הבשורה הרעה לשופינג אונליין: הסוף להנחות הענק מעליאקספרס shein ו־Temu

במשך כמעט עשור התרגלו, הצרכנים והקמעונאים בכל רחבי העולם, ליהנות מפרצה ייחודית בסחר הבין-לאומי, שנשמעת כמעט לא מציאותית: פטור ממכס לחבילות קטנות בשווי של עד 800 דולר, שידוע בשם de minimis ("זוטי דברים"). הפרצה הזו אפשרה לזרם אין-סופי של חבילות לזרום לארה״ב – ולעיתים גם לישראל ולעוד מדינות רבות דרך שרשראות אספקה חכמות – מבלי לשלם מכסים ומבלי לעבור כמעט שום ביקורת. זה היה עולם נוח, יעיל וזול: חברות ענק כמו Shein ו־Temu בנו על זה את כל המודל העסקי שלהן, מותגים מערביים יוקרתיים כמו Coach ו־Kate Spade ניצלו אותו כדי לחסוך מיליונים, ואלפי מוכרים קטנים באטסי או ב־eBay הצליחו לשרוד בזכותו. אבל ביום שישי האחרון הכול השתנה.

בצו נשיאותי דרמטי ביטל דונלד טראמפ את הפטור – שנתיים לפני המועד המקורי שנקבע ביולי 2027. ההחלטה התקבלה כמעט בהפתעה, והותירה את הדואר העולמי, רשויות המכס והחברות הגדולות עם זמן אפסי להיערך. "הסיום של כלל ה־800 דולר ליום כנראה ייצור פנדמוניום", הסבירה לינדלי בראון, מומחית בסחר בין-לאומי מ־EY. לדבריה, מדובר בשינוי עם שלוש השלכות מיידיות: כלכלית, תפעולית ורגולטורית. חברות נאלצות לשנות שרשראות אספקה שלמות, לוחות זמנים משתבשים, והצרכנים, שכבר מתמודדים עם אינפלציה וריביות גבוהות, יגלו במהרה שהמוצרים שהם רגילים לקנות בזול – פשוט יתייקרו.

מי ישלם את המחיר?

המשמעות ברורה: העלויות עולות – וכולן מתגלגלות לצרכן. לפי מחקר עדכני של NBER, ביטול הפטור יעלה למשפחות אמריקאיות בממוצע 136 דולר בשנה, בסך הכל 10.9 מיליארד דולר. משפחות מעוטות יכולת ומיעוטים ייפגעו יותר, כי הם נשענים יותר על מוצרים זולים מחו״ל. ולמרות שזה נשמע רחוק, זה נוגע גם אלינו: ישראלים שמזמינים באמזון או באתרים בין-לאומיים, או שמקבלים משלוחים שעוברים דרך מחסנים אמריקאיים, יגלו שהמחירים מטפסים.

הפגיעה לא מסתכמת בצרכנים בלבד. חברות ענק נאלצות לדווח על הפסדים של מאות מיליונים. חברת Tapestry, בעלת Coach ו־Kate Spade, העריכה כי כ־14% ממכירותיה הושפעו מהפטור – ועכשיו הן יחויבו במס של כ־30%. המשמעות: פגיעה ישירה ברווחיות של כ־160 מיליון דולר השנה, מה שכבר גרם למניה שלה לצנוח. לולולמון ספגה הורדת תחזית מבנק וולס פארגו. אפילו ב־Etsy, שבה רבע מהמכירות הן בין מוכרים אירופים ללקוחות אמריקאים, חוששים מהשפעות כבדות. מוכרים עצמאיים בבריטניה ובקנדה הודיעו כבר שהם סוגרים זמנית את המכירות לארה״ב, אחרים מייקרים את המחירים בעשרה אחוזים ואף יותר.

בעולם כבר מגיבים  לגזירות החדשות. בלייר נאדו, מעצבת אביזרי כלות מקנדה, כתבה השבוע פוסט כואב באינסטגרם: “זה הרסני בכל כך הרבה רמות… זה כאילו 70% מהשכר שלי נמחקו בן־לילה”. היא לא לבד. אמנית בריטית סיפרה כי היא נאלצת להעלות את מחיר ציורי השמן שלה ב־10% כדי לספוג את המכסים החדשים. “כל פורום של עסקים קטנים שאני חברה בו נמצא בכאוס”, היא הודתה.

