מוסך, שיניים, ריהוט: הישראלים פורסים כל הוצאה כבדה כדי לעבור את החודש

גובה העסקה הממוצעת בצ'קים ובהוראות קבע זינק בחודש אפריל ל-3,339 שקל, עלייה של 24% לעומת 2,692 שקל בחודש מרץ. כך עולה מנתוני מחלקת המחקר של מנורה ERN, החושפים תפנית בהתנהגות הפיננסית של הציבור: ישראלים שמתמודדים עם מסגרות אשראי בנקאיות חנוקות מעבירים הוצאות גדולות והכרחיות למסלולים של אשראי חוץ-בנקאי.

הנתונים מצביעים על כך שמשקי בית רבים אינם מסוגלים עוד לספוג הוצאות חד-פעמיות גדולות ומפרקים אותן לתשלומים חודשיים. הענפים שבהם התופעה בולטת במיוחד הם דווקא אלה שמשקפים צרכים בסיסיים, לא מותרות.

במוסכים נרשם הנתון הבולט ביותר: כמות העסקאות שנשלחו לפריסה זינקה ב-50.3%, וסכום העסקאות הכולל עלה ב-43%. גובה העסקה הממוצעת במוסך עומד על 14,995 שקל, סכום שמשפחות רבות אינן מסוגלות לשלם בתשלום אחד. תיקון רכב אינו הוצאה שניתן לדחות: עבור משפחות רבות הרכב הוא תנאי בסיסי להגעה לעבודה, להסעת ילדים ולניהול שגרה יום-יומית.

בענף חומרי הבניין, שיפוצים ותחזוקה, גובה ההתחייבות הממוצעת זינק ב-38.4%, מ-7,643 שקל ל-10,581 שקל. במוצרי חשמל עלתה העסקה הממוצעת מ-4,401 שקל ל-5,424 שקל.

ענף הריהוט מציג תמונה מורכבת. כמות העסקאות בהוראות קבע ירדה בכ-8.75%, ירידה שעשויה להעיד על דחיית רכישות שאינן הכרחיות. מנגד, גובה העסקה הממוצעת שכן נפרסה זינק בכ-16.3% והגיע ל-11,183 שקל, לעומת 9,618 שקל במרץ. המשמעות: הצרכנים שוקלים כל קנייה בזהירות רבה יותר, אך כשהם מבצעים רכישה גדולה הם מעדיפים לפרוס אותה על פני זמן כדי לא לפגוע בתזרים החודשי. ריהוט כבר אינו נתפס כהוצאה חד-פעמית אלא כהתחייבות שצריכה "להיכנס לחודש" מבלי לחנוק את ההוצאות השוטפות על מזון, חשמל, דלק וחינוך.

לחץ כבד בפריפריה

הנתונים הגיאוגרפיים חושפים לחץ כלכלי חריף במיוחד על תושבי הצפון. האזור מוביל את המדינה בגובה ההתחייבות הממוצעת בהוראות קבע, עם 16,062 שקל לעסקה לעומת 11,782 שקל במרכז. סך העסקאות באזור זינק ב-36.8% וכמות הפריסות עלתה ב-32.9%.

גם הדרום נמצא תחת לחץ תזרימי כבד. בתוך חודש אחד נרשם זינוק של 22.7% בסך הסכום שנפרס בהוראות קבע, וגובה העסקה הממוצעת רשם את העלייה הגיאוגרפית החדה ביותר: קפיצה של 8.2% לרמה של 13,979 שקל לעסקה.

במגזר הדתי גובה ההתחייבות הממוצעת זינק ב-15.8% והגיע ל-11,212 שקל, נתון שמצביע על הצורך הגובר בפתרונות מימון בקרב משפחות גדולות המתמודדות עם התייקרויות רוחביות.

שי פרמינגר, מנכ"ל מנורה ERN, אמר כי "המספרים שאנחנו רואים באפריל הם לא סימן לאופטימיות צרכנית, אלא להיפך. הזינוק של 24% בגובה העסקה הממוצעת מעיד על כך שהישראלים חונקים את מסגרות האשראי הבנקאיות שלהם ומעבירים רכישות גדולות והכרחיות, כמו תיקון רכב במוסך או טיפול שיניים, למסלול של צ'קים והוראות קבע. הציבור לא מסוגל לספוג את ההוצאות האלו בבת אחת, והפריסה הופכת לחבל הצלה תזרימי".

במנורה ERN מדגישים כי הנתונים מצביעים על שינוי עמוק בהתנהלות הכלכלית של הציבור, מעבר להתייקרות נקודתית. משקי הבית אינם רק משלמים יותר, הם משנים את שיטת ההתמודדות עם ההוצאה. במקום לספוג הוצאה גבוהה בחודש אחד הם מפרקים אותה להתחייבות חודשית, מעבר שמעיד על כך שמרווח הנשימה הכלכלי באפריל 2026 הלך והצטמצם.

נתוני אפריל מצביעים על מה שאפשר לכנות "אסטרטגיית הישרדות תזרימית": הישראלים לא פורסים תשלומים רק משום שזה נוח, אלא משום שהם מנסים לשמור את הכסף הפנוי ואת מסגרת האשראי להוצאות השוטפות של החודש, סופרמרקט, חשמל, דלק, חינוך ובריאות. במציאות שבה כל הוצאה גדולה עלולה לשבש את התקציב המשפחתי, יותר משקי בית מעדיפים להעביר את תיקון הרכב, טיפול השיניים, הריהוט או השיפוץ למסלול תשלומים ארוך, כדי שלא לפגוע ביכולת שלהם לעבור את החודש הקרוב.