mako
פרסומת

כך השפיעה המלחמה על הכיס שלנו: מי פורח ומי התרסק?

נתוני חברת שבא לסיכום השבוע הראשון של הלחימה חושפים: הציבור הישראלי חתך באופן טבעי כמעט בחצי את ההוצאות באשראי. בזמן שענפי המזון רשמו עליות כשהישראלים אגרו מצרכים, ענף האופנה התרסק, והעיר אילת ספגה מכה אנושה של 62% ירידה בהכנסות. ואיך המספרים האלו עומדים מול מלחמות קודמות? כל הנתונים המעודכנים

אפרת נומברג יונגר
פורסם:
הטיילת בעיר אילת
הטיילת בעיר אילת | צילום: יהודה בן איטח, פלאש 90
הקישור הועתק

השבוע הראשון של מבצע "שאגת הארי" הביא עמו באופן טבעי האטה משמעותית בפעילות הכלכלית ושינוי בהרגלי הצריכה של הציבור הישראלי. נתונים שפרסמה חברת שבא, המנהלת את מערכות התשלומים הלאומיות בכרטיסי חיוב, מצביעים על ירידה חדה של 48% בהיקף ההוצאות לעומת השבוע שקדם למבצע. בסך הכל, הוציאו הישראלים בשבוע החולף כ-7 מיליארד שקלים, בהשוואה ל-13.5 מיליארד שקלים שנרשמו בשבוע של ה-22 עד ה-28 בפברואר.

בחינת הנתונים בהשוואה לאירועים ביטחוניים קודמים מציגה תמונה מעורבת. מצד אחד, ההוצאות בשבוע הראשון של "שאגת הארי" היו גבוהות בכ-9% מאלו שנרשמו בשבוע הראשון של מלחמת "חרבות ברזל" באוקטובר 2023, אז עמדו ההוצאות על 6.489 מיליארד שקלים. מצד שני, בהשוואה לשבוע הראשון של מבצע "עם כלביא" מיוני 2025, מדובר בירידה של כ-5%, שכן באותה תקופה ההוצאות עמדו על כ-7.4 מיליארד שקלים.

מי משלם את המחיר? ההתרסקות של ענפי הפנאי

בעוד שמרבית ענפי המשק עצרו בחריקת בלמים, ענף אחד פעל שעות נוספות: רשתות המזון. החרדה מפני שהייה ממושכת במרחבים המוגנים שלחה את הישראלים להסתער על המדפים. היקף הרכישות בסופרים ביומיים הללו זינק בכמעט 50% (48.9% ), והסתכם בכ-338 מיליון שקלים (לעומת כ-227 מיליון שקלים בשבוע שקדם לו).

שאר העסקים במשק חוטפים מכה קשה. כשהראש של כולנו נמצא בחדשות ובאזעקות, פנאי ומותרות נדחקים לתחתית סדר העדיפויות. ענף ההלבשה וההנעלה רשם את ההתרסקות הכואבת מכולן, עם צניחה כמעט מוחלטת של 88% בהכנסות. מ-164.8 מיליון שקלים בשבוע שלפני המבצע, לכ-19.7 מיליון שקלים בלבד כעת.

גם ענף המסעדות, המזון המהיר ובתי הקפה ספג מכה אנושה עם קריסה של למעלה מ-61% בהוצאות (מ-204 מיליון שקלים לכ-79 מיליון בלבד). הישראלים ביטלו תוכניות, נשארו בבית ולא יצאו לסידורים או שופינג: ההוצאות על מוצרי חשמל ואלקטרוניקה נחתכו ב-55%, וגם תחנות הדלק, ענפי התיירות והמלונאות, ואפילו רשתות הפארם רשמו ירידות חדות של בין 37% לכמעט 50%.

פגיעה בערים המרכזיות ובערי תיירות

הנתונים הגיאוגרפיים מצביעים על כך שהירידה בהוצאות הורגשה בכל רחבי הארץ, אך בעוצמות שונות. העיר אילת, הנשענת ברובה על ענפי התיירות והפנאי, רשמה את הירידה החדה ביותר - 62% בהוצאות לעומת השבוע שקדם למבצע. בערים המרכזיות, תל אביב וירושלים, נרשמה ירידה של 53% בהיקף הרכישות.

פרסומת

בערים נוספות נרשמו ירידות בולטות: בקריית שמונה, הנמצאת בקו העימות, נרשמה ירידה של 46%, בחיפה נרשמה ירידה של 42%, ובבאר שבע ההוצאות פחתו ב-39%. העיר שדרות הציגה את הירידה המתונה ביותר מבין הערים שנבדקו בדו"ח, עם צמצום של 28% בהוצאות בכרטיסי אשראי.