השבוע היו חנויות הבגדים וההנעלה בקניונים ובשווקים הסמוכים ליישובי המגזר הערבי עמוסים במאות אלפי קונים וקונות. כולם באו לחדש את המלתחה לקראת עיד אל פיטר המתחיל היום (ו') ונמשך שלושה ימים. זהו החג המסיים את 30 ימי צום הרמדאן.
חודש הרמדאן ועיד אל פיטר שבסיומו הם חגיגת קניות גדולה בעולם המוסלמי בכלל וגם אצלנו במגזר הערבי הישראלי בפרט. לא רק סוחרי המגזר נהנים מהעלייה הדרמטית בהיקף הקניות, אלא גם הסוחרים היהודים שנהנים ממכירות ענק בימים אלה ונערכים מראש לחגי המגזר כולל באמצעות פרסום ייעודי.
"חגיגת הקניות של חודש הרמדאן ועיד אל פיטר מזכירה מאוד את חגיגת הקניות במגזר היהודי לפסח או לראש השנה, אבל אצלנו זה בכמויות הרבה יותר גדולות," אומר גסאן סלאח, מומחה לכלכלת משפחה מ"מכללת סכנין" להכשרת עובדי הוראה. לדבריו, היקף קניות המזון בחודש הרמדאן מזנק ב-50% לעומת חודש רגיל בשנה ומסתכם בכ-1.5 מיליארד שקל: "אם היקף צריכת המזון הממוצעת למשפחה מוסלמית בישראל מגיע לכ-3,000 שקלים בחודש רגיל, הרי שבחודש הרמדאן היקף הצריכה מגיע ליותר מ-5,000 שקלים למשפחה". ההוצאות גדולות הרבה יותר, לדבריו, לקראת העיד אל פיטר, אז רוכשים המוסלמים בגדים חדשים ומתנות לקרובים בהיקפי ענק.
לדבריו, אחרי 30 ימי צום עיד אל פיטר מהווה שחרור נפשי וחג שמח במיוחד שבא לידי ביטוי בביקורים הדדיים אצל קרובי המשפחה, בילויים עם הילדים, אוכל טוב הכולל הרבה ממתקים וקניות.
למוסלמים יש שני חגים עיקריים: עיד אל פיטר, שנמשך שלושה ימים ועיד אל אדחא (חג הקורבן) שנמשך ארבעה ימים. ביום הראשון של עיד אל-פיטר מקובל ללבוש בגדים חגיגיים, לרוב חדשים, וללכת להתפלל בשש בבוקר במסגדים בקהל גדול. אחרי התפילה מתחילות החגיגות עצמן, כשכבר במסגדים מחולקים דברי מתיקה ומשקאות קלים. "יש כאלה שעושים על האש כבר בבוקר, כי מתגעגעים לזה בגלל צום הרמדאן," מספר סלאח, "אבל לא אוכלים כמויות בשר גדולות כמו בחג הקורבן שבו שוחטים כבשים ואוכלים המון בשר. בהמשך היום עורכים ביקורים אצל קרובי המשפחה מדרגה ראשונה ושנייה. הכיבוד הנהוג אצל המארחים הוא שוקולד, סוכריות ועוגות במילוי תמרים".
גם צריכת חומרי הניקוי מזנקת
בחודש הרמדאן מבצעות המשפחות המוסלמיות שתי קניות גדולות – האחת לקראת הצום והשנייה לקראת חג הפיטר. לדברי סלאח, לקראת הצום קונים בעיקר מזון בסיסי, תמרים וחלווה, שנהוג לאכול בארוחת הבוקר שלפני הצום. סלאח: "הקנייה הממוצעת של מזון בלבד בתחילת הרמדאן מסתכמת בכ-650 שקלים בממוצע. בסוף הרמדאן התמהיל משתנה; מוסיפים בעיקר בשר ושוקולד, וגם היקף ההוצאה עולה לכ-850 שקלים בממוצע. בנוסף, קונים כמויות גדולות של חומרי ניקוי, כי נהוג לנקות את הבית ביסודיות, כמו בפסח אצל היהודים. בעיד אל פיטר, בנוסף למזון, קונים בעיקר מוצרי הלבשה. כמעט כולם קונים לעצמם בגדים. הילדים תמיד מקבלים בגדים חדשים בחג".
העובדה שעיד אל פיטר חל בשנים האחרונות בקיץ הביאה לתופעה חדשה של האחדת הנופש השנתי עם החג, לכן גם מוקצב לחג תקציב משמעותי אף יותר, לשמחת המלונאים וסוכנויות הנסיעות: "מי שיכול להרשות לעצמו לצאת לחו"ל מעדיף בעיקר את טורקיה וטאבה. בארץ נופשים בעיקר בצפון הארץ – טבריה, חיפה ועוד," מספר סלאח: "רבים מוסיפים יום גשר ומתחילים את החג כבר ביום חמישי, ויש שיוצאים לחופשה לכל השבוע".
חוסכים לאורך השנה ומוציאים בחגים
לדברי סלאח, בשנים האחרונות יש יותר מודעות במגזר הערבי לצריכה יותר נבונה וחלוקת התקציב לאורך השנה. "כל החגים שלנו נופלים בכמה חודשים רצופים. בקיץ יש שני חגים וזו גם תקופת החופשים, הקייטנות וגם החתונות, שדורשות תקציבים גדולים גם מצד המתחתנים וגם מצד האורחים. לאחר עיד אל אדחא, שחל בסוף אוגוסט, מתחילה שנת הלימודים שדורשת גם היא תקציב לספרים וכו'. לכן צריכים לחסוך לאורך השנה לטובת אותם חודשים".
מבחינת הרגלי הקנייה - הם די דומים לאלה של הישראלים היהודים. מסביר סלאח: "יש הלקוחות של הקניונים והרשתות, הלקוחות של השווקים ושל המכולות השכונתיות. הצעירים קונים בקניונים וברשתות המזון הגדולות; הם טוענים, שבסופרים הגדולים יש היצע גדול, המחירים ידועים ונקובים מראש וגם מקבלים חשבונית מסודרת שאפשר לעבור עליה בבית, שלא כמו בשווקים העממיים. המבוגרים מעדיפים את השווקים העממיים. למכולת השכונתית מגיעים בעיקר השכבות החלשות דלות התקציב, בעיקר משום שהן יכולות לקנות במכולת בהקפה. בעלי המכולות מנצלים עובדה זו ומעלה מחירים משמעותית בתקופה זו של הרמדאן ועיד אל פיטר".