בשבוע שבין ה-8 במרץ ל-14 בחודש, נרשם גידול של 40% במכירות המזון לעומת ממוצע 52 השבועות הקודמים, והם הגיעו להיקף כולל של 929 מיליון שקל (יחד עם משקאות – 1.05 מיליארד שקל). כך עולה מנתוני חברת סטורנקסט שעוקבת אחר המגמות השבועיות ברכישות מוצרי הצריכה מאז פרץ נגיף הקורונה לחיינו בישראל.
מי שעומד בחזית טירוף הביקושים למוצרי המזון עקב מגיפת הקורונה היא תעשיית המזון הישראלית, כולל כול שרשרת האספקה שלה, שכולם מוגדרים בה כמפעלים חיוניים.
גם בימים רגילים פועלים מפעלי המזון תחת הנחיות מחמירות של משרדי הבריאות ורשויות אחרות. על רקע מגיפת הקורונה, מחמירים היום עוד יותר את תנאי הייצור במפעלי המזון, בין אם על ידי העברת מערך ההסעות לעובדים למיניבוסים שלא יהיו בהם יותר מ-10 עובדים במרווחים ביניהם, איסור מבקרים ועובדי שטח לכניסה למפעל, הגברת אמצעי החיטוי, בדיקות חום לעובדים עם כניסתם למפעל וחיטוי המכונות בהחלפת משמרות. כלל המפעלים הגדולים עובדים ב-3 משמרות.
גם ההוצאות של המפעלים גדלו, משום שהעובדים עובדים יותר שעות נוספות, נדרשים יותר רכבי הסעה לעובדים וחומרי חיטוי. בינתיים הם סופגים את ההוצאות ולא מעלים מחירים. פגשנו כמה ממנהלי חברות מזון מובילות בישראל כדי לשמוע מהם איך הם מתמודדים עם המצב הלא שגרתי אליו נקלעו.
ירידה במכירות הקפה
יהודה אש, מנכ"ל מפעל המלוחים של קבוצת שטראוס, מספר על מה שקורה בקבוצה שמייצרת מוצרים בכול תחומי המזון כמעט. "הקורונה תפסה את כולם די בהפתעה. האצנו את התהליכים בכול האתרים: אנחנו עובדים בשלוש משמרות בכול הקווים – תפוצ'יפס, דוריטוס וצ'יטוס. זה גם בא יחד עם פורים שתמיד יש בו עליה בצריכת חטיפים. מלפני חודש אנחנו גם מייצרים את המוצרים הכשרים לפסח. העומס הוא עצום, כי צריך למלא את המדפים כול הזמן. עם זאת, יש לנו מלאי של חמרי גלם שיספיק לחודשיים לפחות".
לדברי אש לצד הביקושים הגואים של הצרכנים הפרטיים, יש ירידה משמעותית בביקוש מצד השוק המוסדי – בתי מלון, מסעדות ובתי קפה, משרדים, בעיקר בקפה (עלית שייכת לקבוצת שטראוס. ר.מ.), בעוגות ובחטיפים.
אש מסביר כי הרשתות אוגרות מלאים. כתוצאה מכך נוצרים צווארי בקבוק, כשמשאיות עומדות במשך שעות עד שפורקים אותן.
איך אתם נערכים במפעלים עצמם?
"הפרדה בין המשמרות. יש משמרות גם בחדר האוכל כשכול אחד בשולחן נפרד במרחק שני מטרים האחד מהשני. ספקים מחויבים בהצהרת בריאות ועובד שלא חש בטוב, לא מגיע לעבודה. העובדים די מבינים את המצב. גם כשעובדים נעדרים, אנחנו לא מביאים עובדים חלופיים כי זה לא הזמן להעסיק כוח אדם זמני בתקופה זו".
