גאוני: הטריק של האמא הזאת יחסוך לכם לא מעט בחופש הגדול

אמנם החופש הגדול כבר לקראת סיום, אבל כל הורה יודע שדווקא עכשיו אנחנו נכנסים לחלק הכי יקר של הקיץ. הילדים כבר לא בקייטנות, חייבים למצוא להם תעסוקה, ואיכשהו נדמה שכל יציאה מהבית – מקפיצה קטנה לגינה ועד יום כיף משפחתי – מחייבת שליפה של כרטיס האשראי. אבל מי בעצם אמר שחייבים לבזבז כסף כדי להנות?

כשהילדים של מלאניה מרפי מפלורידה היו בני 6, 9 ו-10, היא התחילה לשים לב לדפוס בעייתי שהתפתח אצלם: "זה לא שהם היו כפויי טובה, אבל הם התחילו להתרגל מאוד לנוחות", היא מספרת, "אם נכנסנו לחנות מסוימת, זה היה ברור שהם יבקשו משהו – חטיף, ספר או איזה צעצוע. הרגשתי שכל יציאה מהבית חייבת לכלול קנייה של משהו. השעמום שלהם תמיד הפך בסופו של דבר לרשימת קניות".

מרפי החליטה שזה הזמן להתחיל ללמד את הילדים שלה להתנהל באחריות עם כסף. "היה לי חשוב שהם יבינו שלא כל דבר שמתחשק להם חייב להפוך לקנייה, ושלא כל בילוי משפחתי חייב לבוא עם קבלה. רציתי שהם יתרגלו להבדיל בין הרצונות שלהם לצרכים אמיתיים במציאות, ולא רק דרך הנאום שאני עושה להם ליד הקופה", היא אומרת, "רציתי גם שהם ילמדו לדחות סיפוקים, כי יום אחד המיומנות הזאת תהיה חשובה לדברים הרבה יותר גדולים מאשר לחכות לאיזה צעצוע פלסטיק מהסטוק או ארוחה במקדונלדס", היא מוסיפה.

וכך, מרפי החליטה להתחיל מסורת חדשה: "יום בלי בזבוזים". ביום הזה אסור היה לאף אחד במשפחה לקנות שום דבר בכסף – לא במזומן, לא באשראי ולא ברשת. בלי לקפוץ לקניון, בלי להזמין אוכל מבחוץ, בלי לקנות שום דבר בשום אפליקציה, בלי "רק דבר קטן אחד". אם מישהו רצה חטיף, בילוי, משחק או סתם השתעמם, עמדה בפניו רק האפשרות להשתמש במה שכבר יש בבית.

"זה היה אמור להיות שיעור, אבל בשבילם זה היה יום כיף"

היום בלי בזבוזים לא הגיע ביום קבוע, אלא באופן אקראי. לרוב, מודה מרפי, זה קרה אחרי יום מלא בדרישות מוגזמות. יום למחרת היא הייתה קמה בבוקר ומכריזה: היום לא מוציאים כסף על כלום.

ומסתבר שיריעת הבזבוזים הרבה יותר ארוכה ממה שנדמה: במקום לנסוע לשטיפת הרכב, הם שטפו אותו בעצמם. במקום לקנות אוכל בחוץ, הם היו מכינים בבית סנדוויצ'ים, אורזים אותם, ויוצאים לפיקניק או מנשנשים בגן השעשועים. במקום ללכת לג'ימבורי או להצגה, הם היו מוציאים מהארונות חומרי יצירה, משחקי קופסה, ספרים וצעצועים שהם כבר הספיקו לשכוח מהם, מכינים בבית תחפושות, מעלים הצגות וממציאים משחקים בעצמם.

להפתעתה של מרפי, הילדים שלה אהבו את הימים האלה. "אולי כי זה גרם לנו לצאת קצת מהשגרה, או כי כשלא פתרתי כל חוסר נוחות קטן בעזרת הארנק יכולתי להיות הרבה יותר נוכחת. יזמתי את היום הזה בתור שיעור באחריות כלכלית, אבל בשבילם זה היה יום כיף", היא אומרת.

אבל מצד שני, היא גילתה גם משהו שהיה לה פחות נעים לגלות. "הבנתי שלהסתמך רק על עצמי זה יותר מורכב ממה שחשבתי", היא מודה, "גיליתי שאני מבזבזת הרבה מאוד זמן וכסף כדי להיות מוכנה ליום שלא מבזבזים בו כסף. כל הזמן חיפשתי מתכונים קלים לפיקניק, הכנתי מאגרים של חומרי יצירה, ממש בניתי לעצמי בונקר חירום של כיף למשפחה – וזה פשוט פספס את כל המטרה. הצבתי לילדים שלי כלל כדי ללמד אותם לא להסתמך על כסף, אבל הבנתי שאני מסתמכת על כסף כדי שיהיה לי קל יותר להתמודד עם הכלל הזה".

במקביל, אחד מהדברים הכי קשים בימים האלו היה העומס המחשבתי שהם הביאו איתם. "כדי שהימים האלה יעבדו כמו שצריך תמיד הייתי צריכה לחשוב מראש על ארוחות, פעילויות, סידורים, על מזג האוויר ועל רמת הסבלנות של כולם", היא אומרת.

דרך הניסיון לשבור את הדפוס הבעייתי של הילדים שלה – מרפי התחילה לשים לב גם להתנהלות שלה. "זה לא שאני שופטת את עצמי על הנוחות", היא מבהירה, "אם מזמינים אוכל מבחוץ נשאר הרבה יותר זמן לאכול ביחד, ולפעמים ממתק קטן יכול למנוע טנטרום באמצע הקניון. לבחור בנוחות זה לא כישלון. אבל התחלתי לשים לב כמה השתמשתי בכסף כדי לחסוך זמן, לנהל מצבי רוח ולהימנע מעימותים".

"לפעמים צריך לכופף את הכללים"

מרפי הבינה שהכלל שלה הוא אמנם יעיל וחשוב, אבל אי אפשר, וגם לא כדאי, לאכוף אותו במלואו כל הזמן. "לפעמים היינו חייבים פתאום לקנות בריסטול לאיזו משימה בבית ספר, תרופה מבית המרקחת או דלק לאוטו, ולא הייתה ברירה אלא לכופף את הכללים", היא אומרת, "בסופו של דבר, הבנתי שהיום בלי בזבוזים אמור לעזור, לא להעניש אותנו".

עם הזמן, היא מספרת, היא החליטה לרכך את הכללים. "החלטתי שגם ביום הזה, מותר להוציא כסף על צרכים בסיסיים או מצבי חירום. ואם הרגשנו שהיום הזה נהיה יותר מלחיץ ממועיל, פשוט התאמנו את עצמנו. הבנו שלא לבזבז כסף בכלל זה לא הדבר הכי חשוב. המטרה היא לא שלמות, אלא מודעות", היא אומרת.

וזה עבד: מרפי מספרת שעם הזמן הילדים שלה התחילו להבין שאם הם רוצים משהו, זה לא בהכרח אומר שהם צריכים אותו. הם למדו שכיף יכול להיות גם משהו שעושים או מכינים בבית, שקצת שעמום עוד לא הרג אף אחד, ושלפעמים, דווקא כשצריך לחכות למשהו – הוא מרגיש משמעותי יותר. וגם היא למדה מזה לא מעט: "הימים בלי בזבוזים לימדו את הילדים שלי לעצור רגע לפני שהם מבקשים לקנות משהו. אבל הם גם לימדו אותי שלהוציא כסף זה לא תמיד התשובה הלא נכונה".