עורך דין שנחשד בגניבת פסטרמה מסניף של רשת "ויקטורי" במרכז הארץ יקבל פיצוי של 2,000 שקל.

לפני כשנתיים קיבל א', עו"ד ממרכז הארץ, שובר זיכוי מ"מעדני יחיעם" לפיו על רשת ויקטורי לספק לו תמורת השובר שלושה מוצרים (פסטרמה עם דבש, פסטרמה של פעם ונקניקיות וינר).

מאחר ואחד המוצרים שהופיעו בשובר הזיכוי היה חסר במלאי, פסטרמה עם דבש, סירבה הקופאית לכבד את שובר הזיכוי כולל שאר המוצרים שהיו במלאי ונכללו בשובר.

א' הודיע לקופאית שמבחינתו הוא שילם עבור המוצרים באמצעות שובר הזיכוי כאשר לקח מוצר דומה לזה שחסר לו. בתגובה, הגישה הרשת תלונה נגדו במשטרה וחוקרים הופיעו בביתו. התלונה נסגרה בסופו של דבר בלי שננקט נגד עורך הדין צעד כלשהו.

לטענת א', הרשת לא כיבדה את שובר הזיכוי אף שהייתה מחויבת לכך. לכן היא הפרה בהתנהגותה את חוק הגנת הצרכן. הוא טען, כי מדובר בפרסום לשון הרע אודותיו והגיש תביעה נגד ויקטורי לבית משפט השלום בפתח תקווה בסכום של 10,000 שקל.

הרשת טענה מנגד, כי יש לדחות את תביעתו של א' על הסף בנימוק שהוסבר לו בסופר כי הוא יכול לקבל רק מוצר שווה ערך למוצר המופיע בשובר הזיכוי ולכן היא לא יכולה לכבד ולממש אותו בכללותו. עוד טענה הרשת, כחי התלונה שהגישה במשטרה נגד א' הייתה צעד סביר לחלוטין.

שופט בית המשפט לתביעות קטנות דחה את תביעתו של א' בנימוק שאכן היה פגם בכך שהרשת לא כיבדה את שובר הזיכוי ונפל פגם בהתנהגות עובדיה. עם זאת, פנייתה למשטרה לא חרגה ממתחם הסבירות והיא לא גרמה לו נזק כלכלי.

א' לא ויתר והגיש בקשת רשות ערעור נגד הרשת לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד כשהוא חוזר על טענותיו וציין, כי לא ייתכן שבגלל מחלוקת על שלושה שקלים תוגש נגדו תלונה במשטרה.

השופטת ורדה פלאוט החליטה לקבל את בקשת רשות הערעור של א', והביעה תמיהה מדוע הרשת פנתה למשטרה במקום לעשות את הדבר הקל ביותר לאתר אותו דרך מאגר לקוחותיה שכן א' היה חבר מועדון ולברר עמו את העניין.

"על המשיבה (ויקטורי) היה לנסות לאתר את המבקש עוד טרם הגשת התלונה ולברר את העניין עמו", ציינה השופטת בפסק הדין, "לא נעשה כל ניסיון מצידה של המשיבה לאתר את המבקש אף שזה היה לקוח קבוע שלה, חבר מועדון לקוחותיה ויש להניח שניתן היה לאתרו באמצעות חיפוש במאגרי המידע של המשיבה".

לדבריה, בשובר הזיכוי שהשאיר היו רשומים פרטיו האישיים לרבות כתובתו, אבל הרשת בחרה להגיש נגדו תלונה במשטרה.

השופטת הסתמכה על עדותו של מנהל אזורי של הרשת שהעיד בבית המשפט, כי אם היו פונים אליו קודם לכן ניתן היה ליישב את העניין ו-א' יכול היה לקחת מוצר אחר שלא הופיע בשובר הזיכוי.

השופטת פסקה, כי הרשת תפצה את א' בגין פנייתה למשטרה בסכום של 1,500 שקל אך לא בגין המוצרים שלקח ולא החזיר וכן תשלם לו הוצאות משפט בסכום של 500 שקל.