להשיב לה כמיליון שקל, אשר לטענתה ניתנו על-ידה כהלוואה לרכישת דירה; זאת, הגם שרק הבן חתום על הסכם ההלוואה, בתירוץ שאשתו לשעבר "הייתה עסוקה עם הילדים" באותו זמן. השופטת אפרת ונקרט לא קנתה זאת וחייבה רק את הבן במלוא הסכום, בתוספת הוצאות.

הנתבע והנתבעת הם בני זוג לשעבר, אשר במרץ 2018, בעודם נשואים, חתמו על הסכם לרכישת דירה. אין מחלוקת שלצורך הרכישה העבירה התובעת, אם הנתבע, סכום של 1,073,768 שקל. עוד אין מחלוקת שסביב אותה תקופה חתמו האם ובנה על מסמך שלפיו קיבל האחרון מהראשונה הלוואה "כדי להיות מסוגל לקנות את הדירה שלי", וכי הלה מתחייב להחזירה ברגע שהנכס יימכר.

בשלב מסוים עלו יחסי הנתבעים על שרטון והם פצחו בהליכי גירושין. בשלב זה פנתה אם הבעל לבית המשפט, בדרישה להשבת ההלוואה משניהם. לטענתה היא אישה קשישה, בת יותר מ-80, הזקוקה לסכום לצורך מחייתה בכבוד, כאשר "מדובר בכספה האחרון".

הבן תמך בתביעה, תוך בקשה לצמצם את חלקו למחצית ההלוואה, וחיוב אשתו לשעבר ביתרה. נטען שיש לראות בה כלווה לכל דבר, וכי הסיבה שבגינה חתימתה נעדרת מהסכם ההלוואה נעוצה בכך ש"הייתה עסוקה עם הילדים".

מנגד טענה כלתה לשעבר של התובעת כי כלל לא ידעה על הסכם ההלוואה, שמעולם לא ראתה אותו, וכאמור אף לא חתמה אליו – ומשכך הוא אינו מחייב אותה. נטען שמדובר במתנה, והיא אינה מחויבת להחזיר שקל לחמותה לשעבר. לשיטתה התביעה הינה חלק מ"מסע התעללות" כחלק מסכסוך הגירושין, כאשר מטרתה הבלעדית הינה להתיש אותה ולגרום לה הוצאות.

הייתה סמוכה למקום החתימה

השופטת ונקרט קבעה שיש לחייב את הבן בלבד בהשבת כל ההלוואה – ולא במחציתה בלבד, כבקשתו – ולפטור מכך לחלוטין את אשתו לשעבר; זאת מסיבה פשוטה, שכן רק הוא צד לחוזה ההלוואה כלווה, ולכן המסמך מחייב רק אותו, כאשר תירוצו בדבר היותה עם הילדים באותו מועד, חסר כל היגיון ונדחה.

"הסבר זה אינו עומד בקנה אחד עם שורת ההיגיון והשכל הישר, ובפרט שדירת הצדדים בה הייתה הנתבעת לכאורה באותה עת, קרובה מאד למקום החתימה הנטען", כתבה השופטת. היא הדגישה ש"בהתאם ללשון ההסכם הברורה הנתבע, ורק הוא, קיבל מהתובעת (אימו) בהלוואה על מנת שהוא יהיה מסוגל לקנות את הדירה שלו את הסכומים המפורטים בהסכם, והוא מתחייב להחזיר לתובעת את ההלוואה ברגע שנמכרה הדירה" - ולכן החיוב רובץ עליו בלבד.

התחושה שעלתה לאורך המשפט, ציינה השופטת בשולי הדברים, הינה שכטענת הנתבעת - מטרת ההליך הינה לשפר את עמדות בעלה לשעבר ביחס אליה, במסגרת הליכי הגירושין המתנהלים ביניהם. נקודה נוספת שהוזכרה בהקשר הזה, הינה שבניגוד לגרסת התובעת, עלה מן הראיות שהיא אינה קשת יום המתקיימת מקצבאות, אלא כזו המגלגלת סכומי כסף משמעותיים בחשבונות הבנק שלה.

משהסכם ההלוואה נחתם על-ידי הבן בלבד, מבלי שהוכח כי אשתו לשעבר הייתה צד לו, או שבכלל ידעה על קיומו – סיכמה השופטת – הרי שרק הוא ישלם לאימו את הסכום הנתבע, בתוספת 75 אלף שקל הוצאות משפט. סכום זהה חויבה הקשישה לשלם לכלתה לשעבר כהוצאות, בגין דחיית תביעתה נגדה.

• ב"כ הנתבע: עו''ד נטלי ברודצקי ועו''ד שי רוזנברג
• ב"כ הנתבעת: עו"ד שירה פדידה
• התובעת לא הייתה מיוצגת

עו"ד לילך אללוף עוסק/ת ב- דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.