mako
פרסומת

סופית: בעוד כשלושה שבועות ייכנס פטור המע"מ מתחת ל- 150 דולר

הממשלה מבטיחה הוזלה ושבירת ריכוזיות, אך איגוד לשכות המסחר מזהיר מפגיעה אנושה בעסקים קטנים. ביקורת חברתית טוענת שהמדיניות מסבסדת קניות מחו"ל במקום להקל על מחירי מזון בסיסי. המהלך צפוי לגרור הפסד הכנסות למדינה של עד מיליארד שקל בשנה

אפרת נומברג יונגר
פורסם:
שופינג ברשת, בצלאל סמוטריץ'
צילום: shutterstock, דוברות משרד האוצר
הקישור הועתק

בעוד כשלושה שבועות, אם לא יהיו שינויים של הרגע האחרון, צפוי שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לחתום על צו שמעלה את תקרת הפטור לייבוא אישי ל-150 דולר. במעמד החתימה הצו ייכנס מיד לתוקף, מה שאומר שאז יינתן האות להמוני בני ישראל לצאת ולרכוש מוצרים בעליאקספרס ובאמזון – בלי לשלם מע"מ עד לתקרת הסכום המצוין.

כיום נהנים הצרכנים בישראל מפטור ממכס, מס קנייה וממע"מ על טובין מיובאים לשימוש עצמי בשווי של עד 75 דולר, למעט חריגים כמו מוצרי טבק ואלכוהול. במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' נגד יוקר המחיה, הודיע השר כי בכוונתו לחתום על צו המרחיב באופן דרמטי את הפטור ממסים על יבוא אישי. לפי טיוטת הצו החדשה שפרסם משרד האוצר להערות הציבור, הפטור יועלה ל-150 דולר ויחול על אותם סוגי טובין, כך שצרכנים יוכלו להזמין מחו"ל מגוון רחב יותר של מוצרים מבלי לשלם מסי יבוא.

משרד האוצר מציג את המהלך כחלק ממהלך ממשלתי רחב להקלת יוקר המחיה בישראל. בדברי ההסבר לצו נכתב כי הרחבתו נועדה לחזק את כוח הקנייה של הציבור ולהגביר תחרות. לפי נתוני האוצר, מחירי ההלבשה וההנעלה בישראל גבוהים בכ-28 אחוזים מהממוצע במדינות ה-OECD, כאשר כארבע חברות גדולות מחזיקות יחד בכ-40 אחוזים מנתח השוק בתחום זה.

המשמעות היא ריכוזיות גבוהה ויכולת ניכרת להשפיע על רמת המחירים שכל משק בית בישראל פוגש בקניון וברחוב. במקביל מציין האוצר כי כוח הקנייה של אזרחי ישראל נמוך מזה של רוב מדינות אירופה, וכי ישראל ממוקמת רק במקום ה-22 מתוך 38 מדינות, בין היתר בשל רמת מחירים גבוהה שמצמצמת את היכולת של משפחות לצרוך באותו סכום.

מחסני אמזון, משלוחים, חבילות, מחסנים
מחסני אמזון | צילום: Nathan Stirk/Getty Images

מתקפה ישירה על בעלי העסקים

מן העבר השני של המהלך ניצבים בכעס נציגי העסקים המקומיים. איגוד לשכות המסחר פרסם תגובה חריפה להעלאת הפטור והאשים את שר האוצר במהלך שפוגע ישירות בסיכויי ההישרדות של חנויות הרחוב בישראל. באיגוד מתארים את המהלך כ"פופוליסטי, הרסני ומנותק", וטוענים כי הוא מכוון נגד אלפי עסקים קטנים ובינוניים. לטענתם, בעולם המגמה הפוכה לגמרי: באירופה ובארצות הברית בוטל הפטור במטרה לחזק את הכלכלה המקומית, והם סבורים שמה שטוב לכלכלות המובילות צריך להיות נכון גם לישראל. עוד הם טוענים כי הצעד מנוגד לעמדת הדרגים המקצועיים במשרד האוצר ובמשרד הכלכלה.

פרסומת

נשיא איגוד לשכות המסחר, שחר תורג'מן, טען כי למעשה מדובר במתקפה ישירה על בעלי העסקים. "שר האוצר מקריב את העסקים הקטנים והבינוניים בניסיון נואש לעבור את אחוז החסימה", אמר. "המהלך מחסל את התחרות ומשרת את הקבוצות הגדולות, שייוותרו כאן לבדן. שר האוצר חותם על כתב הפטירה של חנויות הרחוב, מקריב אותן על מזבח הבחירות והופך את המשק לריכוזי. זו החלטה דמגוגית שמקדם אינטרסים פוליטיים ולא כלכליים". תורג'מן פנה ישירות לבעלי העסקים הקטנים והבטיח: "לבעלי חנויות צעצועים בחולון, הנעלה והלבשה בירושלים וקריית גת, עסקים לחלקי חילוף בנהריה, פתח תקווה ובת ים – שר האוצר הכריז עליכם מלחמת סחר. אנחנו לא נאפשר זאת".

