עוקץ הדואר: הזמינו אלפי חבילות קטנות ומכרו אותן

בדיקת מכס רנדומלית ותמימה הובילה לממצא המדהים הבא: בני זוג, בעלי חברה המייבאת ומשווקת תוספי תזונה ייבאו כ-3,700 חבילות של תוספי תזונה בשווי של מאות אלפי שקלים דרך דואר ישראל, אך עשו זאת במסלול של "יבוא אישי" כדי להתחמק מתשלומי מסי יבוא ומהצגת אישור משרד הבריאות.

על פי החשד, משנת 2023 נהגו החשודים לייבא תוספי מזון מחברה זרה בבולגריה שבבעלותם, לשווק ולמכור אותם בישראל, תוך שימוש בשמות שונים, לכאורה כדי להתחמק מבדיקות מכס. החשד המרכזי שנבחן בחקירה הוא שהסחורה נכנסה לישראל בלי לעבור במסלול היבוא המסחרי המקובל, ובכך נמנעו, לפי הטענה, גם מתשלומי מיסים וגם הצגת האישורים הנדרשים לצורך הכנסת תוספי תזונה למכירה בשוק המקומי.

בשלב מסוים החקירה בעניינם הפכה לגלויה: החשודים הובאו לחקירה ביחידת היס"מ בבית מכס מרכז, ובהמשך הובאו בפני שופט בבית משפט השלום בראשון לציון. בית המשפט החליט לשחרר את השניים בתנאים מגבילים. בשלב זה אין מדובר בכתב אישום אלא בחשדות הנבדקים במסגרת חקירה פעילה, ובית המכס ממשיך לבחון את הממצאים ואת היקף הפעילות המיוחסת לחשודים.

ההבדל בין חבילה מ"עליאקספרס" ליבוא למטרות מכירה

אומנם כשחבילה מגיעה בדואר זה נראה כמו עניין פרטי ופשוט: הזמנה קטנה מחו"ל, תשלום באתר, והשליח דופק בדלת. אבל מבחינת המדינה יש הבדל גדול בין חבילה שמיועדת לשימוש אישי לבין סחורה שנכנסת לישראל כדי להימכר. ברגע שמדובר במוצרים שנועדו לשיווק ולמכירה, זה כבר נחשב בדרך כלל ליבוא מסחרי, עם כללי משחק אחרים לגמרי: תשלומי מיסים שחלים על עסקים, מסמכים נדרשים ותהליך שחרור מסודר מהמכס.

במסלול של יבוא מסחרי, הרשויות מצפות לראות הצהרה מסודרת על מה נכנס לארץ, מה הערך שלו ומה הסיווג שלו, ובהתאם לכך נגזרים התשלומים השונים. זה יכול לכלול תשלומי מסי יבוא כמו מכס במקרים שבהם הוא חל, ולעיתים גם מיסים נוספים לפי סוג המוצר, לצד מע״מ שמוטל כבר בעת הכנסת הסחורה לישראל.

לכן "מסלולי השחרור" הם לא פרט טכני, אלא נקודת מפתח. משלוח שמטופל כיבוא אישי דרך הדואר עשוי להיראות לרשויות כחבילה פרטית של אדם בודד, בעוד שביבוא מסחרי מדובר לרוב בתהליך מובנה יותר שמחייב דיווחים ומסמכים. כאשר נכנסות לארץ שוב ושוב כמויות גדולות של אותו סוג מוצר, לאורך זמן, הרשויות בוחנות אם מדובר למעשה במנגנון שמנצל את המסלול של יבוא אישי כדי להכניס סחורה בהיקף מסחרי, בלי לעבור את המסגרת המלאה שנדרשת מעסק.

ובמקרה של תוספי תזונה, הרגולציה לא נעצרת במיסוי. מוצרים שמיועדים לצריכה ולשיווק בישראל נוגעים גם בדרישות של משרד הבריאות, שעניינן פיקוח, סימון ותנאים שנדרשים לצורך מכירה מסודרת לציבור. לכן, כאשר עולה חשד לייבוא בהיקפים גדולים "כמו חבילות פרטיות" אך עם יעד של מכירה ושיווק, השאלה שנבחנת אינה רק כמה חבילות הגיעו, אלא באיזה מסלול הן נכנסו, אילו תשלומים הוסדרו והאם הוצגו האישורים הנדרשים.

לפי החשד המתואר בפרשה, לא מדובר ברכישות נקודתיות אלא בדפוס שחוזר על עצמו לאורך תקופה ובהיקף גדול, ולכן הרשויות בודקות האם מדובר ביבוא מסחרי שבוצע במסלול של יבוא אישי. החקירה, כאמור, נמשכת.