"מוצרי אדום אדום מקורם בעגלים אוסטרלים שגודלו וטופחו בארץ בחוות גידול. העגלים גדלו בתנאי האיכות המשובחים ביותר, בליווי פיקוח וטרינרי קפדני והזנת מזון משובח, המקנים לבשר את הטעם והאיכות הגבוהים ביותר. הבשר נמצא תחת פיקוחם וידיהם האמונות של טובי הקצבים, בטכנולוגיה המתקדמת והמובילה בעולם בתחום הבשר". במלים אלה משווקת תנובה, השחקנית המובילה במכירות הבשר הטרי בישראל, את מוצריה, ובדרך מנסה לספק הסבר למחירים הגבוהים.

עד לא מזמן זה עבד. לצרכן הישראלי שרצה בשר טרי לא היו הרבה ברירות, אלא לבחור בעיקר בין הבשר הישראלי של תנובה וחברת דבאח. בחודשיים וחצי האחרונים יש מי שמנסה לנגוס בנתח משוק של חצי מיליארד שקל. כך עשתה שופרסל כשהביאה לישראל בשר מארגנטינה מסוג אנגוס. תנובה מיהרה לקרוא את המפה וביקשה מכסות ליבוא בשר טרי מפולין.

עוד ב-mako כסף:

האם השוק עומד להשתנות, או שהבשר המקומי האיכותי לכאורה והיקר שתנובה מתאמצת לשווק ישמור על מעמדו? מבחני טעימה עיוורת שערכנו השבוע מלמדים שהעגלים האוסטרלים שגדלים בתנאים מפנקים אינם בהכרח טעימים יותר. יתרה מזאת, הטועמים העדיפו דווקא את הבשרים המיובאים על פני הבשר המקומי. האנגוס הארגנטיני של שופרסל הצטיין וזכה לשבחים על נתחי האנטרקוט והכתף, הבשר הפולני שמייבאת תנובה הצטיין בצלעות. ואילו אדום אדום הישראלי לא הרשים את הטועמים וקיבל ביקורות פושרות.

"נראה טוב, עבה ועסיסי, אבל בטעימה אחת מגלים שהוא חסר טעם לחלוטין"

באמצע השבוע, בשעת בוקר מוקדמת יחסית, התכנסו תשעה חובבי בשר רעבים, שבעה נסיינים ושני אנשי מקצוע — גיא גמזו, שף ובעלים של מסעדת אריא (Aria), ואורי מרמורשטיין, הבעלים של מסעדת פונדק דה לוקס ומזללת טראק דה לוקס, שהשאילה את המקום למבחן הטעימות (להרחבה על שיטת הבדיקה ראו מסגרת). הנתחים שנבחנו היו אנטרקוט, כתף וצלעות מארבעת המותגים השונים: אנגוס הארגנטיני (טרי), הבשר הפולני (טרי), אדום אדום (ישראלי טרי) ואל גאוצ'ו (מופשר).

המנצח בבדיקה היה הבשר הארגנטיני של שופרסל, עם ציון ממוצע של 4.2 מתוך 5 אצל הנסיינים ו–2.9 בקרב המומחים; אחריו הבשר הפולני עם ציון ממוצע של 3.4 אצל הנסיינים ו–2.1 אצל המומחים; שלישי בדירוג היה אדום אדום (2.2 בקרב הנסיינים ו–1.8 של המומחים) ואחרון, בפער קטן, הבשר המופשר של אל גאוצ'ו (2.3 אצל הנסיינים ו-1.2 אצל המומחים).

המומחים העניקו לבשרים ציונים נמוכים מאלה שנתנו הנסיינים שאינם מתחום הקולינריה, באופן עקבי. לדברי גמזו, "באופן כללי, הבשר שנמכר בסופר הוא לא איכותי. אפשר לעשות אותו טוב, אבל לא מטפלים בו נכון. הסיבה היא שבבשר שעובר טיפול נכון יש בלאי גדול והרבה ממנו נזרק לפח. רשתות השיווק שמנהלות מלאי גדול לא מרשות לעצמן דבר כזה".

>> להגדלת התרשים לחצו כאן

הנסיינים החובבנים היו מנומסים פחות: "הבשר סחוסי, המרקם גומי", אמר אחד מהם בהתייחס לאנטרקוט של אדום אדום, ואחר הוסיף: "סיבי, מיצי, נתקע בשיניים וצריך ללעוס הרבה". ועוד: "הטעם לא רע, המרקם פשוט לא טוב".

על אל גאוצ'ו נאמר: "רך, אבל מרגיש מופשר"; "נראה טוב, עבה ועסיסי, אבל בטעימה אחת מגלים שהוא חסר טעם לחלוטין"; וגם:"טעם חמוץ ונוראי". הבשר הפולני זכה לתגובות סלחניות יותר: "לא גרוע לגמרי", "בינוני פלוס", "לא טעם חזק". ועל האנגוס, הכוכב של הטעימות: "טעים ועסיסי", וגם: "סטייק ממש טוב".

הטעימות של הצלעות והכתף לא שינו את התמונה הכללית. הבשרים המיובאים ערבו לחיכם של הנסיינים, בעיקר החובבנים, הרבה יותר מהבשר הישראלי. המומחים, אגב, לא אהבו אף אחד.

אורי מרמורשטיין (מימין) וגיא גמזו  (צילום: ניר קידר, TheMarker)
אורי מרמורשטיין (מימין) וגיא גמזו. "אין בשר טוב בסופר" | צילום: ניר קידר, TheMarker

מרמורשטיין התייחס גם לחווית הקנייה שלנו בשופרסל ולכך שהמוכר התקשה להבחין בין הנתחים. "תלכי לקנות עכשיו טלוויזיה או מקרר, את רוצה מישהו שיבין בזה ויסביר לך במה הוא טוב, מהי צריכת החשמל שלו. אותו הדבר עם הקצב. זה מקצוע לכל דבר. כשאתה קונה בשר, גם בסופר, אתה לא מצפה שיעמוד בפניך מוכר שאין לו מושג ולא יודע להסביר לך על הנתח ואיך לעבוד עם הבשר. כשאין מושג, הם יכולים גם למכור לך בשר טחון יקר ב–150 שקל, בעוד שאת יכולה לקנות בשר טוב מספיק ב–40 שקל".

"תנובה קיבלה אישור להתחרות בעצמה"

מכירות הבשר הפולני של תנובה התחילו בשבוע של ראש השנה ברשתות השיווק מגה, ויקטורי ויינות ביתן. כדי לא לפגוע במותג הפרימיום שלה, אדום אדום, תנובה מוכרת לרשתות את הבשר הפולני ללא מיתוג, ובמקביל ממשיכה למכור את מוצרי אדום אדום במחירים גבוהים יותר.

בשבוע האחרון התחילה גם רשת רמי לוי למכור את הבשר הפולני. הרשת קיבלה מכסה לייבוא של 1,200 טונה בשר בקר פולני, והוא ממותג כחלק מהמותג הפרטי של הרשת ובמחיר הנמוך בכ-50% מהבשר של אדום אדום. את השינוע לרמי לוי עושה תנובה.

כחלק מהמהלך הוציאה רמי לוי מהסניפים את הבשר המופשר של חברת בלדי, כך שכיום היא מוכרת רק בשר של תנובה (אדום אדום) או בשר המופץ על ידי תנובה (פולני).

פתיחת מכסות יבוא גדולות ללא מכס של בשר טרי נועדה להגביר תחרות בענף הריכוזי ולהפחית מחירים. שוק הבשר הטרי בישראל נשלט בידי המשחטות הגדולות של תנובה וחברת דבאח, האחראיות יחדיו לכ-70% מהמכירות שנאמדות ב-550 מילון שקל (במחירים קמעונאיים ללא מע"מ, ולא מחירי מכירה לצרכנים).

לארז דהבני, המנכ"ל והבעלים של בלדי, שנפגעה מהמהלך של רמי לוי, יש טענות קשות נגד משרד הכלכלה על כך שהעניק לתנובה מכסות יבוא מפולין. "תנובה קיבלה אישור להתחרות בעצמה", הוא אומר. "זה לא תקין שתנובה, כיצרן המוביל בתחום הבשר הטרי, קיבלה אישור לייבא בשר טרי. זו לא תחרות אמיתית, ולראיה גם המחירים לא ירדו יותר מדי. תנובה גם לא הורידה את המחירים של מוצרי אדום אדום. היו צריכים לתת מכסות יבוא רק ליבואנים".

לא זאת בלבד, אלא שנכון להיום נוצר מצב שבו תנובה היא יבואנית הבשר הטרי הבלעדית מפולין. יבואנים כמו בלדי ונטו קיבלו גם הם מכסות לייבוא בשר מפולין, אך עיכובים ביורוקרטיים מונעים מהם לעשות זאת. "הרופא הווטרינרי מטעם משרד החקלאות ביקר בשלושה מפעלים בפולין", אומר דהבני. "מסיבה תמוהה הוא ביקר דווקא במפעל שחתום על הסכם עם תנובה, ואישר אותו, ובעוד שני מפעלים שמתמחים בכלל בבשר קפוא - ואותם פסל. הוא לא ביקר במפעלים שאנחנו חתומים על הסכם אתם ליבוא בשר טרי, על אף שביקשנו זאת. כעת תהליך האישור עבר לנציגים הפולנים, ואנו ממתינים שהם יואילו בטובם לבקר במפעלים".

גם אם יהיה זירוז באישורים, לדהבני יש סיבה לחשוש: "למיטב הבנתי, תנובה התנתה בפני חלק מרשתות השיווק (מגה, ויקטורי, יינות ביתן; עד"מ ור"ל) את קבלת הבשר מפולין בהתחייבות של הרשת לרכוש ממנה כמות מוסכמת של בשר למשך שנה לפחות. במידה שלא יעמדו בכמות המוסכמת הן יצטרכו לפצות את תנובה בשיעור מסוים מעלות הבשר שלא נמכר. כך, גם כשאני והיבואנים הנוספים נקבל את האישור מהפולנים לייבא בשר, רוב הסיכויים שהרשתות האלה לא ירצו לקנות מאתנו כי יחששו מאי עמידה בהסכם עם תנובה. גם אם תנובה לא מחייבת אותם לייבא באופן בלעדי דרכה, באופן מעשי זה אומר שתנובה נעלה לכאורה חלק מהרשתות בפנינו".

טעימות בשר (צילום: ניר קידר, TheMarker)
טעימות בשר | צילום: ניר קידר, TheMarker

"בלדי ונטו רוצות להמשיך למכור בשר מופשר ברווחים מופרעים"

גורמים בענף מתקוממים לנוכח הטענות: "בלדי ונטו רחוקות מלהיות צדיקות. הן כועסות כי עד היום הן היו יכולות לייבא בשר מופשר בזול ולמכור אותו בשיעורי רווח מופרעים. הם כינו אותו 'מיושן' כדי לתת לו גוון איכותי, והוא הוצב כמתחרה של הבשר הטרי ולא של הקפוא". לדבריהם, "המגמה של חלק מהרשתות כעת היא להעדיף את הבשר הטרי המיובא על פני המופשר, ובחברות היבוא כועסים על זה שתנובה ורמי לוי לוקחים להם מהרווחים הגבוהים".

אדם אחר אמרי כי "אם תנובה לא היתה ממהרת לייבא בשר טרי, גם לבלדי לא היה אינטרס לייבא בשר בכמויות ראויות, אלא להמשיך למכור את הבשר המופשר שלה. בכל מקרה, המדינה חייבת להגדיל את מכסות היבוא כדי שתהיה פה ירידת מחירים אמיתית".

דהבני הגיב לטענות על הרווחיות בבשר המופשר: "כל התחום של בשר מופשר נע על רווח גולמי של 15%–20%, ובסוף אם נשאר לנו רווח של 2%–3% אנחנו מבסוטים. כל הדיבורים על רווחיות מטורפת הם שטויות. בבשר קפוא הרווחיות הגולמית נמוכה יותר ונעה סביב 8%–10% בלבד. במקרה של יבוא מפולין הרווחיות תהיה דומה".

משרד הכלכלה: "תנובה קיבלה מכסה ליבוא מכיוון שלא היה ביקוש"

ממשרד הכלכלה נמסר: "הביקוש להקצאות ממכסת הבשר הטרי עד כה קטן מהמכסה העומדת לחלוקה, ואנו מעודדים את היבואנים להגיש בקשות ולנצל את המכסה המוצעת, במטרה להפחית מחירים לצרכנים. גם בלדי קיבלה הקצאה ליבוא בשר טרי במסגרת המכסה הפטורה ממכס, אך טרם מימשה הרישיון שקיבלה. הממצאים בשטח מראים שהיבוא של בשר טרי מפולין ומארגנטינה מאפשר הפחתה מהמחיר הסופי לצרכן, ללא קשר לזהות היבואן. ככל שעומדות הקצאות לחלוקה ליבואנים ויבוא ויביא עמו הפחתת מחירים, ימשיך המשרד להקצות מכסות למבקשים. ככל שהיקף הבקשות ליבוא בשר טרי יתקרב להיקף המכסה העומדת לחלוקה, יעדכן המשרד את שיטת החלוקה".

