המבצע שקיים רק במחשב: למה אתם משלמים הרבה יותר בסופר רגע לפני פסח?

תקופת טרום פסח היא שעתם היפה של הצרכנים הישראלים, או לפחות כך אנחנו אוהבים לחשוב. המדפים מתמלאים בחומרי ניקיון בניחוח אביבי, יינות חגיגיים וערמות של מוצרים חד-פעמיים, כשמעליהם אמורים להתנוסס שלטי ענק שמבשרים על הנחות עומק של 20% ואפילו 30%. אלא שנתונים שהגיעו לידינו חושפים כי בזמן שאתם עוברים עם העגלה בין המעברים ומנסים לחשב איך לסגור את החודש, המבצעים שאתם כל כך בונים עליהם קיימים לפעמים רק ב"דמיון" של מחשבי הנהלת הרשת – ולא במקום שבו הם באמת קובעים: על המדף מול העיניים שלכם.

לפי נתונים שנאספו ב-Market API, חברה המנטרת בזמן אמת את הנעשה בסניפי הקמעונאות בארץ ובעולם, בשבועיים הקריטיים שלפני החג נרשמים פערים תפעוליים בלתי נתפסים. בעוד שבמטה הרשת מזינים מבצעי "2 ב-X" או הנחות משמעותיות על קטגוריות שלמות, בשטח המידע הזה פשוט לא מתורגם לשילוט.

הצרכן הישראלי, שמורגל להשוות מחירים, רואה מולו מחיר מלא וגבוה. התגובה הפסיכולוגית היא מיידית: המוצר נשאר על המדף, הסל מתכווץ, ואנחנו יוצאים מהסופר בתחושה ש"הכל יקר מדי", אף שתיאורטית - יכולנו לשלם הרבה פחות.

כשאנחנו לא מודעים למבצעים - כולם מפסידים

הבעיה הזו לא נעצרת רק במוצרי הניקיון אלא מחלחלת עמוק לתוך מוצרי היסוד שכולנו צורכים בכמויות: פסטות, שימורים וחטיפים. דמיינו מצב שבו רשת החליטה על מבצע "מוצר שלישי מתנה", אבל שכחה או לא הספיקה להציב שלט. הלקוח הממוצע לוקח יחידה אחת ומשלם עליה מחיר מלא, במקום לקחת שתיים ולקבל את השלישית במתנה. במצב כזה, כולם מפסידים: הלקוח לא קיבל את הערך לכסף שלו, והרשת הפסידה מכירה גדולה יותר שיכלה להתבצע באותו רגע.

"בימים האלה אנחנו רואים עומס חריג בסניפים בגלל קניות פסח, וזה בדיוק הרגע שבו נוצרים הפערים," מסביר יסעור שחף, מנכ"ל Market API. "מבצע קיים במערכת - למשל על מוצרי ניקיון או יין לחג - אבל אם השילוט לא מעודכן או שהמוצר לא מוצב נכון, הצרכן פשוט לא יודע שיש הנחה ולכן לא קונה. כשזה קורה במאות סניפים במקביל בתקופה הכי חזקה של השנה, מדובר במיליוני שקלים של מכירות שמתפספסות". לפי הערכות החברה, הנזק המצטבר לרשתות בתקופה זו בלבד עשוי להגיע לכ-10 מיליון שקלים.

הפתרון טמון בטכנולוגיה

הפער הזה שבין ה"מטה" ל"מדף" הוא לא רק עניין של שלט חסר, אלא של חוויית קנייה פגומה שמעלה את יוקר המחיה באופן מלאכותי. כשהצרכן לא מודע להנחה, סל הקנייה שלו עולה בפועל. הפתרון, לדברי מומחים, טמון בטכנולוגיה. במקום לסמוך על כך שעובד הסניף העמוס יספיק להחליף מאות שלטים בלילה אחד, הרשתות חייבות לעבור לניטור בזמן אמת שמוודא שמה שקורה בקופה - קורה גם מול העיניים של הלקוח.

שר הכלכלה ניר ברקת כבר ניסה לקדם את היוזמה למעבר גורף לשילוט דיגיטלי בשנה שעברה אבל נתקל בהתנגדות. הרעיון היה פשוט: במקום שעובד סניף מותש ירוץ עם מדבקות נייר ודבק סלוטייפ בין המעברים, המחיר על המדף יעודכן בלחיצת כפתור אחת מהמטה. זה היה אמור להיות ה-Win-Win האולטימטיבי: אפס טעויות בשילוט, עדכוני מבצעים תוך שניות וחיסכון אדיר בכוח אדם.

אלא שכמו הרבה יוזמות גרנדיוזיות בישראל, גם זו התנפצה אל סל הקניות של המציאות. למה זה נפל? השילוב של עלויות הקמה מטורפות שגלגלו הרשתות לפתחו של המשרד, יחד עם התנגדות עזה של ארגוני צרכנים שחששו מ"מחיר גמיש" (כזה שיעלה וירד לפי העומס בסניף), תקעו את המהלך. התוצאה היא שנשארנו עם הטכנולוגיה של האתמול: המבצע כבר מעודכן בקופה הממוחשבת, אבל הצרכן הישראלי עדיין עומד מול שלט קרטון דהוי שלא מספר לו שחצי מהעגלה שלו בעצם בהנחה.

לכן, בינתיים, כדאי לכם להיות צרכנים חשדנים יותר. אם ראיתם פרסום על מבצע בעיתון או באפליקציה והוא לא מופיע על המדף, אל תתעצלו - תשאלו את הסדרן או תבדקו במכשירי הבדיקה העצמית. יכול להיות שמחכה לכם הנחה של 30% שפשוט "התחבאה" בתוך המחשב של הסופר.