המלחמה פוגעת בעסקים הקטנים: "אף אחד לא דואג לנו"

תקופת סיום שנת הלימודים היא תמיד העמוסה ביותר בעסק של עידו רוזנר, המפעיל חדרי בריחה ניידים ומוכר קופסאות בריחה להפעלה עצמית בבתים. לזמן הקרוב היו לו הזמנות סגורות לשני אירועים ביום, ובקיץ הוא היה צפוי לעבור בין הקייטנות עם חדרי הבריחה הניידים שלו. אלא שבימים האחרונים, מספר רוזנר, "הכל התבטל".

את חדרי הבריחה שלו, הנושאים את השם יוצא הדופן "אירוע מוחי... אבל בקטע טוב", הקים רוזנר לפני כשבע שנים. רוזנר, שהגיע מעולם ההיי-טק, פיתח בתקופת הקורונה את הליין של קופסאות בריחה - משהו המקביל למשחק קופסה. ממש באחרונה הוא אף הוציא סדרה חדשה בשם "סודות השבת", של קופסאות בריחה המותאמות לשומרי שבת.

מאחר שהפעילות היא ניידת, רוזנר עובד מהבית ולא מעסיק עובדים קבועים. כמי שעבר כבר את הקורונה ואת ה-7 באוקטובר עם עסק עצמאי, הוא כבר מתורגל ולא מצפה שהפעם יהיה מהפך מבחינת הפיצויים שיקבל מהמדינה. "הפיצויים שקיבלתי לא 'מדגדגים' את ההפסדים. כבר עכשיו אני בהפסד בגובה חמש ספרות", הוא אומר. "ידוע שעצמאים זה הבטן הרכה. אנחנו מחזיקים את הכלכלה ואף אחד לא דואג לנו".

למרות הכל, כמי שהיה שכיר לאורך שנים, הוא לא מדמיין את עצמו חוזר להיות שכיר. "אני מאמין מאוד במוצרים שלי", הוא מוסיף.

המשבר השלישי בארבע שנים

כמו רוזנר, עסקים קטנים רבים נכנסים כעת למשבר נוסף על רקע המלחמה - השלישי במספר בשנים האחרונות, אחרי הקורונה וה-7 באוקטובר. כולם מעידים שהפיצוי מהמדינה לא מגיע כלל לסכום המתקרב להפסדים שספגו. הסיבוב הזה, הם כבר מתארים לעצמם, לא יהיה שונה בהרבה.

"אנחנו רואים שמי שיש לו כוח ומציב אולטימטום - מקבל. כך היה גם בקורונה - הרשתות הגדולות קיבלו פיצוי, ואנחנו, כעסק קטן, תמיד מתחת לרדאר"

יגאל חתניאן

יגאל חתניאן הוא מבעלי עסק משפחתי ותיק - חנות הספורט "לי ולך" ברחוב קינג ג'ורג' בירושלים. אם בעבר העסק פירנס אותם בכבוד, הרי שבשנים האחרונות הם רק נדרשו להביא כסף מהבית. "לאורך כל התקופה אנחנו לא ממש רואים סיוע - לא מצד המדינה ולא מצד הרשויות המקומיות", הוא אומר. "אנחנו רואים שמי שיש לו כוח ומציב אולטימטום - מקבל. כך היה גם בקורונה - הרשתות הגדולות קיבלו פיצוי, ואנחנו, כעסק קטן, תמיד מתחת לרדאר".

"לי ולך" מעסיקה 7-8 עובדים, שהם בני נוער בסיכון. "העבודה בחנות חוץ מזה שהיא מספקת להם מסגרת, עם המשכורת שהם מקבלים הם תומכים במשפחות שלהם", מסביר חתניאן. "עובד שלי התקשר אלי היום ושאל אם אפשר לבוא לעבוד. הסברתי לו שאין מה לעשות כי החנות סגורה. בחוץ הרחובות נראים כמו רוחות רפאים. אבל הוא שאל כמה פעמים, בסוף אמרתי לו שיבוא לשלוש-ארבע שעות, כדי שתהיה לו תעסוקה".

"בקורונה המדינה נתנה פיצוי והרשויות באו לקראתנו עם הארנונה. אבל ב-7 באוקטובר לא קיבלנו כלום, וגם העירייה לא עזרה", הוא מוסיף בתסכול. "העסקים הקטנים הולכים ונרמסים תחת הרשתות הגדולות. אם פעם, לפני 10-15 שנה, חששתי מעסק שייפתח מולי, היום אני יודע שאין סיכוי שזה יקרה, כי אף אדם שפוי לא יתקרב לדבר הזה, ואני צריך להתחרות ברשתות הגדולות שיש להן הרבה יותר כוח".

