בתחילת החודש שעבר ייקרה יבואנית המזון המובילה "וילי פוד" על העלאת מחירים בשיעור שבין 5% ל-15%. הסיבה לעליית המחירים שסיפקה החברה: "עקב העליות התלולות במחירי ההובלה הימית והמשבר הבינלאומי שיצרו החות'ים בתימן".
גם חברות מזון מובילות אחרות נאחזו בתירוץ זה לצד תירוץ נוסף של עליית מחירי הגלם בעולם, כדי לייקר את מוצריהן בשיעור של עד 25%, בהן יוניליוור, שסטוביץ, שטראוס, סוגת, ויליפוד, יכין, ויסוצקי, בית השיטה, סלטי שמיר.
אולם סקירה שפורסמה אתמול (ב') של הכלכלן במשרד האוצר על השפעת השיבושים בים האדום, שנגרמה מפעילות עוינת של החות'ים מתימן, על התייקרות המוצרים בישראל, מפריכה טענה זו.
על פי הסקירה, השיבושים אמנם הובילו להתייקרות גלובלית במחירי ההובלה הימית בשיעור של כ-163%, אבל רק כשליש מערך הייבוא הימי של ישראל וכחמישית מערך הייצוא הימי של ישראל עוברים דרך המיצרים. ההשפעה הפוטנציאלית רבה יותר ביבוא של מוצרים כמו: מכונות וציוד חשמלי, מכשירים אופטיים, כימיקלים וכלי רכב.
"ההשפעות הישירות של התייקרות תעריפי ההובלה מוגבלות, משום שעלות ההובלה הימית עומדת על כ-3% בלבד מסך ערך היבוא", כותב הכלכלן. "ואילו היבוא מהווה פחות מ-20% מהצריכה הפרטית. כך, עלות ההובלה הימית מהווה לא יותר מ-0.6% מסך הצריכה הפרטית. מכאן שאפילו בתרחיש הקיצון שסבירותו נמוכה שבו התמסורת מלאה וכן הביקוש קשיח לחלוטין וללא השפעות עקיפות, נצפה שעלייה של 160% במחירי ההובלה הימית תתבטא בתרומה של לכל היותר נקודת אחוז למדד המחירים לצרכן בשנה הקרובה".
בסיכום הסקירה שולח הכלכלן עקיצה ברורה לחברות ומציין כי "נראה שההשפעות העקיפות מוגבלות אף הן בשלב זה. לא נרשמו שיבושים מהותיים בשרשראות האספקה ועד כה לא נצפו סימנים להתייקרות עולמית במחירי הסחורות והאנרגיה. בהתאם להערכה זו, גם הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה נותרו ללא שינוי מהותי".
גם מחירי הסחורות בעולם, חמרי הגלם לייצור מזון למשל, לא התייקרו כפי שהציגו החברות הישראליות.
מחירי הסויה ירדו ב-25% אבל הטופו התייקר
בעוד הכלכלן של האוצר שומט את הקרקע מתחת לטיעונים של חברות המזון ושל היבואנים, נתונים מחירי הסחורות הופכים את התייקרויות למתסכלות במיוחד. בארגון "לובי 99" שנאבק בעליית המחירים גם מול הממשלה והכנסת בדיוק מתי מחירי חומרי הגלם ירדו, אבל המוצר עצמו דווקא התייקר.
פולי סויה – מחירם ירד בשנה האחרונה ב-25.3%. בארגון מציינים, שהמוצר העיקרי המושפע ממחיר פולי הסויה הוא הטופו. "בשוק זה השחקן הגדול ביותר הוא משק ויילר, שמופץ על ידי שטראוס, שהעלה מחירים ב-4.9% בממוצע מאז תחילת המלחמה. המתחרה העיקרית במוצר זה היא תנובה עם המותג אלטרנטיב, שהעלתה מחירים בשנה האחרונה ב-6%. לעומת זאת היצרן הקטן "טחנת האבן" הוריד מחירים בשנה האחרונה ב-1% - אבל הוא מהווה פחות מ-5% מהשוק.
תירס – מחירי התירס בעולם ירדו בשנה האחרונה בכ-34%; מחירי החיטה ירדו ב-19%. "ואולם, דגני הבוקר שמיוצרים משני חומרים אלה בעיקר, התייקרו," טוענים בלובי 99: "יוניליוור המחזיקה ב"תלמה" העלתה מחירים ב-2% בשנה האחרונה. אסם-נסטלה על שלל מותגיהם העלו ב-4%. דיפלומט ייקרה את קלוגס ב-3%. לעומתם, מותגי הבוטיק הרדוף ונטורלה הורידה מחירים בשנה האחרונה ב-0.4% ו-7%, בהתאמה".
שמן קנולה – "התחליף העיקר לשמן הזית שבאמת התייקר מאוד בשנה האחרונה בכל העולם, ובשונה משמן הזית, מחיר הקנולה ירד ב-31% בשנה האחרונה. "למרות זאת, סוגת העלתה את מחירי שמן הקנולה שלה (בעיקר במותג "עץ הזית") ב-2.3%. טעמן ב-4.8%. שופרסל את שמן הקנולה במותג הפרטי ב-7%. לעומתם מותג של הספק הקטן אופאל במותג "פילד גוד" הוזל ב-2.5%," מציינים בלובי 99.
"אמרנו את אותם הדברים כבר לפני חודש וחצי," אומרת עו"ד רחל גור, סמנכ"לית לובי 99. "ועכשיו הדברים מחוזקים על ידי המחקר של משרד האוצר. החברות משתמשות בתירוץ התייקרות התובלה עקב הפגיעה בנתיבי הסחר, שהשפעתה שולית לפי סקירת החשב הכללי, והתייקרות חומרי הגלם, שגם זה בסתירה לנתוני הסחורות הרשמיים".
"גם אם חלק מהסחורות מגיעות דרך הים האדום, ומדובר בכ-20%-40% מהן, למה החברות מעלות רוחבית את מחיריהם של כלל מוצרי המזון? מה גם שהחשב הכללי מוכיח שההובלה מהווה 0.6% בלבד מערך מוצר שנמכר בישראל", היא אומרת.
יש לציין שגם מחירי הסוכר בעולם ירדו בכ-25% מנובמבר האחרון ועד היום. "גם מחירי הנפט העולמי ירדו ב-5%-6%. כל הנתונים מראים שאין שום הצדקה להתייקרות מחירי המוצרים ושיש אפילו מקום להוזלה. גם היחלשות הדולר מסייעת ליבואנים ברכישת סחורות בחו"ל, כי הם קונים את אותה סחורה בפחות שקלים".
יש סיכוי שנראה הוזלת מחירים?
"בישראל אין הוזלות מחירים, יש תמיד כיוון אחד – ייקור מחירים," מסבירה עו"ד גור. " אולי לקראת פסח נראה מבצעי הוזלה לחג, אבל מייד לאחריו נראה שוב התייקרויות, כי זה נובע מהריכוזיות של 10 חברות גדולות ששולטות ב-50% משוק המזון בישראל, שעושות כרצונן כדי להגדיל את שורת הרווח לבעלי המניות שלהן".