למה הירידה בשער הדולר לא מגיעה למחירי המזון בסופר?

הישראלים ממשיכים לשלם יותר על מזון בסופר, אף שבמקביל שער הדולר צנח לשפל של 31 שנה ומחירי סחורות המזון בעולם ירדו. ועדת הכלכלה של הכנסת התכנסה היום (ד') לדון בתופעה, ונתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת (הממ"מ) שהוצגו בדיון מציגים תמונה חד-משמעית: הירידה בשערי המטבעות לא מגיעה למדפי הסופר.

שער הדולר ירד מ-3.35 שקל באוגוסט 2025 לשער ממוצע של 2.91 שקל באמצע יוני 2026, הרמה הנמוכה ביותר מאז אוקטובר 1993. גם שער השקל מול האירו הגיע לשפל היסטורי של 3.33 שקל, הנמוך ביותר מאז היווסדות המטבע האירופי בינואר 1999. בסך הכל, מינואר 2025 ועד מאי 2026, התחזק השקל ב-19.8% מול הדולר וב-9.4% מול האירו.

אף על פי כן, מדד מחיר המזון הריאלי בישראל, ללא פירות וירקות, עלה ב-0.2% מאוגוסט 2025 ועד אפריל 2026, בעוד שבאיחוד האירופי הוא ירד ב-1.1% באותה תקופה. על פני תקופה ארוכה יותר, מינואר 2022 ועד אוקטובר 2025, מדד סחורות המזון העולמי ירד ב-3.6% במונחים דולריים, אך מדד מחירי המזון לצרכן בישראל זינק ב-18.8%, מדד מחירי תפוקת תעשיית המזון המקומית עלה ב-12.3%, ומחירי התשומה בענף החקלאות עלו ב-9.2%. מינואר 2025 ועד מאי 2026 מדד מחיר המזון לצרכן עלה ב-2.6%, ומחירי הפירות והירקות זינקו ב-8.1%.

"עולה כמו טילים ויורד כמו נוצות"

מנהל המחלקה לפיקוח תקציבי בממ"מ, עמי צדיק, תיאר את התופעה בביטוי הכלכלי המוכר: "עולה כמו טילים ויורד כמו נוצות. כשתשומות עולות, המחירים עולים בצורה חלקה, וכשמחירי התשומות יורדים, המחירים יורדים לאט", אמר. לדבריו, "זה מה שקורה בשווקים ריכוזיים. בשווקים שחשופים ליבוא, המחירים יורדים מהר יותר". נתוני הממ"מ אומנם מצביעים על קשר ישיר בין חשיפה ליבוא לבין קצב ההתייקרות: ככל שמשקל היבוא בצריכה הפרטית של ענף מסוים גבוה יותר, כך מדד המחירים לצרכן עלה בקצב מתון יותר.

נציג לובי 99, בועז אקרמן, חיזק את הטענה בנתונים: בשנה האחרונה מחיר הקפה בעולם ירד ב-22%, הסוכר ב-12% והקקאו ב-60%, אולם מחירי השוקולד והקפה בישראל עלו ב-30 מתוך 38 קטגוריות. "בשוק המזון שלוש חברות בלבד שולטות ביותר מ-70% מנתח השוק", אמר אקרמן. "כשהשוק ריכוזי, לצרכן אין ברירה אלא לשלם מה שמכתיבים לו. הפתרון הוא טיפול שורש ביבואנים הבלעדיים, הפרדה של מערכי ההפצה מהספקים הגדולים ופירוק קונגלומרטים".

המגזר העסקי הציג עמדה שונה. נציג התאחדות התעשיינים, אביב חצבני, ציין כי רוב תשומות הייצור המקומי נקובות בשקלים ולא בדולרים, וכי עלויות מקומיות זינקו: ביטוח לאומי ב-27%, שכר מינימום ב-10%, חשמל ב-62% ומים ב-53%. חצבני הצביע גם על פער בתוך שרשרת האספקה: בעוד היצרנים העלו מחירים ב-12.3%, בסופרמרקטים המחיר עלה ב-18%. "יש נתק בין מחיר היצרן למחיר על המדף", אמר.

סמנכ"ל רגולציה באיגוד לשכות המסחר, טיראן ששון, הוסיף כי שוק המזון מבוסס ברובו על ייצור מקומי ועל רגולציה מכבידה, ולכן ירידת שער הדולר אינה מגולגלת אליו כפי שהיא מגולגלת לשווקים מבוססי יבוא כמו מוצרי חשמל והלבשה, שם המחירים אכן ירדו.

נציג אגף התקציבים במשרד האוצר, רון שנקמן, טען כי גלגול ירידת השער לצרכן הוא תהליך שלוקח זמן, וציין כי המשרד פועל להסרת חסמי יבוא חקלאיים ולקידום רפורמה להקלת יבוא מוצרים כשרים.

ח"כ יסמין פרידמן לא קיבלה את ההסבר: "כמה זמן נחכה? אם הממשלה לא תעשה צעדים, זה פשוט לא יקרה. קבינט יוקר המחיה הוכרז 30 פעם ולא התכנס אפילו פעם אחת", אמרה. ח"כ ינון אזולאי אמר בתגובה לנציג האוצר: "מזל שלא אמרת שאתה עובד על חוק הגיוס".

ראש צוות מזון וקמעונאות ברשות התחרות, חן שופן, פירטה את פעולות הרשות: עצירת מיזוגים כמו שטראוס-וויילר, הטלת קנס של 111 מיליון שקל על הפרה, ומניעת פטור מהסדר כובל לוולט מרקט, שפועלת כעת למכור את הפעילות. עם זאת, ציינה שופן כי הרשות מוגבלת בגובה הקנסות, וכי הצעות כמו הפרדה מבנית בהפצה נבחנות בזהירות כדי שלא לפגוע בספקים קטנים המסתמכים על מערכים קיימים.

ממלא מקום יושב ראש ועדת הכלכלה, ח"כ משה פסל, סיכם את הדיון וביקש מרשות התחרות להעביר לוועדה עמדה מגובשת בנושא הפרדה מבנית בין מקטעי ההפצה והיבוא בשוק המזון. בנוסף ביקש מהאוצר וממשרד הכלכלה להציג תוכניות להסרת חסמים והגברת תחרות, אף שתוכניות מסוג זה, כמו "מה שטוב לאירופה" ו"הסל של ישראל", מדוברות מזה זמן רב.