אי אז, בעיצומו של הסגר הראשון, כשהכל היה סגור ונאלצנו להמציא את עצמינו מחדש, האמנו שנצא שונים. תרבות הצריכה המטורפת נקטעה, משאירה אותנו לגדל עציצים ולאפות לחמי מחמצת, אבל בעיקר להבין שאף פעם לא באמת היינו זקוקים לכל הדברים שרכשנו. או במקרה הגרוע יותר, האמצעים לקנות את אותם הדברים נעלמו.
מסקר ייעודי שערכה חברת max באמצעות חברת SAPIO, עולה כי 60% מהנשאלים מרגישים חוסר ודאות כלכלית ביחס למצב לפני הקורונה, כ-50% חוששים שהכנסות משק הבית שלהם ירדו בשנה הקרובה, מול 7% בלבד שצופים כי הכנסתם תעלה. כפועל יוצא, כ-70% מהנשאלים דיווחו כי הם מנסים לצמצם יותר בהוצאות משק הבית ביחס למצב לפני משבר הקורונה.
אלא שההחלטה לחיות בצניעות נעלמה מרגע שהקניונים נפתחו מחדש. מנתוני מקס עלה כי סעיפי הפנאי, הבידור והתיירות, הנחשבים למותרות, עלו בחודש יוני ב- 26 אחוזים וב-260 אחוזים בהתאמה לעומת תקופת הסגר. עוד עולה כי בהשוואה ליוני בשנה שעברה, נתוני הדלק, פנאי ובידור ירדו באחוזים בודדים בלבד וכי צריכת המזון והמשקאות (הכוללת גם מסעדות וגם רשתות מזון) עלו בכ-20 אחוזים.
גם הנתונים שמגיעים מחברת ויזה מצביעים על מגמה דומה. סעיפי רכישה כמו אופנה, מזון מהיר, מסעדות פנאי ובילוי וריהוט הבית עלו בחודש יוני לעומת חודש מאי. בולט בעיקר סעיף "אירוח ובתי מלון" שעלה בלא פחות מ-241 אחוזים לעומת חודש מאי. אם מסתכלים על יוני השנה לעומת השנה שעברה מגלים עלייה בהוצאות כמעט בכל התחומים.
"חודש יוני התאפיין בהיקף רכישות גבוה משנים קודמות, בעיקר בגלל סינדרום הפוסט-קורונה שגרם לכך שרכישות רבות וגדולות, שתוכננו להתבצע לפני או במהלך פסח, נדחו ובוצעו בפועל בחודשים מאי ויוני", מסביר איתי חזן, ראש מערך דאטה ודיגיטל בכאל את הגידול בהיקף הרכישות.
"אנו עדים להמשך התאוששות המשק, תוך כניסה והטמעה של שגרת פעילות חדשה תחת מגבלות הקורונה, ומעריכים שהמשק חזר לכ-90% מהיקפי הפעילות, שאפיינו אותו טרם עידן הקורונה. עיקר הגידול בחודשים אלו התבטא בענפי מוצרי חשמל, ריהוט ובית ובתי כלבו, בעוד שעיקר האתגר מתמקד בחזרה לפעילות כלכלית ורווחית בענפי המסעדות, הפנאי והבילוי, האירוח והתיירות – המצויים תחת מגבלות חמורות ומתקשים לחזור להיקף פעילות יציב".
בחברת max אף השיקו לאחרונה כרטיס המעודד צריכה שבו חלק מאחוזי הקנייה השנתיים יחזרו ללקוח בסוף השנה ככרטיס Gift Card דיגיטלי וזאת בהתאם לסקר שערכה החברה
ממנו עולה כי בהשוואה לתקופה שלפני משבר הקורונה: כ-50 אחוזים מרגישים יותר צורך לפנק את עצמם ובני משפחתם בתקופה הקרובה וכ- 50 אחוזים מנשאלים לא ישנו את העדפותיהם ביחס להתנסות במוצרים חדשים.
"MAXBack מעניק ערך אמיתי ללקוח: הלקוח מקבל כסף בחזרה על ההוצאות הרגילות שלו, ללא תלות במקום או בפלטפורמה בו בוצעה ההזמנה. אני בטוח כי הכרטיס יתמוך בהתנהלות כלכלית חכמה של משפחות רבות, ויקנה להן תמורה טובה יותר לכספם – אשר חשובה תמיד, ובימים אלה ביתר שאת", אומר ירון טיקטין, סמנכ"ל לקוחות פרטיים ואשראי ב-MAX.
ממשיכים לרכוש דברים כאילו אין משבר
"יכולות להיות כמה סיבות פסיכולוגיות שבגללן אנשים שהבטיחו לעצמם לחסוך יותר ולצרוך פחות המשיכו לצרוך ואף העלו את הצריכה ברגע שנגמר הסגר וחזרו לשגרה", מסביר ד"ר גיא הוכמן, כראש התכנית לתואר שני בכלכלה התנהגותית במרכז הבינתחומי.