גם מהכיוון החברתי נשמעת ביקורת. עו"ד בקי כהן קשת, המקדמת מדיניות בפורום למאבק בעוני, תוהה למה שר האוצר בוחר דווקא להתמקד בפטור ממע"מ ולא פועל לטובת הורדת המחירים בסופר או הורדת המע"מ.

לדבריה, הודעת שר האוצר על העלאת הפטור מגיעה "בדיוק בזמן שמשפחות ישראליות נאבקות ביוקר המחיה שגבר בעקבות, בין השאר, העלאת המע"מ שיזם אותו שר האוצר". כהן קשת שואלת מדוע המדינה מוכנה לוותר על הכנסות ממסים כדי לאפשר קניות זולות יותר מאתרים בחו"ל, בזמן שהיא משאירה מע"מ מלא על מוצרי יסוד בסיסיים שמשפחות במצוקה נאבקות לרכוש. היא מזכירה כי רוב המוצרים שמיובאים מאתרים כמו אמזון ועלי אקספרס הם גאדג'טים ומוצרים שאינם נחשבים חיוניים, ומאשימה את המדיניות בכך שהיא מסבסדת בפועל את הפלטפורמות הזרות.

"הטענה לפיה פטור ממע"מ על יבוא אישי יגביר תחרות היא בעייתית, משום שפלטפורמות הקניות הזרות כבר השתלטו על תחומים רבים בישראל, ומתן יתרון נוסף על פני היצרנים המקומיים אינו יוצר שוק חופשי אלא עיוות", היא אומרת.

במקום זאת היא מציעה לטפל בשורש הבעיה של יוקר המחיה באמצעות הרחבת הפטור ממע"מ על סל מזון בסיסי, הכולל דגנים מלאים ולחם מלא, מוצרי עוף וביצים, מוצרי חלב בסיסיים ושמנים בריאים, לצד פיקוח מחירים, פירוק ריכוזיות ברשתות המזון וחיזוק החקלאות המקומית. היא דוחה גם את הגישה שלפיה עדיף לגבות מיסים מכולם ולתת את העזרה רק לנזקקים, ומזהירה מפני ביורוקרטיה כבדה, פגיעה בכבוד האדם ויצירת "שירותים לעניים" באיכות ירודה.

פרסומת
קניון איילון מקבוצת עזריאלי
חנות פוקס בקניון איילון. רק הרשתות הגדולות ישרדו? | צילום: Flash90

המלחמה נגד הטייקונים היא המהלך הנכון?

סמוטריץ' עצמו מתעקש שהמהלך הוא קריאת תיגר ישירה על מה שהוא מכנה "מונופולים וטייקונים". לדבריו, "הצרכן הישראלי משלם יותר מחברו במדינות המערב. הסיבה המרכזית לכך נעוצה בעובדה כי סקטורים שלמים מוחזקים בידי מונופולים וטייקונים שמנצלים את המשק הסגור כדי לגבות מחיר יקר ולא מוצדק מהצרכן הישראלי". הוא מוסיף כי החלטתו להרחיב את הפטור נועדה "להגביר את התחרות בתחום הזה ולהוזיל בכך את סל המחייה עבור משקי הבית בישראל". לפי טיוטת הצו, ההרחבה צפויה לגרור הפסד הכנסות למדינה עד מיליארד שקל בשנה, והחתימה עליו תותנה בהקצאת מקור תקציבי מתאים, בהתאם לחוק יסודות התקציב.

פנינו לשר ושאלנו מדוע הוא מתעקש להתמקד דווקא במוצרי צריכה חד פעמיים, והאם הוא מודע לפגיעה הישירה בעסקים קטנים שאין להם מרווח נשימה כמו אותם הטייקונים בהם הוא נלחם, ושקנייה בחו"ל עלולה לפגוע בהם אנושות.

מלשכת השר נמסר: "מאז כניסתו למשרד, שר האוצר סמוטריץ' נאבק ביוקר המחיה. רפורמת 'מה שטוב לאירופה טוב לישראל' עברה וצפויה, בעזרת השם, לאחר המלחמה עם התעצמות הייבוא לחלחל גם למחירים בשווקים. מחירי הדיור בירידה לראשונה זה שנים רבות, פירוק המונופולים בשוק החלב וכעת גם העלאת הפטור ממע"מ עד 150 דולר שתסייע לתחרות, תחייב את היצרנים, היבואנים והמשווקים הישראלים להתחרות על ליבו וכיסו של הצרכן הישראלי ותוריד מחירים. כך קרה בעבר כשהפטור עד 75 דולר נכנס לתוקף, וכך יקרה בעתיד. אזרחי ישראל ישלמו פחות".