בגזר דין יוצא דופן פסקה לאחרונה השופטת מרב גרינברג מבית משפט השלום בכפר סבא כי בעל שהורשע באלימות כלפי אשתו לא ירצה מאסר בפועל או עבודות שירות אלא רק מאסר על תנאי בן 4 חודשים למשך שנתיים נוסף על פיקוח שירות מבחן למשך שנה. השופטת התרשמה כי לאחר שביצע את המעשים הנאשם שינה את דרכיו וקבעה כי "לא ניתן לפקפק בכך שחל שינוי בהתנהלותו ופחת הסיכון להישנות התנהגות אלימה".

על פי כתב האישום, בדצמבר 2015 התעורר ויכוח בין הנאשם (49) לבין אשתו שבמהלכו הוא אחז בחולצתה, שפך עליה מים ושבר את הטלפון הסלולרי שלה. במקרה אחר שהתרחש כעבור חצי שנה הנאשם אחז בכוח בחולצתה וכאשר התנגדה, פגע עם מרפקו בעינה, משך אותה לאמבטיה כשהיא ממררת בבכי, שם התיז על פניה מים תוך שהוא אוחז בה בחוזקה.

בתקופת ההליך הפלילי הנאשם הספיק להתגרש מאשתו ולהשתתף בהליך טיפולי, והתקבלו בעניינו חמישה תסקירים משירות המבחן.

לבסוף הגיע הנאשם להסדר טיעון שלא כולל הסכמה על העונש, במסגרתו הודה בשתי עבירות של תקיפת בת זוג ובעבירה של היזק במזיד והורשע.

במסגרת הטיעונים לעונש המדינה הדגישה את חומרת המעשים שביצע הנאשם ובתוך כך הפנתה בעיקר לאישום שהתייחס להשפלת המתלוננת בחדר האמבטיה. בנוסף המדינה ציינה שההליך הטיפולי שעבר הנאשם לא היה אפקטיבי,  ועל כן ביקשה לגזור עליו עונש מאסר בפועל בצירוף ענישה נלווית כמו מאסר על תנאי והתחייבות כספית.

מבחינת שירות המבחן, בתסקיר האחרון צוין כי הנאשם מתגורר כיום בבית הוריו, עובד כטכנאי מזגנים לאחר שעבר הכשרה מקצועית והשלים בהצלחה טיפול גמילה מסמים ואלכוהול. לנוכח מאמצי השיקום שלו ושינוי אורח החיים הומלץ לבחון את האפשרות לבטל את הרשעתו.

הנאשם ביקש לאמץ את המלצת השירות ובתוך כך הפנה לעברו הנקי ולחשש שיפוטר מעבודתו כיוון שהמעסיק שלו עובד בעיקר מול גופים ציבוריים.

מרחב ענישה

עו"ד יובל זמר (צילום: באדיבות המצולם)
עו"ד יובל זמר | צילום: באדיבות המצולם
השופטת מרב גרינברג ציינה כי מדיניות הענישה המקובלת בעבירות אלימות במשפחה מאפשרת מתחם ענישה רחב וגמיש המתחשב בשילוב הנאשם בהליך טיפולי ובנסיבות המעשים.

השופטת ציינה שמבחינת הנסיבות מדובר בנאשם נעדר עבר פלילי שמאז האירועים ניתק עם גרושתו כל קשר. כמו כן, לפי תסקירי שירות המבחן הוא עבר שינוי משמעותי במישור התעסוקתי והאישי, והצליח להוכיח שהוא עונה להגדרה "משוקם" לאחר שנטל אחריות למעשיו והבין שהיו פסולים.

עם זאת, ועל אף שהוכח כי עתידו התעסוקתי של הנאשם עלול להיפגע כתוצאה מהרשעתו, השופטת פסקה כי למתלוננת נגרם נזק נפשי ורגשי עקב מעשי הנאשם, גם אם לא נחשבים לאלימות ברף גבוה, ולכן ההרשעה לא תבוטל.

במקום, השופטת החליטה לסטות ממתחם הענישה הקל ממילא שקבעה לנאשם ונע בין מספר חודשי מאסר לבין שנת מאסר בפועל, וגזרה עליו 4 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים ופיקוח של שירות המבחן למשך שנה.

שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בגזר הדין

עו"ד יובל זמר עוסק/ת ב- פלילי 
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה

המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל