חודש וחצי אחרי סערת התייקרות הכלים החד פעמיים, ונראה שיוזמי התייקרות יכולים להיות מרוצים. ברשתות השיווק ובחנויות הסטוק מדווחים על ירידה של 30 עד 35 אחוזים בצריכה הביתית לעומת התקופה המקבילה אשתקד. אמנם בחודש אוקטובר הייתה הסתערות של לקוחות על מוצרים חד פעמיים, אך עדיין מדובר בנתון מרשים.
הממצאים של בדיקת mako תואמים את התחזיות של המשרד להגנת הסביבה לקראת הטל המס החדש על הכלים החד פעמיים – ירידה של 40 אחוזים בצריכה לאורך זמן".
ברשתות המזון מדברים על ירידה של כשליש בצריכה – בויקטורי מזהים ירידה של 35 אחוזים, ברמי לוי מדברים על ירידה של 25 אחוזים וברשתות האחרות מדברים על ירידה דומה של כ-30-35 אחוזים בממוצע.
גם ב"פעמית סטור", אחת הרשתות הגדולות המתמחות בתחום הכלים החד-פעמיים, חלה ירידה של 30-35 אחוזים בצריכה מאז הוטל המס. עם זאת, רמי שר שלום, מנכ"ל הרשת, חושב שעדיין מוקדם לקבוע איך יושפע השוק.
"באוקטובר הייתה עלייה של כ-30-40 אחוזים ברכישת מוצרים לצריכה ביתית, בעיקר כדי לצבור בבית מלאי זול מראש וגם כי מדובר היה בחודש החגים. אנחנו מחכים לראות מה יהיה בחודשים הקרובים. המבחן האמתי יהיה לקראת פסח הקרוב, חג בו יש אירוח מאסיבי".
בינתיים יוצאות הרשתות במבצעים אטרקטיביים למדי באתרי האינטרנט שלהן. אם אתם מוסיפים דמי משלוח של כ-20-30 שקלים. "נצא גם במבצעים בחנויות עצמן בקרוב, ובטח לקראת חג הפסח," מוסיף שר שלום.
שאלנו אם קונים יותר מוצרים חד פעמיים מתכלים, או חלופות רב פעמיות, שהן יקרות עוד יותר. "לא ממש," אומר שר שלום ומדגיש, "יש עליהם מכס של תשעה אחוזים, ואפילו שביקשנו להוריד את המכס, נפלנו על אזניים ערלות – לא רוצים להוריד את המכס. ממש מוזרה ההתנהלות הזאת".
345 טון כלים בשנה
המס על הכלים החד פעמיים מפלסטיק בשיעור של 11 שקלים לק"ג הוטל ב-1 בנובמבר. המס הוטל גם על מלאי קיים, והחל מאותו יום התייקרו הכלים החד פעמיים (חד"פ) פי שניים. מדובר על צלחות, כוסות, סכו"ם וגם קשיות מפלסטיק.
לפי מחקר שיזם המשרד להגנת הסביבה, שיזם את ההיטל יחד עם משרד האוצר, בישראל נצרכו ב-2020 כלים חד-פעמיים היקף כספי של כ-1.3 מיליארד שקלים על ידי המגזר הפרטי. הצריכה הביתית מהווה כ-70-75 אחוזים מסך צריכת כלי הפלסטיק החד פעמיים בעוד שבאירופה הצריכה הביתית מהווה רק 38 אחוזים. מדובר ב-כ-345 אלף טון בשנה. עוד עלה מהמחקר כי הצריכה הביתית הכפילה עצמה בעשור האחרון וכי המגזר החרדי צורך כ-27 אחוזים ממסך הצריכה הכללית של כלים חד פעמיים, אף שהוא מהווה כתשעה אחוזים מכלל האוכלוסייה בישראל. המגזר הערבי צורך 14 אחוזים (21 אחוזים מהאוכלוסייה) והציבור הכללי המהווה כ-70 אחוזים צורך כ-59 אחוזים.
מי שקנה בחודש האחרון, בוודאי שם לב ששרוול של 50 כוסות קפה חד פעמיות נמכר היום בכ10-12 שקלים, לעומת שלושה שרוולים כאלה ב-10 שקלים לפני הטלת המס, או שישה שקלים לשרוול. ב-30 בנובמבר, בעקבות מחאות המסעדנים ואחרים, החליטה ועדת הכספים להוריד את ההיטל על כוסות וצלחות קרטון (בלבד) ל-3.3 שקלים לק"ג. יש לציין, כי ההוזלה לא ירדה עדיין לשטח בכל החנויות, שחלקן ממשיכות לגבות את המחיר הגבוה יותר.
מה שלום חוק השקיות?
כדי להבין אם מגבלות כלכליות אכן מפחיתות צריכת פלסטיק בשוק, בדקנו גם את ההשפעה של החוק הקודם שניסה להשפיע באופן דומה, חוק שקיות הנשיאה, במסגרתו נדרשים לקוחות לשלם 10 אגורות לשקית, שנכנס בתוקף בשנת 2017.
החוק רשם הצלחה עצומה בשנה הראשונה. אם בשנת 2016 דווח על 1.75 מיליארד שקיות שנרכשו על ידי הקמעונאים הגדולים לחלוקה ברשתות השיווק ובמרכולים, הרי שב-2017 מכרו הרשתות הגדולות 378 מיליון שקיות ללקוחות – כלומר, ירידה של כ-78 אחוזים בשנה הראשונה לכניסת החוק.
אולם, גם הצלחה זו מכורסמת אט אט. ב-2020 מכרו הקמעונאים לצרכנים 495 מיליון שקיות – עלייה של כ-9 אחוזים לעומת 2019 ושל כ-14 אחוזים לעומת 2017. השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג כבר הכריזה עם פרסום הנתונים: "כחלק מגמילת מדינת ישראל מפלסטיק, אנו מחויבים לשמור על ירידה דרמטית בצריכת שקיות הנשיאה החד־פעמיות. אפעל לקידום חקיקה משלימה למניעת חלוקה בחינם של שקיות בכלל המשק הישראלי".
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "המשרד יזמין בשבועות הקרובים דוחות מסטורנקסט, המציגים נתוני צריכה לפי חודשים. ככלל, המשרד סבור כי נדרש פרק זמן ממושך יותר כדי להפיק תובנות משינויים במגמת הצריכה לפני ואחרי הטלת המס".