מכה לכיס של כולנו: הרכיב הקטן בטלפון יתחיל לעלות מאות שקלים יותר

מתחת למסך הצבעוני, הסוללה והמצלמות המשוכללות של הסמארטפון שלכם, מסתתר רכיב אחד קטן וקריטי שמניע את הכל: שבב ה-DRAM (Dynamic Random-Access Memory). זוהי זיכרון העבודה לטווח קצר של המכשיר, זה שמאפשר לכם לעבור במהירות בין אפליקציות בזמן שהטלפון מעבד נתונים. אם תכננתם לשדרג את המכשיר שלכם בזמן הקרוב, ייתכן מאוד שהשבב הבודד הזה הוא הסיבה לכך שתאלצו לשלם הרבה יותר.

הבעיה ממש לא נעצרת בסמארטפון שלכם, שכן שבבי זיכרון מסוג DRAM ו-NAND נמצאים גם במחשבים הניידים, במחשבים השולחניים ובקונסולות המשחק שלכם. כעת נוצר מחסור עולמי חריף ברכיבים הללו. רק בשנה שעברה זיכרונות NAND ו-RAM היו זולים במיוחד, ושבב RAM בנפח 16 ג'יגה-בייט נמכר בשיא בשפל של כ-4.76 דולרים בלבד. אלא שבסוף 2025 המחירים החלו לנסוק, וכפי שמדווח מרכז החדשנות למדע הנתונים באוסטרליה (WADSIH), נכון ליוני 2026 מחיר אותו שבב בודד מזנק לכמעט 60 דולר.

הנפגע החריף ביותר כרגע הוא שוק הסמארטפונים המוזלים, כאשר מנהלים בענף הייטק מעידים כי שבבי הזיכרון הפכו לרכיב היקר ביותר במכשיר. סמסונג כבר העלתה את מחירי הטלפונים והטאבלטים שלה, כאשר מכשירים עם נפח אחסון גבוה התייקרו עד 115 דולר. במקביל, מייקרוסופט, גוגל ואפל העלו אף הן את המחירים של סדרת מחשבים, טאבלטים וטלפונים במהלך החודשים האחרונים

. חברת Valve הודיעה עוד בפברואר על דחיית ההשקה של חומרה חדשה בשל חוסר הוודאות בשוק הזיכרונות, וביוני חשפה כי קונסולת ה-Steam Machine שלה תעלה 1,049 דולר - מאות דולרים יותר מהערכות השוק שלפני המחסור. גם טלוויזיות חכמות, מצלמות דיגיטליות ומוצרי בית חכם צפויים להיות הבאים בתור שיספגו העלאות מחירים.

הגורם המרכזי למחנק הוא סוג שלישי של זיכרון: HBM (High-Bandwidth Memory) - זיכרון ייעודי במהירות גבוהה המשמש שרתי בינה מלאכותית (AI). בתוך חוות נתונים של AI, ה-HBM מאפשר למערכות לעבד כמויות עתק של מידע במהירות יוצאת דופן ולזרז את תהליכי האימון שלהן. אלכס ג'נקינס, מנהל WADSIH, מסביר כי שרשרת האספקה הוסטה באופן מכוון. ישנן רק שלוש חברות בעולם שמייצרות בפועל DRAM ושולטות על מעל 90% מהשוק - מייקרון (Micron), SK Hynix וסמסונג - והן גם מפיקות את ה-HBM.

אימון מערכות AI אינו מתבצע על שרת יחיד. כדי לאמן מודל כמו ChatGPT משתמשים בחוות נתונים שלמות של 10,000 עד 200,000 שבבי AI שעובדים ביחד. הצרכים המטורפים הללו הפכו את ה-HBM לרווחי בהרבה עבור היצרניות, שמבינות שאין להן סיבה לייצר DRAM שנמכר כמעט במחיר עלות כשאפשר לייצר HBM RAM ולהרוויח שולי רווח גבוהים במיוחד.

איך זה ישפיע על המחירים בישראל?

המחסור משפיע לא רק על הצרכן הממוצע. חוקרים עצמאיים וחברות AI קטנות נפגעים, כאשר ד"ר שואי וואנג מאוניברסיטת קווינסלנד מציין כי חברות מסחריות תופסות כיום את מקומם של מכוני המחקר בהובלת פריצות דרך בכנסים מדעיים, פשוט מפני שלמכונים אין מספיק משאבים ומחשוב.

תחזיות של מכוני מחקר מעריכות כי מחנק הזיכרון יימשך כערך שנתיים, עד שמפעלי ייצור חדשים (Fabs) ייכנסו לפעילות. אולם צ'יי טאי-וון, יו"ר ענקית השבבים SK Hynix, מציג תחזית קודרת בהרבה ומעריך שהמחסור ילווה אותנו עד שנת 2030, שכן HBM דורש מספר עצום של פרוסות סיליקון (Wafers) ובלתי אפשרי להגדיל את הייצור בטווח הקצר.

בינתיים, חברת המחקר Omdia מצביעה על כך שמוצרי אלקטרוניקה בסיסיים וזולים הופכים ללא-רווחיים בעליל, יצרניות נאלצות לשנמך רכיבים כמו מסכים ומצלמות כדי לקזז את התייקרות ה-RAM, וחברות מסוימות (כמו יצרנית הקונסולות Ayaneo) אף הקפיאו הזמנות מוקדמות למוצרים חדשים.

השוק הישראלי, הידוע ברגישותו הגבוהה למחירי יבוא, צפוי לספוג את עליית המחירים העולמית באופן מיידי וכפול. ראשית, מכשירי סמארטפון, מחשבים ניידים וקונסולות יגיעו לישראל במחירי יבוא גבוהים יותר, ובשל המסים והמע"מ המתווספים למחיר הבסיס, כל התייקרות של 50–100 דולר במחיר היצרן העולמי תתרגם לעלייה של מאות שקלים עבור הצרכן בחנויות בארץ.

שנית, מכשירי שוק נמוך (Low-End) שעולים כיום מאות שקלים בודדים יתייקרו באופן יחסי בשיעור החד ביותר, או ייעלמו לחלוטין מהמדפים בישראל בשל חוסר כדאיות כלכלית ליבואנים. מעבר לכך, חברות סטארט-אפ ישראליות המפתחות מוצרי AI ייאלצו לשלם ביוקר על חומרה ושרתים, עלות שתגולגל בהמשך ישירות על מחירי המנויים והשירותים לצרכן הקצה.