סל המזון של משפחה ישראלית זינק במאות שקלים מאז 2022, פי 5 מארבע השנים שקדמו

שוקולד פרה חלב של עלית עולה כיום 9.26 שקלים בחנות השכונתית, בורקס גבינה מעדנות חצה את רף 25 השקלים וצנצנת קפה טייסטרס צ'ויס מגיעה כבר ל-39.60 שקלים. מחקר מקיף של פרופ' איתי אטר והדוקטורנטית עדי עומר מהפקולטה לניהול על שם קולר באוניברסיטת תל אביב מגלה כי אלה אינם מקרים בודדים, אלא חלק מגל התייקרות רחב שפוקד את סל הקניות הישראלי בארבע השנים האחרונות בקצב חסר תקדים.

המחקר, שהתבסס על נתוני מערכת "פרייסז" ועקב אחר סל קבוע של 80 מוצרים פופולריים ב-700 חנויות, השווה שתי תקופות בנות ארבע שנים כל אחת: ספטמבר 2018 עד אוגוסט 2022, וספטמבר 2022 עד אוגוסט 2026. הממצא המרכזי חד: שיעור ההתייקרות בתקופה האחרונה גבוה כמעט פי חמישה מזה שנרשם בתקופה שקדמה לה. חלונות הזמן הזהים נבחרו כדי לנטרל לחלוטין הטיות עונתיות כמו חגים ומועדי קניות.

תרגום האחוזים לשקלים חושף את עומק הפגיעה. בסניפים השכונתיים עלה מחיר הסל ב-19.6% בתקופה האחרונה, תוספת של 203 שקלים, לעומת עלייה של 4.3% בלבד (41 שקלים) בתקופה הקודמת. בערוצי האונליין נרשמה התייקרות של 19% (189 שקלים), ואפילו ברשתות הדיסקאונט, שנחשבות לחלופה הזולה, הסל זינק ב-14.5% (135 שקלים).

ברמת הרשתות הפערים חריפים עוד יותר. בשופרסל דיל התייקר הסל ב-22.7%, תוספת של 231 שקלים, לעומת עלייה מזערית של 0.6% (שישה שקלים) בתקופה המוקדמת. בשופרסל אונליין זינק הסל ב-24%, כלומר 247 שקלים, אחרי שבתקופה הקודמת המחיר כמעט לא זז. גם ויקטורי רשמה התייקרות של 16% (160 שקלים), ואילו ברמי לוי וביוחננוף הפערים קטנים יותר אך עדיין ניכרים: 10.3% ו-8.5% בהתאמה.

מוצרי היסוד הפכו למנועי רווחיות

הנתונים ברמת המוצר הבודד חושפים תופעה שהחוקרים מכנים שחיקת מנגנון "מוצר מושך קהל". בתקופה הראשונה, שבה הפיקוח הציבורי היה ער, קמעונאים מכרו מוצרי יסוד מוכרים במרווח אפסי או אף בהפסד כדי לייצר תדמית של רשת זולה. אורז יסמין סוגת למשל הוזל ב-10.5% ברשתות הדיסקאונט, ובורקס גבינה מעדנות הוזל ב-8.4% בסניפים השכונתיים. בתקופה השנייה אותם מוצרים בדיוק עברו "תיקון מרווחים" אגרסיבי: שוקולד פרה זינק ב-77.9% בשכונתי וב-57.6% בדיסקאונט, בורקס גבינה קפץ ב-47.5% באונליין, ואורז יסמין עלה ב-22.4% באותו ערוץ.

לדברי החוקרים, שינויים בעלויות הייצור והיבוא אינם מסבירים לבדם התייקרות של כ-20% בסל המזון. העלאת המע"מ ועליות בתעריפי ארנונה, מים, חשמל ודלק אומנם תרמו לעליית מחירים, אך מנגד התחזקות השקל וירידת מדד מחירי המזון העולמי מאז 2022 היו אמורות לבלום את המגמה. במבנה שוק ריכוזי, הוזלות אלו פשוט לא חלחלו לצרכן.

הגורם המטריד ביותר שעליו מצביע המחקר הוא דווקא היעדר הקשב: משנת 2023, כשתשומת הלב של הממשלה, התקשורת והציבור הוסטה לנושאים ביטחוניים ופוליטיים, חברות המזון והקמעונאים זיהו חלון הזדמנויות להעלאת מחירים ללא חשש מחרם צרכנים או צעדי רגולציה. לפי החוקרים, כשנושא יוקר המחיה עומד בראש סדר היום, כל העלאת מחיר גוררת ירידה חדה בביקוש ופגיעה תדמיתית ברשת. כשהסיקור נעלם, גמישות הביקוש צונחת.

בפועל, ועדת סלבין שהוקמה לטיפול בריכוזיות בשוק המזון התפרקה בלי להגיש המלצות לממשלה, וועדת השרים לענייני יוקר המחיה לא התכנסה מאז יולי 2024.

הפגיעה קשה במיוחד במשפחות מעוטות הכנסה, שמוציאות חלק גדול יותר מהכנסתן על מזון. לדברי פרופ' אטר, הפער העצום בעליות המחירים בין שתי התקופות מוכיח באופן חד־משמעי שיוקר המחיה אינו גזירת גורל, ויציבות המחירים שהתקיימה בתקופה הראשונה מעידה שניתן לרסנם, בתנאי שתתקיים פעולה ממשלתית אמיתית, הסרת חסמי יבוא וטיפול נחוש במוקדי הכוח בשוק.