מדינות רבות בעולם החלו להסיר בהדרגה את ההגבלות ומישירות מבט לעולם שאחרי הקורונה. רבים תוהים כעת כיצד תשפיע תקופת הקורונה על העולם המערבי: האם הרגלי הצריכה החדשים שאימצנו יישארו איתנו בעשורים הקרובים? האם נטוס לחו"ל פחות? והאם הרגלי ההיגיינה החדשים הם כאן להישאר? נתוני החיפוש של Google ומחקר מקיף שערכה ענקית הייעוץ האסטרטגי BCG (בוסטון קונסולטינג גרופ) בסוף אפריל במדינות נבחרות חושפים את השינויים שחלו בהרגלי הצריכה בעולם, כפי שהעידו עליהם הצרכנים עצמם – וכפי שהם השתקפו בחיפושים ברשת.

לפי BCG, צרכנים רבים מתייחסים לביקורים בחנויות המזון בתור הזדמנות לאגור מוצרים – ככל הנראה על מנת להימנע מיציאה מהבית. מבין המדינות שהשתתפו במחקר, איטליה וארה"ב נמצאות בראש רשימת הצרכנים שעדיין אוגרים, ואילו צרפת עדיין אחרונה ברשימה. בישראל, max דיווחה על עלייה של 10% במחזור העסקאות בענף המזון בחודש אפריל, לצד ירידה במספר העסקאות. המשמעות היא שלקוחות רוכשים פחות, אך הקניות גדולות בהרבה. עלייה דומה בשיעור של 15% נרשמה בחנויות הכל-בו ועשה זאת בעצמך וענף הריהוט רשם זינוק של 60% ביחס לשנה שעברה.

18% מהצרכנים בעולם משלמים פחות, 10% דווקא משלמים יותר

המחקר של BCG והנתונים של Google מצביעים על זינוק דרמטי באחד המשאבים המבוקשים ביותר בעולם: הזמן. הבידוד החברתי והפיזי שינו את האופן בו אנחנו תופשים זמן, מרחב ומערכות יחסים, ובהתאם לכך השתנו הרגלי הצריכה שלנו.

 

אם בעבר רובנו הרגשנו שאין לנו מספיק זמן, הרי שמשבר הקורונה הוביל לעודף זמן. כך הפכו החרדה, השיעמום וחוסר הוודאות למרכז היום שלנו, ואנשים חיפשו (ועודנם מחפשים) דרכים חדשות להישאר עסוקים ויצרניים. אך היצרנות יוצרת אתגר חדש של סדר וארגון: החלל הביתי שהיה שמור בעבר לחיים הפרטיים והמשפחתיים הפך בצל המגיפה למשרד, חדר כושר, בית ספר ומסעדה, ואנשים נאלצו לרכוש פתרונות ריהוט ואיחסון חדשים. בישראל זה התבטא באותו זינוק של 60% עליו דיווחה max, אך גם בבריטניה ניתן לראות מגמה דומה עם זינוק בחיפושים כמו "כסאות משרד", "כסאות שולחן" ו"שולחנות מחשב".

אך השינויים בהרגלי הצריכה עמוקים יותר מזינוק ספורדי ברכישת רהיטים. ב-BCG מצהירים כי לא פחות מ-36% מהצרכנים בעולם שינו את סוגי המוצרים והמותגים שהם צורכים. 10% מהנשאלים העידו שהם רוכשים דווקא מותגים ומוצרים יקרים יותר, אולי כתוצאה ישירה של הפחתת ההוצאות על בילויים ומסעדות. מנגד, כ-18% מהצרכנים בוחרים לקנות מותגים ומוצרים זולים. במקביל, הורים צעירים יחסית שגרים באזורים עירוניים ועובדים במשרה מלאה עם הכנסה נמוכה יותר, משלבים יותר מבעבר בין מוצרים זולים ויקרים.

סביר שאותם צרכנים שבוחרים לקנות מותגים ומוצרים זולים יותר הם אלה שהכנסתם נפגעה. לא פחות מ-71% מהאנשים במדינות המתועשות (G7) העידו שהכנסתם נפגעה (או צפויה להיפגע) בעקבות וירוס הקורונה, כשהשיעורים הגבוהים ביותר נרשמו באיטליה (85%), ארצות הברית וקנדה (75%).

הכי נהנים לבשל, לא מתגעגעים לקניות בחנות

החוקרים של BCG בדקו כיצד אנשים הנעימו את זמנם בתקופת הסגר, וגילו שהפעילויות המועדפות הן בישול (81% מהנשאלים) ואחריהן שיחות וידאו ושיעורים וירטואליים (72%). החוקרים חוזים שלפחות חלק מהמשיבים ירצו להמשיך בפעילויות הללו גם אחרי סיום הסגר, אך בתחומים האחרים התמונה נחרצת פחות. כך, רק שני שליש מהאנשים נהנו לערוך קניות באינטרנט ולשהות ברשתות החברתיות, ורוב דחוק של 55% נהנו מהלמידה מרחוק.

