ב-2012 נכנסה חברת ״קל בנין״ להקפאת הליכים וחברת ״״וטיבר ישראל״ ביקשה לאסוף סחורה שסיפקה לה מאתר בנייה בצפון. כשהבחינה בניסיונות לגנוב את הסחורה היא הזמינה משטרה אך השוטרים לא אפשרו לה לקחת אותה ועזבו את המקום. במהלך הלילה נגנבה הסחורה. השופט אורי גולדקורן קבע שהמשטרה עשתה שימוש לקוי בסמכויותיה.

בכתב התביעה סיפרה החברה כי כשנודע לה על מצבה הכלכלי הקשה של ״קל בנין״ היא החליטה לפעול להשבת 5,000 מ״ר רשת פלדה שסיפקה לה ושתמורתה לא שולמה.

לדבריה, עובד מטעמה איתר את הסחורה באתר בניה של ״קל בנין״ בצפון וביקש לקחת אותה. ואולם, לנוכח איומים מצד ספקים אחרים שהגיעו לאתר הוא הזעיק את המשטרה. השוטרים עזבו בטענה שמדובר בסכסוך עסקי. העובד הזעיק אותם שוב לאחר שהבחין שאחרים מנסים לקחת את הסחורה.

התובעת הוסיפה שהשוטרים שהגיעו בפעם השנייה אילצו את הגנבים לפרוק את הסחורה אך לא אפשרו לה לקחת אותה בהעדר תעודת משלוח חתומה. עם זאת, הם הבטיחו לשמור על הסחורה עד למחרת. ואולם, כשהעובד הגיע למקום למחרת התברר שהסחורה נעלמה.

התובעת הוסיפה כי תלונה שהגישה למשטרה על אירוע הגניבה לא טופלה. היא טענה כי מחדלי המשטרה מהווים רשלנות ועליה לפצות אותה על האובדן.

הנתבעת טענה מנגד כי השוטרים שהגיעו למקום הבהירו לנציג התובעת שעליו להזמין חברת שמירה שתשמור על הציוד. היא הוסיפה שלאחר הגשת התלונה טיפלה בה ועיכבה לחקירה מספר חשודים. לדבריה, בסופו של דבר התלונה נגנזה מחוסר ראיות ומאחר שהעבריינים לא נתפסו. בנסיבות אלה לטענתה כל פעולותיה היו סבירות.

גניבה מכל הבא ליד

עו"ד אלדד אוחיון (צילום: צילום עצמי, פסקדין)
צילום: צילום עצמי, פסקדין
השופט אורי גולדקורן מבית משפט השלום בחיפה קיבל את התביעה. הוא קבע שאין בסיס בחומר הראיות לטענת המשטרה כי היא הודיעה לתובעת שעליה לדאוג להצבת שמירה באתר. השופט הוסיף כי ניכר שבאותו זמן כעשרה קבלני משנה נטלו ציוד מהאתר כך שהאפשרות שעם עזיבת השוטרים גניבת הציוד תימשך הייתה צפויה.

השופט קבע כי התנהלות המשטרה באותו ערב לא הייתה אלא השבת האחריות באתר הבנייה לידי חברת השמירה שפעלה במקום. לדבריו, מאחר שאירועי היום הוכיחו כי השומרים אינם אפקטיביים וכי הם לא מצליחים להרתיע את הספקים השונים מגניבת סחורות מכל הבא ליד היה על המשטרה לצפות שעזיבתה את השטח תסתיים בהיעלמות סחורות.

התרשלות נוספת מצא השופט בכך שהמשטרה אסרה על נציג התובעת לקחת את הציוד שלה, על אף שהוצג בפניה העתק של תעודת המשלוח. ״בכך עשתה המשטרה שימוש לוקה בסמכויותיה, על אף שהיה בידה מידע בדבר סכנה ממשית לציוד השייך לתובעת״, כתב.

עוד קבע השופט שהמשטרה לא הצליחה לשכנע שפעלה בשיקול דעת ובאופן סביר בכל הקשור לטיפול בתלונה שהגישה התובעת. מלבד גביית העדויות ממנהלי התובעת, לא הובאו ראיות לפעולות קונקרטיות נוספות שבוצעו.

בנסיבות אלה חייב השופט את הנתבעת לפצות את התובעת בשווי הציוד שנגנב, סך של 95,000 שקל, בתוספת שכ״ט עו״ד בסך 18,000 שקל.

ב״כ התובעת: עו"ד נזיקין דני אטיאס

ב״כ הנתבעת: עו"ד סוזן משלב-מוקלד מפרקליטות מחוז חיפה - אזרחי

עו"ד אלדד אוחיון עוסק/ת ב- נזיקין 
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

 

פסק דין