"הסיבה העיקרית לכך היא נטייה התנהגותית המכונה 'הטיית ההווה' - הנטייה שלנו לתת משקל גדול יותר למה שקורה כאן ועכשיו ופחות לעתיד. אנחנו לוקחים בחשבון את כל מה שקורה כאן ועכשיו, ושוכחים שבעתיד הדברים האלה ישפיעו פחות ואולי אפילו ייעלמו לגמרי", הוא סובר.
ד"ר הוכמן טוען בעת המשבר הגדול, כשכולם ישבו בבית בסגר, העתיד היה מאוד לא ודאי ולכן רבים מאיתנו הצהירו שייוותרו על כל המותרות. "אבל ברגע שאנשים צריכים להחליט האם לרכוש מוצר שהם לא צריכים או לשמור את הכסף לעתיד, הם יבחרו במה שעושה להם טוב עכשיו ולא במה שיקרה כתוצאה מהבחירה הזו בהמשך".
אבל לא רק הנטייה לבחור מה שעושה לנו טוב עכשיו בידיעה שנשלם על זה בעתיד משפיע. הטיה נוספת שמשפיעה עלינו היא "הטיית ההשלכה" – האמונה שהעדפות העכשוויות שלי יהיו זהות להעדפות העתידיות.
האמנו שלמדנו משהו. אבל בפועל, ברגע שהכל חזר לשגרה, גם כל הרצונות, ההרגלים והטעויות שלנו חזרו בדיוק כמו שהיו
ד"ר גיא הוכמן
"בזמן השיא של המשבר כולנו נשבענו שאנחנו נהיה יותר נחמדים וטובים ופחות חומריים. חשבנו שאחרי שהעולם יחזור לשגרה, ההעדפות האלה עדיין יישארו איתנו. האמנו שלמדנו משהו. אבל בפועל, ברגע שהכל חזר לשגרה, גם כל הרצונות, ההרגלים והטעויות שלנו חזרו בדיוק כמו שהיו" אומר ד"ר הוכמן.
"בנוסף אנחנו לרוב נוטים להאמין שאנחנו שולטים במה שקורה יותר מהשליטה שיש לנו בפועל. "אנחנו נוטים לתת הערכת חסר לעוצמה של המשבר, ומאמינים שיהיה בסדר. כי יש לנו (באופן אישי – לא באופן לאומי) שליטה על מה שקורה ולכן אנחנו יכולים להרשות לעצמנו ", מסביר ד"ר הוכמן. "גם הנטייה הלא מציאותית לחשוב שיש יותר סיכוי שיקרו לנו דברים טובים ופחות סיכוי שיקרו לנו דברים לא טובים משפיעה. ולכן, אם אנחנו מאמינים שיהיה בסדר, וממשיכים לרכוש דברים כאילו אין משבר מרחף מעלינו".
איך בכל זאת אפשר לצאת מהמשבר הזה עם החלטות שיחזיקו יותר מ-5 דקות?
- כסף מזומן. "אם אפשר, תשאירו את כרטיס האשראי בבית", ממליץ ד"ר הוכמן. "ככל שיהיה לנו יותר "כואב" לשלם, כך יהיה קל יותר לשלוט בהוצאות. מזומן הרבה יותר כואב כי אנחנו מרגישים כל שקל שיוצא.
- ניהול תקציב. דעו בדיוק מהן ההכנסות ומהן ההוצאות שלכם. מומלץ לרשום ולנהל גיליון אקסל במחשב או אפילו בסמארטפון. "זה תמיד טוב לדעת מה קורה עם הכסף שלי, אבל בתקופה כזאת זה חשוב עוד יותר", ממליץ ד"ר הוכמן.
- המעיטו בפיתויים. "אל תלכו לסופר רעבים, אל תסתובבו בקניונים ללא מטרה או תיכנסו לחניות רק כדי "לראות". ברגע שאני רואה, אני רוצה לקנות", הוא פוסק.
- בדקו את כל התשלומים הקבועים. "איפה אפשר לחסוך – לעבור לחברת ביטוח אחרת, או להוציא מחיר יותר טוב מהחברה הקיימת. להתמקח על עמלות בבנק. אפשר לנהל משא ומתן ובהרבה מצבים אפילו לקבל הטבות, הנחות וכדומה.כל השוואת מחירים יכולה בסופו של דבר להצטבר למאות שקלים ואולי אפילו אלפי שקלים בטווח רחוק.
- אל תשמרו את פרטי הכרטיס. בקניות און ליין, שבהן אין ברירה אלא לרכוש באשראי, לא לנצל את האפשרות לשמור את פרטי הכרטיס. "אם אני צריך כל פעם שאני רוצה לעשות הזמנה, לחפש את הארנק, להוציא את הכרטיס ולהקליד את כל הספרות, זה מגדיל קצת את כאב התשלום (ביחס ללחיצה בקליק אחד)", מסביר ד"ר הוכמן. "יתרה מזו, אנשים אוהבים פשטות וקלות. וכאשר זה יהיה יותר "מסובך" לבצע את הרכישות, יש סיכוי שהכמות תרד".