לאילו פעילויות הכי התגעגענו? מרבית האנשים ציינו שהם מתגעגעים לטיולים (88%), לבילויים מחוץ לבית (87%) ולביקור בקולנוע (85%). רק 57% ציינו שהם מתגעגעים לקניות בחנות. 66% מתגעגעים לנסיעות מחוץ לעבודה, אך שליש למעשה שמחים על כך שהם הפסיקו לבצע נסיעות אלו.

ומה עם הורים לילדים? לפי BCG, הם נהנו יותר מהשהות בבית מאשר מבוגרים ללא ילדים. הורים השיבו שהם נהנים יותר מפעילויות כמו בישול, קניות באינטרנט וגלישה ברשתות החברתיות, לעומת פעילויות אסורות בזמן הסגר כמו נסיעות לצרכי פנאי, אכילה בחוץ, בידור מחוץ לבית ואירועי ספורט, אליהן מתגעגעים יותר מבוגרים ללא ילדים.  למעשה, נסיעות עבודה הן הדבר היחיד אליו הורים לילדים מתגעגעים יותר מאשר מבוגרים ללא ילדים.

אם כבר לבד, אז שיהיה עם כולם

נתוני החיפוש מוכיחים שהגולשים מודעים יותר לרווחתם הבריאותית, הרגשית והנפשית, ומקדישים זמן רב יותר לטקסי טיפול עצמי (self care). במקביל, אנשים רעבים מתמיד לחיבור אנושי: חיפוש המונח "לבד ביחד" עלה בכ- 75% מאז חודש ינואר. יש רצון עז להיות יחד כשאנחנו מבצעים פעילויות יומיומיות, להרגיש אמפתיה וללמוד מאנשים במדינות אחרות בעולם.

כך, מגבלות התנועה אמנם מנעו מאיתנו לעלות על מטוס, אך לא כיבו את השאיפה שלנו לחוות, לחקור ולקבל השראה: אנשים רבים בחרו לפנות לאינטרנט כדי להתחבר לאומנויות וטבע. כך, בספרד חל גידול משמעותי בחיפוש המונח "סיור וירטואלי"; בבריטניה היה זה "סיור חי בגן החיות" ובגרמניה החיפוש הפופולרי בתחום הפנאי היה "לטייל בתוך גרמניה".

הגם שצרכנים שנפגעו כלכלית נוקטים גישה שמרנית יותר בהוצאת כסף על צרכים מיידים, חומריים ופסיכולוגיים, העניין בחיפוש המינוח "איך לעזור" נמצא במגמת עלייה. כלומר, גם כשהם במשבר אישי, אנשים מחפשים דרכים לעזור לפגיעים ביותר בקהילה.

הנורמלי החדש

על אף שמרבית הנשאלים צופים שהשפעות וירוס הקורונה יישארו לתמיד, ב- BCG מציינים כי אנשים נוטים להפריז בהערכת משך ההתאוששות מהמשבר. ההיסטוריה הוכיחה כי ברגע שהאיום מתרחק, רבים זונחים את ההרגלים או ההעדפות שאימצו בעת המשבר. כך למשל, לאחר אירועי 9/11, צרכנים רבים האמינו שיטוסו פחות או בכלל לא, אך הנתונים מראים שהביקוש לטיסות חזר לקדמותו תוך שלוש שנים בלבד.

 

יחד עם זאת, רבים מההרגלים שאימצנו במהלך תקופת הסגר עשויים להישאר איתנו. המחקר משער שהשינוי המשמעותי ביותר יהיה בתחום הריחוק החברתי: כ- 40% מהנשאלים בסקר של BCG סבורים שהריחוק החברתי יישאר איתנו לאורך זמן. הנשאלים בסקר ציינו גם השפעות מכריעות על הרגלי ניקיון וטיולים (8% עבור כל אחד), לצד עבודה והתנהלות כלכלית (4% לכל אחד).

כאשר מתבוננים בעולם המתנהל מתוך הבית, כפי שהיה בתקופה האחרונה, ברור שקיים פוטנציאל אמיתי לשינוי בהרגלי הצריכה שלנו.  קשה לדעת כמה זמן יחזיק "הנורמלי החדש", אך עלי פי Google ו- BCG, חברות שמוכנות להיות נועזות בזמן של חוסר וודאות ולנסות להבין לעומק את השינויים, יוכלו להציע לנו הצרכנים חוויות ומוצרים רלוונטיים יותר.