אין כמעט בית שלא צורך שמן זית, בין אם זה לצורך טיגון או אפייה, והוא נחשב לאחד המזונות הבריאים שרצוי לצרוך. לאחרונה יצאה הוראה שכל יצרן  יחוייב לציין על האריזה מה מוצאו של שמן הזית בכדי למנוע זיופים, אבל מסתבר שלנו הצרכנים אין באמת דרך לדעת מה אנחנו קונים.

"אפשר לזייף את המוצר הזה ולהרוויח המון בזיוף", מתריע פרופ' זוהר קרן מומחה לכימיה של המזון, אונ' עברית. "הבעיה היא שזה לא מוצר שמתומחר גבוה ואפשר לזהות ולבדוק כל שמן שיוצא לשוק".

בבדיקה שבוצעה במועצת הצמחים נבדקו מספר שמנים מבחינת טעם ואיכות. השמנים שנמצא בהם פגם בבדיקת הערכת חושית (טעם וריח) הם: זיתנא, זיתא, מיאה, ארומה, יבארה, שקדיה ומשק 88. "יש שמנים שרק בבדיקת ריח אפשר להבין בבירור שהם פגומים", אומר עידו פנקס, טועם שמן זית מוסמך. אתה מסתובב יומיים שלושה עם שארית בבטן". לעומתם השמנים שיצאו תקינים הם שמנים של: משק אליעד, משק אחיה, נאות סמדר, גשור וחלוצה.

תגובת מיה תעשיות מזון: "אנו מייבאים את שמן הזית מאחד היצרנים הגדולים בספרד, אשר עומד בכל הסטנדרטים הבינלאומיים הנוקשים. אנו תמהים שערכתם את הבדיקה בגוף לא אובייקטיבי, כ'ארגון ענף הזית הישראלי', אשר מייצג יצרני שמן ישראליים בלבד ולא פניתם לגוף ניטרלי מקצועי ומאוזן".

תגובת חברת ישרקו: "המפעל משווק ל-80 מדינות ברחבי העולם ובפיקוח התקנים האירופאים המחמירים ביותר. מכיוון שלא מדובר בבדיקות מעבדה אלא רק בדיקה של טעם אישי, קשה לנו להתייחס לגופו של עניין".

תגובת חברת זיתא: "החברה עומדת בתקני האיכות המחמירים ביותר. רק כאשר קיים מחסור בארץ בגידול זיתם, החברה מייבאת(כמו כל היצרנים) חלק מחומרי הגלם מחו"ל. בדקנו את שמן הזית בפאנל מקצועי הנ"ל והוא עומד בתקני האיכות ובמבחן הטעם".

תגובת ארומה די אספניה: "אני עומדים בכל התקנים המחמירים הבינלאומיים לשמן זית. הערכה חושית הינה סובייקטיבית ואינדיבידואלית. השמן מיובא על פי אישור יבא של משרד הכלכלה מארצות החברות בארגון הסחר העולמי".