הסופר שאין לו חנויות: הרשת החרדית שמוכרת בחצרות בתי כנסת וחוסכת מאות שקלים בחודש

אלון (שם בדוי), תושב ראש העין, לא האמין למה שהוא רואה כשהגיע לראשונה לנקודת חלוקה של רשת "משנת יוסף". בחצר של בית כנסת, על שולחנות מאולתרים, היו מונחים מוצרי מזון טריים ומוצרי בית במחירים שלא ראה בשום סופרמרקט. הוא שלף דף מקלסר, ליקט את ההזמנה שלו לתוך ארגזים – ויצא עם סל קניות שבועי ב-300 שקלים בלבד. "לא נתקלתי במחירים כאלה בשום מקום", הוא אומר. "אין שום דבר שמתקרב לזה".

"משנת יוסף" היא רשת קמעונאית ישראלית המזוהה עם המגזר החרדי, אבל בניגוד לכל רשת מזון שאתם מכירים – אין לה אפילו חנות אחת. לא סניפים, לא מדפים מסודרים, לא קופות. במקום זה היא מפעילה כ-350 נקודות חלוקה ברחבי הארץ, שפועלות בחצרות בתי כנסת, בחניונים ובמבנים ציבוריים. לפי האתר שלה, היא משרתת יותר מ-55 אלף משפחות.

המודל העסקי פשוט עד כדי גאוני: ללא שכירות של שטחי מסחר, ללא עלויות תפעול של חנויות וללא צורך בכוח אדם קבוע בקופות – החיסכון התפעולי מגולגל ישירות אל הצרכן. התוצאה היא מחירים שמשאירים את הרשתות הגדולות הרבה מאחור.

התהליך מתחיל באתר האינטרנט של הרשת. הלקוח בוחר מתוך כ-1,200 מוצרים בקטגוריות שונות: מוצרי יסוד, בשר, דגים, פירות וירקות, ואפילו פריטים מפתיעים כמו תכשיטים, צעצועים ומוצרי חשמל. מי שלא משתמש באינטרנט, שיטה רווחת בציבור החרדי, יכול להזמין דרך מוקד טלפוני.

אחרי ההזמנה מגיע השלב שהופך את החוויה למשהו אחר לגמרי: איסוף עצמי בנקודת חלוקה. "הם מורידים משטחים, מסדרים את כל המוצרים, ואתה מגיע בשעה שנקבעה", מתאר אלון. "אתה מוציא את הדף שלך מקלסר שנמצא במקום, ופשוט מלקט את מה שהזמנת לפי הרשימה".

ואז פשוט הולכים הביתה. בלי לעבור בקופה, בלי שאף אחד בודק מה לקחת. "זו שיטת אמון", אומר אלון. "אתה פשוט לוקח את מה שהזמנת והולך".

לא כל תחנה נולדה שווה

אבל מי שמדמיין חוויית קנייה אחידה, כדאי שיתכונן להפתעות. הפערים בין נקודות החלוקה יכולים להיות דרמטיים. אלון, למשל, מעדיף לנסוע מראש העין עד קריית אונו כי שם "זה בחצר של בית כנסת, יש שולחנות, תאורה וחנייה. מסודר, נעים ונוח, ואין הרבה אנשים".

התחנות באלעד סיפקו חוויה הפוכה לחלוטין. "פעם הגעתי לתחנה בחניון, הכול היה מפוזר על הרצפה, היה חושך מוחלט ופי ארבעה יותר אנשים", הוא נזכר. "לא היה שום היגיון בסידור. היו ארבעה קלסרים ולקח לי המון זמן למצוא את הדף שלי". פעם אחת הוא אפילו נכנס בטעות לנקודת חלוקה המיועדת לנשים בלבד. "קיבלתי מבטים מוזרים עד שמישהו בא והסביר לי. כמובן שכיבדתי", הוא מספר בחיוך.

בשורה התחתונה, אלון מעריך את החיסכון בכ-100 שקלים לקנייה שבועית. כדי להמחיש, הוא נותן דוגמאות קונקרטיות: תותים נמכרו ב-10 שקלים לקופסת 250 גרם. תפוחים יצאו בכשמונה שקלים לקילו, לעומת 14 עד 16 שקלים ברשתות הרגילות.

אבל יש מחיר שלא נקוב בשקלים: ויתור על מבחר. "אי אפשר להזמין תפוח 'פינק ליידי' או 'חרמון'", מסביר אלון. "אתה מזמין פשוט 'תפוח אדום' ולוקח מה שיש". גם הפתעות עונתיות הן חלק מהחוויה: לקראת פסח ופורים יש ממתקים מיוחדים, בט"ו בשבט היה מבחר ענק של פירות יבשים, ולפעמים מגיעים גם בשמים ותכשיטים "עם הבדלים של מאות שקלים" לעומת חנויות רגילות.

אלון לא מנסה למכור אשליות. "יש אנשים שזה דוחה אותם, הקטע של לבוא ולאסוף הזמנה מאיזה חור", הוא אומר בכנות. "יש כאלה שטוב להם עם העגלה בסופר". הוא גם לא מסתיר שבתחנות מסוימות, מי שאינו שייך למגזר החרדי עלול להרגיש זר. "במקומות מסוימים נכון שמסתכלים עליך קצת מוזר", הוא מודה.

אבל לאלון עצמו כבר אין ספקות. כמה חודשים שהוא קונה אך ורק דרך "משנת יוסף". "זה נהיה קבוע. נסגרתי על הכמויות שלי, כמעט לא עושה השלמות בסופר. פעם בשבוע, וזה מספיק". היתרון הגדול? "אין תורים", הוא צוחק. "וזה חיסכון מטורף בכסף".

מ"משנת יוסף" בחרו שלא להגיב לפניית mako.