עם ותק של יותר מ-35 שנים ונתח שוק של כ-20 אחוזים הפכה מי עדן לשם נרדף למים מינרליים. אבל המציאות רחוקה מלהיות פשוטה וטבעית כמו בפרסומת.
מייה דניאלי הייתה לקוחה נאמנה של מי עדן, אבל באוגוסט האחרון, חודש לאחר שהחליטה להתנתק מהחברה, היא שמה לב שמי עדן עדיין מחייבים אותה בתשלומים מנופחים. "הם אמרו לי שזה חיוב על מכלי מים שלא החזרתי בעבר. תמוה שהם נזכרו אחרי 19 שנה". בחברה אומנם הודו בחיוב יתר של 434 שקלים ואף הבטיחו לזכות אותה אלא שכמעט ארבעה חודשים עברו והצ'ק לא מגיע.
גם אלעד ולי כליף שהיו מנויים למי עדן במשך שבע שנים נתקלו במקרה דומה. שנה אחרי שהפסיקו את המנוי הגיעה דרישה מהחברה לסכום כספי בגין אי החזרת ציוד.
"קיבלנו מכתב מעורך דין עם איום כמובן שאם תוך חודש אנחנו לא מסדירים את התשלום זה יעבור להוצאה לפועל בלי משפט בכלל". בני הזוג לא מוותרים ופונים למועצה לצרכנות שבתגובה פונה לחברה. רק אז, באורח פלא,, מצטמק החוב מ – 870 שקלים ל – 140 שקלים.
שיטוט מהיר בפייסבוק מעלה מספר קבוצות המאגדות מתלוננים על החברה. השיטה, לכאורה, זהה: הלקוח מבקש להתנתק, החברה מפסיקה את השירות ובחודשים שאחר כך מחייבת אותו בגין פריטים מהעבר שלטענתה לא שולמו.
על פי נתוני המועצה לצרכנות, בשנים האחרונות חל גידול ניכר בהיקף התלונות. "יש כאן מאות תלונות וכל תלונה מדברת בפני עצמה- זה מה שנקרא 'שיטת מצליח'", אומר עופר מרום , יו"ר המועצה הישראלית לצרכנות., כל אחד שסיים התקשרות עם עדן בשנים האחרונות, חשוף פתאום לקבלת מכתב מהחברה בגין חוב".
תגובת מי עדן: "מי עדן דוחה את הטֶעַנות העולות בכתבה. ההתקשרות בין חברת מי עדן ללַקוֹחות נעשית כדין וּבְאופן מסודר על פי חוזה שבו הלַקוֹחות מקבלים ציוד בִּתחילת ההתקשרות וּבְמהלכה, ואותו הם מחויבים להחְזיר בתום החוזה. רק לאחר חזרת הציוד נעשית בדיקה קפדנית וּגמר חשבון. בשני המקרים שהוצגו בכתבה לא הוחזר הציוד בִּמלואו וּמכאן החיוב. עם זאת, וֶלִפְנים מִשורת הדין, הֶחליטה החברה לזכות את הלַקוֹחות".