המקפיאים מלאים בשניצלים
גם בחברת "עוף טוב" המייצרת בין היתר שניצלים קפואים, נקניקים ועופות טריים, מתמודדים עם לחץ הביקושים."ההיערכות המיוחדת דורשת פעולות עם עלויות אותן החלטנו לספוג", מספר רמי אייזיק מנכ"ל החברה המעסיקה כ-1,000 עובדים. "בין היתר, סגרנו את חדר האוכל והעובדים מקבלים אוכל בחמגשית, שזה הרבה יותר יקר. דאגנו להסעות עובדים בהיקף גדול יותר כדי לצמצם מספר העובדים בכול הסעה. הוספנו עמדות חיטוי. נמדד חום לכול עובד בכניסתו למפעל. אין מגע בין העובדים במפעלים השונים באתר, בין השניצלים, הנקניקים או המשחטה של העופות. חלק מצוות המטה עובד מהבית. כל העובדים חותמים על הצהרה שלא היו ליד מישהו בבידוד או חולה".
לדברי אייזיק, עובדים שלא יכולים לבוא לעבודה לא נשלחים לחל"ת. "הם בבית ויקבלו את משכורתם כרגיל. אנחנו מנסים לסחוב על גבנו את המעמסה לטובת המדינה".
אייזיק מדגיש גם הוא שהעלויות הנוספות לא גרמו לו להעלות מחירים, והוא מצפה מרשתות השיווק להתנהגות דומה.
בכמה הסתכמו העליות בביקושים למוצרים שלכם?
"השבוע, בעיקר בערב של יום רביעי, כשדובר על כניסה לסגר, הייתה עליה של 15%-20% בביקוש למוצרי השניצלים והפסטרמות. בכלל, בשבועיים האחרונים הצרכנים מילאו את המקפיאים. לא יהיו חוסרים במוצרים שלנו, כולל בעופות טריים, למרות שלוקח זמן לגדל אותם".
על אף ההצלחה, אייזיק דווקא מצפה מהמדינה להיות מעורבת יותר בתחום. "לא יכול להיות שהמדינה לא תגן על החקלאים שלה; כל מגדל בקר בשווייץ מקבל סיוע מהמדינה. בשוק העופות קשה לייצר את האספקות השוטפות עקב הביקושים הגדולים. צריך איזונים בין יבוא לבסיס מקומי שנותן מענה בעת כמו בשעה זו. כמעט כל המזון לגידול בעלי חיים, ובעיקר תירס, מגיע מחו"ל. המצב מוכיח שהמדינה חייבת לסייע לחקלאי המדינה".
יהיו מספיק מצות והן לא יתייקרו
רועי וולף, מנכ"ל מצות אביב, מגדיר את המצב כטירוף מוחלט: "מכרנו 20% יותר מצות, עוגיות לפסח לעומת תקופה מקבילה אשתקד, אף שהחג עדיין רחוק. רוב הביקושים של הציבור הם יומיים שלושה לפני ליל הסדר, כשאז הציבור הדתי והמסורתי קונה לאחר שהבית הוכשר לפסח. מי שכבר קונה, קונה בכמויות יותר גדולות מחשש למחסור לקראת פסח. עוד מוקדם לדעת אם זאת פאניקה של הקמעונאים שקונים מלאי מצות עם בקשות להכפלת כמויות בכול הזמנה, אולי בגלל שהם חוששים שלא תגיע סחורה בהמשך, או כי הציבור יקנה הרבה יותר משנים קודמות".
כמו עמיתיו, וולף מבהיר שלא יהיה מחסור במצות או במוצרי מזון אחרים. "יש לנו 100 עובדים, ואנחנו אנחנו עובדים 24 שעות ביממה בשלוש משמרות מיום ראשון בבוקר ועד שישי בצהריים, תוך הקפדה חמורה יותר על חיטוי והפרדה בין משמרות. רשתות המזון יהיו פתוחות גם בסגר – אני לא יודע איך פעולת הקנייה ברשת תתבצע בפועל כדי למנוע דוחק, אבל בטח יהיה נוהל בנושא זה".
