mako
פרסומת

פורים 2026: כמה יעלה משלוח המנות שלכם

סקר פורים של המכון לחקר הקמעונאות מגלה: אותו סל ממתקים בדיוק יכול להיות זול בעשרות אחוזים או להתנפח בכמעט 200 שקל- כשברשת אחת חטיף בודד מזנק ביותר מפי שניים. והשאלה הגדולה היא: למה, בעוד שחומרי הגלם יורדים- המחירים בסופר רק ממשיכים לעלות?

אפרת נומברג יונגר
פורסם: | עודכן:
ממתקים
צילום: shutterstock
הקישור הועתק

פורים הוא לא רק חג. הוא אחת מנקודות השיא של שוק הממתקים הישראלי, שכמובן מגלגל מיליוני שקלים בכל שנה על הממתקים והאביזרים הנילווים. אבל מאחורי האריזות הססגוניות, הסרטנים הצבעוניים ושקיות הסוכריות המעוצבות, מסתתר סיפור מכעיס: ישאל, שמדורגת בצמרת צריכת הסוכר בעולם, אלופב גם בעוד דבר- התייקרויות. על פי הנתונים מדפי הממתקים התייקרו השנה בממוצע של קרוב לעשרה אחוזים, שלמרות מחירי חומרי הגלם דווקא ירדו. ולמי שיטרח להשוות בין הרשתות, מחכה הפתעה שאינה מתוקה כלל: על אותו סל, אפשר לשלם כמעט 200 שקלים יותר, רק בגלל הכניסה לסניף הלא נכון.

לקראת פורים ערך המכון לחקר הקמעונאות סקר מחירים מקיף, באמצעות נתוני אתר פרייסז, הכולל 60 מוצרים שכיחים בסל הממתקים של הצרכן הישראלי. הסקר נבנה על עקרון הזהות המוצרית המלאה: אותם מותגים, אותן אריזות, אותו משקל בדיוק, בשמונה רשתות מזון מובילות.

מהנתונים עולה רמי לוי, יוחננוף ומחסני השוק הם המובילים בטבלה, כשרמי לוי הוא הסל הזול ביותר מבים המוצרים שבדקנו. אחריהן מתייצבות קרפור וויקטורי, ובגזרת הרשתות היקרות נמצאות שופרסל דיל, פרש מרקט וטיב טעם, שנמצא בפרישה של 85 עד 200 שקל מעל רמי לוי.

המשמעות הצרכנית מיידית ומוחשית: משפחה שתיכנס לטיב טעם לקנות את מוצרי פורים שלה, ולא תדע שאותו סל עולה כמעט 200 שקל פחות ברמי לוי, תשלם מס בורות של ממש.

**הסקר בוצע באמצעות אתר פרייסז בתאריך 24-02-2026 ע"פ מחיר משוקלל מבצעי כמות והנחות

"מי שחושב שמחירי הממתקים הם "בערך אותו דבר בכל מקום", כדאי שיחשוב שוב: בטבלת ההשוואה בולטים פערים חריגים על שורת מוצרים שמככבים כמעט בכל עגלת קניות - שוקולדים, חטיפים וסוכריות", אומר ד"ר חזי גור מזרחי, מנכ"ל המכון לחקר קמעונאות. "בקצה העליון מדובר על פער שמטפס עד יותר מפי שניים על אותו מוצר, ובלא מעט מקרים אנחנו מדברים על תוספת של עשרות אחוזים על פריט שנראה לכאורה זניח. זו בדיוק הבעיה: קטגוריית ה'לקחתי ליד הקופה' - מייצרת מציאות שבה הצרכן פחות בודק, והרשתות מרשות לעצמן לתמחר אחרת - לפעמים בצורה קיצונית".

הדוגמה הבולטת ביותר היא חטיף שוקולד חלב "פרה" במילוי ביסקוויט וקרם מרשמלו: ברשת ויקטורי הוא נמכר ב-6 שקלים, בעוד שבטיב טעם אותו חטיף כבר מתומחר ב-12.5 שקלים - פער של 108%. גם "פסק זמן" מציג תנודות חדות: אצבעות פסק זמן נמכרות ברמי לוי ב-7.5 שקלים, ובשופרסל המחיר קופץ ל-13.5 שקלים - פער של 80%. ברשימה מופיעים גם קינדר אצבעות, שמחירו במחסני השוק נמוך משמעותית לעומת טיב טעם; ושורה ארוכה של שוקולדים מבית "פרה" (כולל גרסאות בלונדי וקרמל) שמתחילים במחיר חד-ספרתי ברשת זולה ומטפסים בקלות אל אזור ה-14-15 שקלים ברשת היקרה. גם בקטגוריות הסוכריות התמונה לא משתנה: מנטוס פירות עולה 9.9 שקלים ברמי לוי ומגיע ל-15.9 שקלים בטיב טעם, וטיק טק מנטה מטפס מ-12.7 ל-17.5 שקלים בין אותן רשתות.

פרסומת

מדפי ממתקים

"מי שיבחן את טבלת הפערים בעיון ימצא בה דפוס שאינו מקרי. טיב טעם מופיעה כרשת היקרה ביותר ב-11 מתוך 16 המוצרים הנבדקים", מסביר ד"ר גור מזרחי. "רמי לוי ומחסני השוק חולקות ביניהן את תואר הרשת הזולה ברוב הקטגוריות. אולם הנתון המעניין באמת הוא שפרש מרקט, שנמצאת בסוף הסל הכולל עם 879 שקל, מדורגת כזולה ביותר בשני מוצרים ספציפיים, ממש כמו שויקטורי, שנמצאת באמצע הסל, היא הזולה ביותר על חטיף הפרה".

