השוטר מצא כלי תקיפה - מדוע הנהג זוכה?

בית משפט השלום ברחובות זיכה לאחרונה גבר שהואשם בעבירות של החזקת אגרופן או סכין שלא כדין, לאחר שקבע כי החיפוש ברכבו בוצע ללא סמכות. השופטת אושרית הובר היימן פסלה את הראיות שנתפסו בחיפוש, וקבעה כי התנהלותו הלקויה של השוטר פגעה בזכויות הנאשם; זאת אף שגרסת האחרון בנוגע להחזקת כלי התקיפה הותירה עליה "רושם בעייתי".

על-פי כתב האישום, ביוני אשתקד נסע הנאשם - בעל עסקים בשנות הארבעים לחייו - ברכבו בכביש 40. שוטר סיור שקיבל התראה במערכת המשטרתית כי הנהג דרוש לחקירה, דלק אחריו והורה לו לעצור בשולי הדרך. מעדות השוטר עלה שלא ידע בגין איזו עבירה דרוש הנאשם לחקירה, ואף לא אם ההתראה עדיין רלוונטית.

לאחר שהנהג עצר, ניגש אליו השוטר ובדק את פרטיו. בהמשך פתח את דלת המכונית והבחין באגרופן שהיה מונח בתא הדלת. כמו כן מצא בתיקו של הנהג סכין מתקפלת בעלת להב באורך כשבעה ס"מ, גז פלפל וכסף מזומן.

הנהג הועמד לדין ויוחסו לו שתי עבירות של החזקת אגרופן או סכין שלא כדין, לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין. להגנתו טען בבית המשפט כי החיפוש ברכבו נערך ללא עילה חוקית, ולכן יש לפסול את הממצאים שנתפסו. לחלופין טען שהסכין שימשה אותו בעבודתו, וכי כלל לא ידע שהאגרופן נמצא ברכבו.

מנגד העיד השוטר כי החיפוש נערך בהסכמת הנאשם, וכי גילוי האגרופן הקים חשד שהצדיק את המשכו. אלא שבמהלך חקירתו הוצג לו תיעוד מצלמת הגוף שלו, שממנו התברר כי הלכה למעשה לא הסביר לנהג שהוא רשאי לסרב לחיפוש.

מצלמת הגוף הכריעה

השופטת הובר היימן אומנם קבעה כי עצירת רכבו של הנאשם בעקבות ההתראה המשטרתית נעשתה בתום לב, אך בד בבד הדגישה כי עצם היותו של אדם דרוש לחקירה אינה מקימה, כשלעצמה, חשד סביר המצדיק חיפוש ברכבו.

היא הוסיפה כי תיעוד מצלמת הגוף מלמד שהשוטר עצמו פתח את דלת הנהג, וכי רק בעקבות זאת הבחין באגרופן. מכאן שהחיפוש החל עוד לפני שהתגבש חשד סביר לביצוע עבירה. עוד נקבע כי בניגוד לעדות השוטר, לא ניתנה הסכמה מדעת לחיפוש.

"בענייננו, צפייה חוזרת ודקדקנית בתיעוד מצלמת הגוף של השוטר לא מלמדת על בקשה להסכמת הנאשם לחיפוש, וודאי לא על הסכמה מדעת; השוטר לא נשמע שואל את הנאשם, בשום שלב, האם הוא מסכים לחיפוש, וממילא לא נשמע מסביר לו שהוא רשאי לסרב", כתבה השופטת.

היא הבהירה כי הגם שאין מחלוקת שהסכין והאגרופן נתפסו בחזקתו של הנאשם וכי החזקתם מהווה עבירה, הרי שיש לפסול את הראיות בעניינם בשל הקשר ההדוק שבין החיפוש הבלתי חוקי לבין תפיסתם. לדבריה, הפגמים המצטברים בהתנהלות השוטר הצדיקו את פסילת הראיות וזאת חרף "המחיר החברתי" הכרוך בכך.

עם זאת, השופטת לא חסכה ביקורת מהנאשם וקבעה כי גרסתו הותירה עליה "רושם בעייתי", בהיותה מתפתחת, דלה בפרטים ובלתי נתמכת בראיות. לדבריה, אילו נדרשה לבחון את העבירות לגופן, ספק רב אם הייתה מקבלת את הסבריו. אלא שבהיעדר ראיות קבילות להוכחת האישומים, הורתה השופטת על זיכויו מהעבירות שיוחסו לו.

• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בהכרעת הדין

עו"ד שרון נהרי עוסק/ת ב-פלילי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.