הקופונים חזרו, המחירים עלו: הדו"חות של שופרסל מספרים סיפור אחד

המלחמה, ביטול הטיסות לחו"ל וההתייקרויות במשק שלחו את כולנו בחודשים האחרונים בחזרה לממ"ד – ומשם ישירות לתורים הארוכים בסופרמרקט. חופשות חג הפסח של שנת 2026 שבוטלו ברקע המתיחות הביטחונית, לצד סגירת מסעדות ומערכי הזנה, הפכו את רשתות השיווק למוקד ה"בילוי" העיקרי של המשפחה הישראלית. מי שקוטפת את הפירות בצורה הבולטת ביותר היא שופרסל, רשת המזון הגדולה בישראל.

אחרי תקופה ארוכה של דשדוש וירידה במכירות, הרשת מציגה מהפך בתוצאות הכספיות שלה לרבעון הראשון של השנה, עם זינוק מרשים ברווחים. אבל מה זה בעצם אומר על כיס של כולנו, והאם ההתייעלות של ענקיות המזון באה על חשבון הצרכן?

כדי להבין את התמונה הגדולה, צריך להסתכל על המספרים שהחברה מציגה תחת הנהלתם של בעלי השליטה החדשים, האחים יוסי ושלומי אמיר. ההכנסות של שופרסל ברבעון הראשון הגיעו לכ-3.7 מיליארד שקל – עלייה של ארבעה וחצי אחוזים לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה.

המכירות בסניפים עצמם, אלו שפעלו גם בשנה שעברה, עלו בכמעט ארבעה אחוזים, והרווח הנקי של החברה קפץ ב-11% והסתכם ב-174 מיליון שקל. מדובר בשינוי מגמה דרמטי עבור הרשת, שלאחר חמישה רבעונים רצופים של נסיגה, מצליחה להראות צמיחה משמעותית בשורה התחתונה.

מאיפה מגיע הכסף? נוסחת הרווח של ענקיות המזון

אז איך רשת סופרמרקטים מצליחה להרוויח הרבה יותר? התשובה המקצועית נעוצה במושג שנקרא "רווחיות גולמית" - הפער שבין המחיר שבו הרשת קונה את המוצרים מהספקים לבין המחיר שהיא גובה מאיתנו בקופה. בשופרסל הנתון הזה טיפס לרמה חריגה של 30.6% מההכנסות. במילים פשוטות: מכל שקל שאנחנו משאירים בקופה, כמעט 31 אגורות נשארות בידי הרשת כרווח ראשוני, לפני תשלום שכר דירה, חשמל ומשכורות לעובדים.

ברשת מסבירים שהשיפור ברווח נובע ממהלכי התייעלות עמוקים: צמצום של פחת וזריקת סחורה, שיפור תנאי הרכישה מול הספקים והשירותים, ומיקוד שיווקי חכם. הצרכנים הוותיקים בוודאי שמו לב לחזרתן של חוברות הקופונים הישנות והטובות ופתיחת ערוצי הווטסאפ הייעודיים עם ההטבות הממוקדות.

מהלכים אלו, לצד השקת אסטרטגיה חדשה למותג הפרטי של הרשת (שתופס כבר מעל חמישית מהמכירות), משכו את הקונים בחזרה לסניפים. במקביל, הציבור הישראלי צמצם מעט את הקניות באינטרנט, ונתח פעילות האונליין של הרשת ירד לטווח של כ-18% מהמכירות, מה שחוסך לרשת עלויות שילוח יקרות.

השורה התחתונה: מה זה אומר על עגלת הקניות שלנו?

מצד אחד, הזינוק ברווחיות של הרשתות הגדולות, ובשופרסל בראשן, מוכיח כי גלי עליות המחירים של השנה האחרונה לא רק שגולגלו אל הלקוח בקצה, אלא אף סייעו לחברות לשפר עמדות ולהרוויח יותר על חשבוננו. שוק המזון בישראל ריכוזי, וכשהמחירים עולים בכל הענף - לצרכן אין לאן לברוח.

מצד שני, המלחמה על הכיס שלנו מאלצת את הרשתות לשנות גישה. המעבר של שופרסל למותגים תומכים מגוונים בקטגוריות שונות, פריסת הקופות החכמות (שברשתות כמו רמי לוי צפויות לחסוך עשרות מיליוני שקלים ולהתגלגל בהמשך למבצעים), והתחרות מול רשתות כמו קרפור שמנסות להרחיב את "הסל של המדינה" למרכז הארץ, מייצרות חלופות.

הצרכן הישראלי אולי חזר לקנות בהמוניו בגלל המצב, אך הנתונים מראים שהוא הופך לסלקטיבי ומחושב יותר. כדי לא לצאת מופסדים, חובתנו להשוות, לחפש את המבצעים, ולזכור שהתחרות האמיתית נמצאת במעבר בין המדפים.