הבעיה הגדולה היא דווקא למלא את המדפים, טוען וולף. " אף יצרן לא יכול להגיע לרשת שלוש פעמים ביום, ולכן זה שרואים מדפים ריקים, זה בגלל שלא מספיקים למלא אותם. אבל הסחורה ישנה".
מחירי המצות יישארו כמו שהיו בשנה שעברה?
"אנחנו לא העלינו מחירים לקמעונאים, למרות שההוצאות שלנו גדלו ואנחנו משלמים יותר לעובדים בגלל שעות נוספות".
הקפאנו את הייצוא כדי לתת מענה לביקוש בארץ
"מעולם לא ראינו מצב כזה בכול 65 שנות קיומו של המפעל", אומר אבי פקר, מנכ"ל מפעל הוופלים והעוגיות "מן", לא אני, שאני דור שלישי במפעל, ולא אמא ודוד שלי שקדמו לי במפעל. בכול שנה לאחר פורים, כולם קונים כשר לפסח ואנחנו מתפנים ליצוא לחו"ל. במקום לראות ירידה במכירות בארץ אנחנו נמצאים בעליה של עשרות אחוזים בביקוש. הקפאנו את היצוא מתוך הבנה שאנחנו צריכים לתת מענה לביקוש בארץ. היום הוצאנו שבע משאיות למרלוג של אחת הרשתות, לעומת משאית אחת בדרך כלל. הרשתות מגדילות את ההזמנות גם בגלל הביקושים המטורפים, אבל לדעתי גם כדי לאגור מלאי לשעת חירום".
במן שינו את הייצור כדי להתמודד את המצב. המפעל כולו הופרד לשתי קבוצות שאין ביניהן חפיפה, כולל בדרג הניהולי. "אני שייך למשמרת בוקר ואחרי אחת בצהריים אסור לי להיכנס לשטח הייצור", מסביר פקר. "עשינו בידוד מוחלט בין המחלקות. אפילו ברמה המשפחתית התארגנו – אמא שלי ודוד שלי, שהם הבעלים, לא נכנסים בימים אלה למפעל, כך שאם חלילה יקרה לי משהו, אמא שלי תיכנס למפעל כדי לנהל אותו. אנשי השטח שלנו לא מורשים להיכנס למפעל. אנחנו מחטאים את המכונות בין משמרת למשמרת ובין עובד לעובד. יש הנחיות מוקפדות לעובדים על שמירת היגיינה אישית".
פקר לא מפספס את ההזדמנות לעסוק בנקודה המקומית. "אנחנו מצויים במשבר לאומי ברמה גלובלית שמדגיש את העובדה שישראל לא יכולה להסתמך על יבוא. החברות בחו"ל מחויבות לשוק המקומי שלהן ולא למדינות אחרות, ובימים אלה הציבור יכול להבין את המשמעות של תעשייה מקומית חזקה ואת החשיבות של לקנות 'כחול לבן'".
גליה שגיא גזית, מנהלת איגוד תעשיות המזון, התאחדות התעשיינים מסכמת: "תעשיית המזון הישראלית היא תעשייה מקומית, יצרנית ועצמאית. לכל אורך ההיסטוריה הישראלית תעשיית המזון עמדה לרשותה של הציבור בישראל ותמשיך לעשות זאת גם עכשיו, ברגעי המשבר. בשבועות האחרונים קיימנו עשרות פגישות ושיחות בהובלת התאחדות התעשיינים ובשיתוף בכירי תעשיית המזון, נציגי משרד הבריאות, הכלכלה והאוצר, במטרה להמשיך לפעול ולספק מזון מותאם לביקוש הצרכנים, תוך שמירה מלאה על הנחיות משרד הבריאות להבטחת בריאות עובדינו והליך ייצור איכותי ובטיחותי. המזון המיוצר במפעלים הינו מזון ארוז מראש שעובר תהליכי בקרת איכות ובטיחות ועומד בסטנדרטים מהמחמירים בעולם".