קיץ מלא בביטולים

ערן שכטר הוא הבעלים של עסק להפקת אירועים בשם "אקטיביטיס" בעכו. העסק, הפועל בכל הארץ, מפיק אירועים מסוגים שונים: חתונות, אירועי חברה, סדנאות. האירוע הקרוב ביומן הוא ב-24 ביוני, אך הוא כמובן לא ייצא לפועל. בצד הפקת אירועים, שכטר הוא גם מאמן מנטלי - תחום שהוא נכנס אליו לפני כשנה, במטרה לחזק אפיק הכנסה נוסף.

את המעבר לעצמאות ביצע שכטר לפני כארבע שנים, לאחר שעבד כשכיר בחברה להרצאות. הוא חבר לאחותו, שהייתה בעלת העסק, ובשנה שעברה הבעלות עברה לידיו.

זמן קצר אחרי ה-7 באוקטובר, הוא מספר, הייתה התחלה של קיום אירועים, ומשרד התרבות אף יזם את "משיב הרוח" - פרויקט שנועד לסייע לעסקים בתחום התרבות. אלא שזמן קצר לאחר מה שנראה היה כתחילתה של התאוששות פרצה המלחמה בצפון, מה שהביא ל"קיץ מלא בביטולים".

לפני מספר חודשים הייתה שוב התחלה של התאוששות, עד לאירועים האחרונים מול איראן, שכמובן סתמו שוב את הגולל על פעילות העסק בזמן הקרוב. את הליין שפיתח של אימון מנטלי הוא עושה רק באופן פרונטלי ולא בזום, כך שגם כאן אין נחמה.

למרות הכל, הוא אופטימי: "אני חדור מטרה. אני מאמין מאוד בעסק שלי, ביכולות שלי ובהצלחות שיהיו. הפריצה תגיע, זה רק עניין של זמן".

"כשאין לעסקים הקטנים גב, כל המשק רועד"

מי שפחות סלחנית משכטר היא צמרת אביבי, סגנית נשיא להב ופעילה חברתית למען העצמאים. גם הפעם, היא אומרת, העסקים הקטנים נדרשים להיסגר מיידית, בעוד שהפיצוי "יגיע, אולי, בעוד מספר חודשים".

לדבריה, מאות אלפי בעלי עסקים מתמודדים כעת עם היעדר הכנסה, בלא ביטחון שיקבלו מענק כלשהו בעתיד. "אנחנו, בעלי העסקים, לא מחפשים רחמים", היא אומרת. "הטעות הנפוצה ביותר של קברניטי המדינה היא לחשוב שעסקים קטנים הם 'עניין כלכלי שולי'. אז נזכיר: העסקים הקטנים והבינוניים בישראל מהווים מעל 99% מהמשק הפרטי, מספקים תעסוקה ללמעלה מ-60% מהמועסקים, ונושאים על גבם את עיקר הפעילות הכלכלית היום-יומית. כשאין להם גב, כל המשק מתחיל לרעוד".

"עסקים הקטנים והבינוניים בישראל מהווים מעל 99% מהמשק הפרטי, מספקים תעסוקה ללמעלה מ-60% מהמועסקים, ונושאים על גבם את עיקר הפעילות הכלכלית היום-יומית"

צמרת אביבי

אביבי דורשת כי המדינה תפעיל באופן מיידי מסלול פיצוי פשוט ומהיר לעסקים שנפגעו בהנחיית פיקוד העורף, וכן לקבוע מנגנון קבוע אוטומטי בחקיקה - שמופעל מיידית בכל אירוע ביטחוני בעל השפעה אזרחית רחבה. "צריך להקים רשות מתכללת אחת שתאגד את משרד האוצר, רשות המסים, משרד הכלכלה ופיקוד העורף, ולהפסיק לנהל חירום מתוך אילתור אלא מתוך מוכנות", היא דורשת.

פיקוד העורף מתעכב, משרד האוצר לא מקבל החלטות

בפיקוד העורף מסרבים לעת עתה לדרישה לפרסם מתווה פתיחה גם לעסקים שאינם חיוניים, כפי שדורשים בעלי העסקים הגדולים ומנהלי הקניונים, בתמיכת משרדי האוצר והכלכלה. גורם בענף מתאר את המצב שנוצר כ"עידוד אנרכיה".

