הבעל הסתיר אימפוטנציה - וישלם כתובה: "נשארתי בתולה"

פורסם לאחרונה שבית הדין הרבני בתל אביב פסק כתובה חלקית לאישה שתבעה גירושין מחמת אין אונות של הבעל. השניים היו נשואים למשך תקופה קצרצרה, במהלכה שכבו רק פעמיים בשל בעיית האימפוטנציה - וגם זאת, באופן חלקי בלבד. הדיינים והרבנים יצחק מרוה (אב"ד), רפאל זאב גלב ושמעון לביא קבעו שהגירושין 'יצאו' מהבעל.

התובעת והנתבע, אברך כולל, היו נשואים למשך כ-10 חודשים. בתקופה זו נבצר מהם לקיים יחסי מין יותר מפעמיים - וגם זאת באופן חלקי בלבד, שהותיר את האישה בתולה - זאת בשל בעיית אימפוטנציה של הבעל. בספטמבר 2024 פנתה האישה בתביעת גירושין, בטענה שהבעל אשם בפרידתם נוכח מחדלו לשכב עימה, ולכן עליו לשאת בכתובתה.

היא תיארה את חייהם המשותפים ככוללים "מינימום של המינימום של מגע - כמו שני זרים שחיים באותו הבית". התובעת - שייחסה לנתבע אף בעיית פיגור ותקשורת - טענה שכיום היא אינה סובלת אותו ושמבחינתה המצב בלתי הפיך, ולכן על בית הדין להורות על גירושיהם לאלתר, תוך חיובו בכתובה.

להגנתו טען הבעל שהלך בזמן אמת לאורולוג וקיבל כדורים לצורך קיום יחסי המין, אלא ש"בטרם החלו העניינים להסתדר - האישה ברחה". בנוגע לפעמיים שכן שכבו, סיפר כי יצא ממנה לאחר שאמרה שזה כואב לה, "כי לא רציתי לאנוס אותה", ומכיוון שכך יש לראותה כ"מורדת" שהפסידה כתובתה. הנתבע הסכים להתגרש, ובלבד שיסודרו קודם עניינים כספיים בשווי כ-115 אלף שקל.

לא מורדת, טבלה במקווה

הרב גלב, שכתב את פסק הדין, קבע שהבעל אשם בגירושין ולכן מוטל עליו חיוב תשלום הכתובה. "כיון שהתרשמנו ברורות שהבעל לוקה בבעיה אורולוגית המונעת ממנו לקיים את מצוות עונה עם אשת נעוריו", נימק, "הרי שאין ספק בכך כי יש לקבוע שהגירושין יצאו מאת האיש ולא מאת האישה - הגם שבפועל היא זו שעזבה את הבית והיא זו שתבעה את הגירושין".

הדיין הוסיף בקשר לכך שקיימת "סבירות גבוהה להניח", כטענת האישה, כי בעלה ידע טרם חתונתם על בעיית האימפוטנציה ממנה סובל, והסתיר זאת ממנה. הוא הדף את ניסיונו לייחס לה דין "מורדת", שכן הלכה בתקופת הנישואין לטבול במקווה, דבר המעיד על רצונה העקרוני בקיום יחסי האישות.

אלא שבפסיקת סכום הכתובה עצמו - כ-27 אלף שקל - קבע הדיין שיש להעמידו, על דרך הפשרה, על שני שליש, כלומר כ-18 אלף שקל; זאת על רקע ההבנה שאולי האישה תרמה להיעדר היחסים, כשלא עודדה מספיק את בעלה לנסות ולטפל בבעיה. בנוסף נקבע שיש לקזז מחיוב הבעל 10.5 אלף שקל שהאישה חייבת לו.

בסיכום העניין נקבע, בהינתן הקיזוז, שעל הבעל לשלם לפרודתו כ-7,500 שקל עבור כתובתה, כאשר אם היא תבחר לשמור לעצמה את החנוכייה שלהם שלקחה לעצמה - יפחת הסכום לכ-4,000 שקל בלבד. מועד סידור הגט נקבע לכחודש לאחר פסק הדין.

• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

עו"ד שירה חלי גורן עוסק/ת ב- דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.