"זו אסטרטגיה קמעונאית קלאסית הידועה בספרות המקצועית: תמחור 'מושך לקוחות' על מוצרים עם זכירות מחיר גבוהה בקרב הצרכן, לצד מרווח רווח גבוה על מוצרים שהצרכן אינו 'מנטר' את מחירם. הצרכן נכנס לחנות כי ראה מחיר טוב על פסק זמן, ויוצא ממנה עם מוצרים רבים שנקנו בלי השוואה", הוא מדגיש. "לכן, מי שמתייחס לממתקים כאל 'כמה שקלים פה ושם' מפספס: כשפערים של 35%-70% הופכים לשגרה, וכל קנייה כוללת כמה פריטים כאלה, התוספת מצטברת מהר מאוד".

ישראל מדורגת תשיעית בעולם בצריכת סוכר. הביקוש לממתקים אינו הולך לשום מקום

כדי להבין את שוק הממתקים הישראלי, צריך להבין את הצרכן הישראלי. על פי נתוני FAOSTAT, ישראל דורגה במקום התשיעי מתוך 165 מדינות בצריכת סוכר לנפש, עם 43.1 ק"ג לנפש לשנה. ההיסטוריה של נתוני הסוכר בישראל חושפת כי הצריכה הגיעה לשיא של 47.2 ק"ג לנפש בשנת 2000, ירדה בחדות ב-2008, ולאחר מכן שבה ועלתה. ב-2021 נרשמה עלייה של כ-22% לעומת השנה הקודמת. אין כאן מגמת ירידה מבנית. אין כאן שינוי עמוק בהרגלים. יש כאן אוכלוסייה שאוהבת מתוק ושממשיכה לאכול מתוק, בין שיש מיסים ובין שיש עיגולים אדומים על האריזה.

פרסומת

מבוגרים בישראל צורכים 60 עד 71 גרם סוכר ביום, מעל ההמלצה הבינלאומית של 50 גרם. ומתבגרים? הם מגיעים לכ-36 כפיות סוכר ביום, פי שניים ומחצה מהמותר. כשהביקוש הבסיסי כה גבוה, שוק הממתקים יושב על קרקע מוצקה מאוד, גם בשנים של לחץ כלכלי.

חשוב לציין: הרגולציה קיימת, אך תחום השפעתה מוגבל. ההגבלות במסגרות חינוכיות ריכזו את תשומת הלב הציבורית, אך הביקוש הפרטי לממתקים, לצורכי משלוחי מנות, מתנות למשפחה, עמיתים לעבודה ושכנים, ממשיך לגדול. הסוכר לא נעלם מהתזונה, הוא מחליף ערוץ.

הפרדוקס של חומרי הגלם: קקאו ירד, שוקולד התייקר

השנה אמור היה להיות שנה טובה לצרכן מוצרי שוקולד. מחירי הקקאו, שטיפסו בשנתיים האחרונות לשיאים היסטוריים על רקע בצורות בחוף השנהב ובגאנה, החלו לרדת עם התייצבות ההיצע הגלובלי. מחירי הסוכר בשוקי הסחורות רשמו גם הם ירידה יחסית מהשיאים הקודמים.

"בתיאוריה, כשעלויות חומרי הגלם יורדות, הירידה אמורה להגיע בסופו של דבר לצרכן",אומר ד"ר גור מזרחי. "בפועל, בסגמנט הממתקים והשוקולד בישראל, ראינו את ההיפך המדויק: עלייה ממוצעת של קרוב לעשרה אחוזים במחירי המדף בהשוואה לשנה שעברה".

פרסומת

"הפער הזה, בין ירידת עלויות היצרן לעליית מחיר הצרכן, מצביע על מרווחי תמחור שנשמרו ואף הורחבו לאורך שרשרת ההפצה, ולא על גלגול הירידה ללקוח הקצה. בשוק שבו הביקוש יציב והצרכן חסר אמצעי השוואה, אין לחץ אמיתי להוריד מחירים גם כאשר העלויות יורדות".

השורה התחתונה: לא לוותר על השוואות מחירים

הנתונים של סקר פורים 2026 מצטרפים לתמונה כלכלית עקבית. ישראל היא מדינה עם צריכת סוכר גבוהה מאוד, ביקוש יציב לממתקים, ושוק שבו מחירי חומרי גלם יורדים אך מחירי המדף עולים. בתוך שוק זה, הפערים בין הרשתות הם אמיתיים, גדולים וניתנים למדידה מדויקת.

הצרכן שישקיע שתי דקות בהשוואת מחירים לפני שייצא לקנות את חומרי משלוח המנות שלו, יוכל לחסוך קרוב ל-200 שקלים על אותו סל מוצרים בדיוק. בחג שבו ההוצאה הכוללת על ממתקים, אריזות ומשלוחים מגיעה בקלות לאלפי שקלים למשפחה, חיסכון של רבע הוא לא עניין שולי.

פורים הוא חג של שמחה. אבל בשוק שבו חטיף שוקולד אחד נמכר פי שניים ממחירו ברשת אחרת, קצת ידע צרכני שווה כסף אמיתי.