"שבפיקוד העורף ייצאו לרחובות וייראו מה קורה. מי שרוצה פותח, ורק העסקים הגדולים שעובדים לפי חוק נותרים סגורים", הוא אומר. "במקום לאפשר פתיחה עם כללי מיגון ברורים, הם מעודדים את הכאוס".

עם זאת, מנכ"ל משרד העבודה ישראל אוזן אמר הבוקר: "במאמץ משותף של שר העבודה יואב בן צור וגורמי הביטחון אנו צפויים להקלות מיידיות במשק החל ממחר. במקביל, בימים האחרונים, משרד העבודה נערך עם הגורמים הרלוונטיים להכליל תחומים נוספים במשק העבודה, ביניהם ענף הבנייה, שירותי תעשייה, קמעונאות, שירותי רפואה משלימים ושירותי טיפוח".

אף שהמשק סגור כבר שישה ימים, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא הציג ביום שני בערב תוכנית סיוע ופיצויים לעסקים שספגו נזקים עקב הפסקת הפעילות. במסיבת עיתונאים שערך הוא הצהיר כי משרדו יגבש בהמשך תוכנית כזו, אך עד כה - ולמרות לחץ הארגונים ומכתבים רבים שנשלחו על ידי הרשתות הגדולות - לא הוצגה תוכנית כלשהי.

"פיצוי אפקטיבי לעסקים ולעובדים נדרש להיות מדויק וממוקד", אמר סמוטריץ'. "אנחנו פועלים בתיאום עם ארגוני המעסיקים וההסתדרות לזהות את המקומות שבהם נדרש מענה ולהיערך לתת אותו בשיקול דעת ובדיוק הנדרש. כל מנגנוני הסיוע קיימים. הניסיון נצבר, והכלים התקציביים והביצועיים בהם נעשה שימוש בכל מקום שבו נידרש. הוכחנו את זה בעבר. בשלב זה עוד לא נכון לקבל את ההחלטות".

הרעה של 12% ברמת הסיכון

לדברי דניאלה רז ויינרב, סמנכ"לית מידע ומנהלת המחלקה הכלכלית ב-CofaceBDI, המלחמה משפיעה בראש ובראשונה על העסקים הקטנים, המהווים 90% מהמשק.

מדד הסיכון של CofaceBDI רשם הרעה בשנים האחרונות לנוכח המשברים השונים - קורונה, אינפלציה, הפיכה משטרית, מתקפת ה-7 באוקטובר והמלחמה בעקבותיה. המדד עומד כיום על כ-6.54, הרעה של כ-12% ביחס לרמת הסיכון של שנת 2019 שניתן להתייחס אליה כ"שנת הזהב", אז עמד מדד הסיכון של המשק הישראלי על 5.86.

לדברי רז ויינרב, הימים האחרונים הביאו להחמרה נוספת שצפויה להשתקף ברמת הסיכון על עסקים קטנים, בהם בתי קפה ומסעדות, אופנה וקמעונאות (למעט מזון ומוצרי צריכה בסיסיים), תרבות ובידור ועוד.

מה בכל זאת אפשר לעשות כדי לצמצם פגיעה בעסק? רז ויינרב ממליצה "לנהל תזרים מזומנים קפדני שלוקח בחשבון ירידה בהכנסות, לנסות לדבר עם הספקים ולהאריך מולם ימי אשראי, וכמובן לצמצם השקעות לא הכרחיות. יש לבחון היטב את ההוצאות - על מה ניתן לוותר כעת, כגון צמצום מלאי והפסקת פרסום".

כן היא ממליצה להיות בקשר עם קהל הלקוחות הקבוע, לבדוק אם יש צרכים חדשים שאולי ניתן לספק. בין היתר, זהו זמן טוב לעסקים לפתח את פלטפורמת הרשתות החברתיות שלהם.

"הניסיון מהקורונה ומה-7 באוקטובר לימדו אותנו שעסקים שיודעים לגלות גמישות הם אלו ששורדים", היא מסכמת. "עם זאת, נקודת הפתיחה של העסקים הקטנים בעייתית, על אחת כמה וכמה בעתות משבר. עסקים קטנים לרוב מאופיינים בהיעדר הון עצמי וגב פיננסי, ולכן השפעת משברים ומצב של אי-ודאות עליהם חזקה משמעותית בהשוואה לעסקים גדולים".