לצד כל אלה, יש גם שחקנים שיוצאים מחוזקים: אמזון ו־וולמארט, שמחזיקות מרכזי הפצה ומחסנים עצומים בארה״ב, יודעות לספוג את העלויות ולספק לצרכנים חוויית קנייה כמעט ללא שינוי. הן מתייצבות כמנצחות הגדולות של התקופה, בזמן ש־Shein ו־Temu נאלצות לשנות מודלים עסקיים, לייקר מוצרים ולצמצם קמפיינים פרסומיים. ואכן, מאז מאי נרשמה ירידה דרמטית במספר המשתמשים הפעילים בשתי הפלטפורמות בארה״ב – 52% ירידה ב־Temu ו־25% ירידה ב־Shein.

פרצה שהפכה למודל עסקי

הפטור הזה נולד אי שם ב־2016, כשקונגרס ארה״ב העלה את הרף מ־200 דולר ל־800 דולר כדי להקל על עסקים קטנים ולהאיץ מסחר גלובלי. הכוונה הייתה טובה – פחות בירוקרטיה ויותר זרימה. בפועל, זה הפך את העולם הווירטואלי למערב פרוע: משלוחים זינקו מ־134 מיליון ב־2015 ליותר מ־1.36 מיליארד ב־2024. בכל יום עברו דרך המכס האמריקאי יותר מ־4 מיליון חבילות קטנות. לא רק Shein ו־Temu ניצלו זאת; גם חברות מערביות הבינו שהן יכולות להקים מחסנים בקנדה ובמקסיקו, לייבא לשם מלאים גדולים, ומשם לפצל את הסחורה למיליוני חבילות קטנות שנשלחות לארה״ב בזול, כמעט ללא מכס.

אבל מה שנראה כמו מודל יצירתי הפך במהרה לבעיה ביטחונית וכלכלית. בגלל הדרישות המינימליות, כמעט ולא היה מידע על החבילות – מאיפה הגיעו, מה הן מכילות והאם הן בטוחות. טראמפ וביידן כאחד טענו שהפטור הזה איפשר הברחות של פנטניל ואופיואידים, כניסת זיופים ושימוש בעבודת כפייה בסין.

ובתוך כל זה, פסיקה משפטית חדשה מערערת עוד יותר את היציבות. בית משפט פדרלי לערעורים בארה״ב קבע שרוב המכסים שהטיל ממשל טראמפ על יבוא ממדינות זרות אינם חוקיים, משום שטראמפ חרג מסמכותו כשהטיל אותם מכוח חוק החירום הכלכלי (IEEPA). השופטים קבעו כי אמנם החוק מעניק לנשיא סמכויות חירום נרחבות, אבל הוא לא כולל את הזכות להטיל מכסים. עם זאת, המכסים לא בוטלו מיידית – הם נשארים בתוקף לפחות עד אוקטובר, בזמן שהדיונים נמשכים, והסוגיה עשויה להגיע לבית המשפט העליון.

המשמעות כפולה: מצד אחד, חוסר הוודאות המשפטי מגביר את הלחץ על עסקים שכבר סופגים עלויות; מצד שני, ייתכן שבטווח הארוך חלק מהמכסים יתבטלו, מה שישנה שוב את כללי המשחק. טראמפ, מצדו, הגיב בזעם וכינה את ההחלטה "פוליטית". בממשל חוששים כי אם המדינה תיאלץ להחזיר מיליארדים שגבתה ממכסים, היא תיכנס למשבר תקציבי.

האם הכאוס שהתחולל בסוף השבוע מראה כי העולם נכנס לעידן חדש בסחר הבין-לאומי? האם החבילות הקטנות שכיכבו בחיינו – מטי־שירט בשישה דולר ועד גאדג’ט שולי – כבר לא יזרמו באותה קלות. אומנם החברות הגדולות ינסו לספוג את העלויות, אבל הקטנות יתקשו לשרוד, והצרכנים – גם בארה״ב וגם כאן בישראל – יצטרכו להתרגל לשלם יותר. האינטרנט אולי יישאר זול יותר מהקניון, אבל עידן ה“בזיל הזול בלי מכס” צפוי להסתיים. השאלה היא לא אם המחירים יעלו – אלא עד כמה, ועד כמה מהר.