גורמים במשרד הוסיפו כי "כדאי לשים לב להליך מקביל בתחום הגבינות הצהובות. בהליך הגבינות היו ביקושים גבוהים, ולכן לא איפשרנו ליצרנית הגדולה תנובה להשתתף. לעומת זאת, במקצה הבשר לא היו ביקושים עד היקף מקסימום המכסה, ולכן כל מי שביקש קיבל. אנו מצפים כי במקצה הבשר החדש יגבשו יבואנים רבים יותר כמו בהליך הגבינות המקביל".

ממשרד החקלאות נמסר: "השירותים הווטרינריים במשרד בודקים את מתקן הייצור בארץ המקור, ללא קשר ליבואן. הבדיקה נועדה לוודא כי המתקן עומד בדרישות ליבוא. כל אדם רשאי להביא מכל מפעל שאושר בחו"ל. מדובר בהתקשרות מסחרית שלמשרד אין נגיעה בה. המשרד פועל לפי קריטריונים בעניין יבוא מזון וייצורו. כשאדם פונה בבקשה, המשרד בודק אם קיימת הערכת סיכונים למדינה הרלוונטית. אם לא קיימת הערכת סיכונים, נערכת בדיקה מדגמית מול השירותים הווטרינריים המקומיים לעניין סטנדרט הפיקוח, ולאחריו נציגים מטעם המשרד הישראלי נוסעים לבדוק את המתקן. מרגע שמדינה נפתחה ליצוא לישראל, מפעלים נוספים המעוניינים ליצא לישראל ייבדקו על ידה ישירות, בהתאם לקריטריונים של משרד החקלאות הישראלי. לעניין המפעלים בפולין, פולין מוגדרת כמדינה בעלת הערכת סיכונים, ולאחר שהשירותים הווטרינריים הפולניים הוכיחו בפנינו את יכולתם, מתפקידם של הנציגים הפולנים לבדקם".

מתנובה נמסר: "כדי לאפשר לצרכן ליהנות ממוצרי בשר טריים במחירים אטרקטיביים, יצאה תנובה ביוזמה ליבוא בשר טרי מפולין. בית המטבחיים בפולין עבר בדיקות איכות מקיפות וקפדניות. בניגוד לנטען, תנובה אינה מונעת מאף רשת קמעונית הרוכשת ממנה בשר מלרכוש מוצרי בשר מכל גורם אחר ואינה 'שולטת' בשוק הבשר בישראל. הטענות המועלות כנגד תנובה מקורן בצדדים אינטרסנטיים".

 

כך בדקנו

הטעימות בוצעו ביום רביעי, 11 בנובמבר. הבשר נרכש ביום שקדם לטעימות בסניפי רמי לוי שיווק השקמה ושופרסל ברמת גן. נרכשו נתחים של אנטרקוט, כתף וצלעות מארבעה מותגים: פולני ואדום אדום ברמי לוי, ואנגוס (למעט צלעות) ואל גאוצ'ו בשופרסל. שלושת המותגים הראשונים הוצגו כבשרים טריים והאחרון כבשר מופשר.

כל הבשרים הועברו מיד למסעדת טראק דה לוקס, לאחר שסומנו באותיות ומבלי שהיתה לשפים האפשרות לזהות את המותג. האנטרקוט עבר צלייה, בשר הכתף הוגש כהמבורגר טחון טבעי ללא תוספות, ובשר הצלעות עבר עישון קל והוגש מפורק ללא עצם.

במעמד הטעימה העיוורת מילאו הנסיינים טפסים ודירגו את הטעם, המרקם, ובמקרה של האנטריקוט גם את הנראות, בציונים מ-1 עד 5 (5 הטעים ביותר) ובמלל. בסיום הדגימה נסכמו הציונים לממוצע פשוט ובנפרד לנסיינים ולמומחים. המומחים שסייעו בטעימות הם גיא גמזו (מסעדת אריא) ואורי מרמורשטיין (פונדק דה לוקס וטראק דה לוקס), שאינם עובדים בשגרה עם הבשר של אף אחד מהמותגים או החברות שבבדיקה.

 

הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker

כתבות נוספות:
יו"ר מועצת העובדים בתע"א רוצה לעבוד אחרי הפרישה
תשובה מהמר: אם המתווה יאושר - כריש-תנין יימכרו ביותר מ-143 מיליון דולר