בסוף ינואר הכריזו כותרות העיתונים הכלכליים על התכנית של משרד האוצר להגברת התחרות בשוק המזון והטואלטיקה. מה נכלל בה במקור ומה נשאר בה כעבור חודש?
סעיף הדגל של הרפורמה, הציע למעשה לפרק את הכוח של היבואנים הגדולים, דיפלומט ושסטוביץ. הסעיף הציע לאסור על יבואנים שמספקים מוצרים של יצרנים גדולים לספק מוצרים של יצרנים גדולים ובינוניים נוספים. כלומר, יבואן לא יוכל להפיץ את מותגיהם של מספר חברות גדולות, אלא של חברה גדולה אחת ועוד חברות קטנות.
לדוגמה, לפי התכנון המקורי של הרפורמה, שסטוביץ שמפיצה את מוצרי קולגייט - לא תוכל להפיץ גם את מוצרי ברילה, ושדיפלומט לא תוכל לייבא ולשווק בבלעדיות גם את מוצרי פרוקטור אנד גמבל וגם את מוצרי מונדלייז. המטרה היא לאפשר כניסה של שחקנים חדשים לשוק הזה, שנשלט באופן כמעט בלעדי על ידי 2 יבואניות ענק. אלא שדווקא הסעיף הזה יצא מחוק ההסדרים ברגע האחרון לפני שהממשלה הצביעה על התכנית.
היבואנים הפעילו לחצים, בין היתר באמצעות לשכת המסחר שפנתה לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' בדרישה לבטל את הסעיף, ואף איימו שהם נכונים למאבק משפטי ארוך ויקר, ולבסוף הסעיף ירד.
אילו סעיפים כן אושרו במלחמה ליוקר המחיה?
מה שכן אושר, זה האיסור על מיזוגים בין יצרני מזון גדולים ליצרנים גדולים ובינוניים. איפה הקאטצ'? אחרי שבעשורים האחרונים אושרו מיזוגים רבים בשוק (כמו שטראוס-עלית), לא נותרו חברות מזון משמעותיות עצמאיות. כרגע, למשל, נבחן מיזוג של דיפלומט עם ״דורות״ שמייצרת את השום הקפוא.
צעד נוסף שנשאר בתכנית הוא איסור "הסכם יעדים״ בין חברות מזון גדולות לרשתות שיווק גדולות. כלומר, נניח לדוגמה מצב בו יצרנית מזון ענקית אומרת לאחת מרשתות השיווק הגדולות שככל שהיא תמכור יותר מוצרים שלה - הרשת תקבל הנחה גבוהה יותר. כך יש תמריץ לרשת השיווק למכור כמה שיותר מ*כל* המוצרים של היצרנית גם אם לחלק מהם יש חלופות זולות יותר של יצרנים קטנים.
הנחה הזו גם כנראה לא מתגלגלת אלינו הצרכנים - רשת השיווק, בתור האחת מרשתות הגדולות בישראל כנראה מקבלת את ההנחה הכי גדולה, אבל הסל שלה הוא גם מהיקרים בשוק.
בכל מקרה, הסעיף הזה נשאר בחוק ההסדרים וכנראה תהיה עליו מלחמה בכנסת, כי גם יצרני המזון הגדולים וגם רשתות השיווק הגדולות נהנים מהמצב הנוכחי. אבל גם אם הוא יעבור, עולה השאלה איך הסעיף הזה ייאכף? מכיוון ש הרבה פעמים ההסכמות האלה לא באות לידי ביטוי בחוזה בין הצדדים, אלא רק בעל פה.
הסעיף הבא שנשאר בחוק ההסדרים דווקא פחות טוב לציבור. אחרי שחוק המזון קבע שאסור לרשת שיווק גדולה לפתוח עוד חנויות גדולות (מעל 250 מ״ר) באזורים בארץ שבהם היא דומיננטית, עכשיו רוצים לתת הקלה לרשתות שאחוז מסוים מהמכירות שלהן הן מספקים קטנים ובינוניים.
על פניו נראה טוב. הבעיה: שופרסל למשל, עומדת כבר היום בתנאי הזה, ולכן אין לה שום תמריץ להכניס יותר מוצרים שיתחרו ביצרנים הגדולים. בעצם מדובר ב״כרטיס פתוח״ לשופרסל לפתוח עוד ועוד סניפים וכך להתחרות בעצמה.
ולבסוף מגיעים לסעיף האחרון ברפורמה, שנשאר בה גם אחרי אישור הממשלה - הקמת צוות ממשלתי שיבחן את היישום של כל הסעיפים שנשארו בחוק ואת הצורך ב״הוראות נוספות לצמצום הכוח של ספקים גדולים״. מצד אחד, אפשר לומר ש״עוד ועדה״ זה סתם ניסיון למסמס. מצד שני, אם לצוות הזה יהיו המלצות משמעותיות להגבלת הכוח של חברות המזון הגדולות בשוק שבו הריכוזיות כל כך גבוהה - זו יכולה להיות מהפכה.
תהיו בטוחים שהלוביסטים של כל בעלי העניין ינסו להשפיע על הצוות הזה, וחשוב שיהיה מולם גם לובי ציבורי.
עו״ד נועה זלצמן היא לוביסטית ציבורית מלובי 99.