האנשים האלה החליטו להעביר את ינואר בלי לקנות כלום

"ינואר ללא קניות" הוא אתגר שבו צרכנים נמנעים מרכישת מוצרים לא חיוניים, כמו בגדים, מוצרי טיפוח ואלקטרוניקה, למשך חודש שלם. המטרה היא לחסוך כסף ולפתח מודעות להרגלי ההוצאות. השנה, הטרנד צובר תאוצה חסרת תקדים בארצות הברית, בעיקר בקרב בני דור ה-Z והמילניאלס.

סקר שנערך עבור NerdWallet בקרב למעלה מ-2,000 מבוגרים בארה"ב מצא שיותר מרבע מהם ניסו את האתגר, ו-12% הצטרפו אליו השנה. כמעט 45% מהנשאלים ציינו שיוקר המחיה הגבוה היה גורם מרכזי בהחלטתם.

חמש שנים של אינפלציה מתמשכת, לצד חששות לגבי יציבות תעסוקתית וקצב גיוס עובדים איטי, גורמים לאמריקאים רבים לחוש לחץ כלכלי. מחירי מצרכים, ביטוח ודיור גבוהים משמעותית מבעבר. אשלי פייפר, מחברת הספר "No New Things", מסבירה: "אי-ודאות כלכלית גורמת לאנשים לרצות לקחת שליטה על הדברים שהם יכולים לשלוט בהם, כמו הוצאות שאינן קבועות".

בראיונות לוול סטריט ג'ורנל סיפרו אמריקאים על האתגר. ברנט פרסונס (44) ומשפחתו בת חמש הנפשות נוקטים בצעדים קיצוניים כדי לחסוך. הם נועלים את כרטיס האשראי המשפחתי, וכל רכישה, אפילו של דלק או מזון מהיר, דורשת הצדקה. פרסונס, שעובד בטכנולוגיית מידע ומרוויח כ-75 אלף דולר בשנה, משלים הכנסה כנהג משלוחים כדי לעמוד בהוצאות.

ג'יליאן שיה (32), אשת שיווק דיגיטלי מניו יורק, מתכננת להפחית את הוצאותיה הלא חיוניות ל-300 דולר בלבד בינואר, לעומת 1,000 עד 1,500 דולר בדרך כלל. היא נמנעת מקניית בגדים, מוצרי טיפוח, קפה ואלכוהול, ומגבילה את היציאות למסעדות לשלוש פעמים בשבוע לכל היותר.

טיילור ואן לוון (24), יוצרת תוכן מאוטווה, סיימה "שנת קניות מצומצמת" שלמה. לאחר שאיבדה את עבודתה בינואר 2024, היא הגבילה את הוצאותיה ל-30 דולר בשבוע ורכשה רק מוצרים חיוניים. "למדתי שקניות לא צריכות להיות תחביב", היא אומרת, "ורבים מהפריטים שחשבתי לחיוניים אינם כאלה באמת".

"אם יש להם בעיה בבית, הם יתקנו בעצמם"

הרשתות החברתיות, שבהן משתמשים רבים משתפים את ההתקדמות שלהם באתגר, הפכו לגשר שדרכו המגמה מגיעה גם לישראל. למרות שהישראלים הוציאו למעלה מ-13 מיליארד שקלים ב-2024 על רכישות באינטרנט בלבד, קומץ ישראלים בחרו ללכת צעד אחד קדימה ולאמץ אורח חיים פשוט לאורך כל השנה.

ד"ר עינת זמבל, סוציולוגית חוקרת בתחומי סביבה וסגנית ראש החוג לניהול מערכות בריאות במרכז האקדמי פרס, חקרה את התופעה בישראל. בכתבה שפורסמה במאקו לפני כשנתיים היא הסבירה: "חיים בפשטות זה אומר שאנשים בוחרים לצאת מהמירוץ, לסטות מהנתיב הקפיטליסטי הרגיל ולחיות אורח חיים שבו הם מצמצמים מאוד את הרגלי הצריכה שלהם ובהתאם גם את שעות העבודה שלהם".

במחקרה נתקלה זמבל בישראלים שלא החזיקו מכשירי חשמל בבית, דאגו לטפל בזבל באמצעות שימוש חוזר ומיחזור, וחינכו את ילדיהם לצרכנות אלטרנטיבית. חלקם בחרו לאכול רק טבעוני ואורגני, אחרים קנו רק מזון עם תקן סחר הוגן, והיו כאלה שלא נכנסו לקניון בכלל. "הם חיים בצורה הרבה יותר צנועה, בבתים קטנים יותר עם רהיטים מיד שנייה", סיפרה. "אם יש להם בעיה בבית הם יתקנו או ישפצו בעצמם".

לדבריה, רוב הבוחרים בדרך זו הם בני המעמד הבינוני ומעלה. "אנשים קשי יום לא יכולים לעסוק בבעיות סביבתיות כי יש להם בעיות קיומיות אחרות", הסבירה. "לכן רוב הבוחרים בחיי פשטות עושים את זה מתוך ביטחון כלכלי כלשהו".