בנק ישראל ממליץ: כך תגנו על החשבון והארנק שלכם בשעת חירום ובשגרה

סקירת ההתפתחויות בשימוש במזומן שפרסם בנק ישראל היום (ב') מציגה תמונה מורכבת: מצד אחד, הישראלים עוברים בקצב מואץ לתשלום בנייד, ומצד שני, רוב מוחלט של הציבור מבין שהכסף הפיזי נשאר רשת הביטחון הקריטית של המשק, בייחוד בשעת חירום.

לפי נתוני הסקר העדכניים, כ-70% מהציבור מעידים שחשוב להחזיק מזומן בארנק או בבית כגיבוי למקרה של תקלה טכנית באפליקציות התשלום או בכרטיסי האשראי. 41% מהנשאלים ציינו שהם רואים חשיבות רבה בהחזקת מזומן כהיערכות למשבר ביטחוני או כלכלי רחב, ובפועל 22% דיווחו שהגדילו את כמות המזומן ששמרו בצד בתקופה האחרונה.

בבנק ישראל מדגישים כי בניגוד לאמצעי תשלום דיגיטליים, התלויים בתשתיות מורכבות, המזומן מאפשר החזקת ערך כספי פיזי וזמין לשימוש מיידי. היכולת לשלם במזומן אינה תלויה ברשת החשמל, בחיבור לאינטרנט או בתקינות שרתים, והיא הופכת אותו לפתרון קריטי במצבי קיצון כמו הפסקות חשמל, תקלות תקשורת ארציות או מתקפות סייבר על המערכת הפיננסית.

לפי ההמלצה המקצועית, אין סכום רשמי קבוע שמוגדר כחובה, מכיוון שהיקף הכסף הנדרש תלוי בגודל משק הבית ובהוצאות הבסיסיות שלו. עם זאת, ההנחיה היא להחזיק בבית סכום שיכסה הוצאות חיוניות כמו מזון, מים, תרופות ודלק למשך כמה ימים עד שבוע, תקופה שבה תשתיות התקשורת והחשמל עלולות לפעול באופן חלקי בלבד.

האשליה הדיגיטלית: המהפכה שבאה על חשבון הארנק הפיזי

לצד חשיבותו של המזומן בחירום, בשגרת יום-יום התמונה שונה לחלוטין. דוח בנק ישראל מצביע על שינוי מואץ בהרגלי התשלום: אם בשנת 2019 רק כ-5% מהציבור דיווחו שהם משתמשים בארנק דיגיטלי לפחות פעם בשבוע, בסקר 2025 המספר נסק ל-47%.

העלייה בשימוש בארנקים דיגיטליים באה בעיקר על חשבון כרטיסי האשראי הפיזיים: מחצית מהמשיבים ציינו שהפחיתו את השימוש בכרטיס הפיזי. גם המזומן נפגע, כשאחד מכל ארבעה ישראלים (26%) העיד שהקטין את השימוש במזומן בגלל המעבר לנייד. בבנק ישראל מציינים שהארנק הדיגיטלי מייתר למעשה את הצורך בנשיאת ארנק פיזי בכיס, וכשהציבור יוצא מהבית מצויד בסמארטפון בלבד, הוא מוותר מראש על האפשרות לשלם במזומן ומעביר את כל ההתנהלות הכלכלית שלו לספרה הווירטואלית.

המעבר לתשלום בנייד מביא עמו נוחות, זמינות מלאה ומהירות בנקודות המכירה, לצד שילוב טבעי בשירותים כמו תחבורה ציבורית, חנייה ומוניות. אלא שמתחת לנוחות הזו מסתתר מחיר כלכלי לא מבוטל.

בנק ישראל מצטט מחקרים המראים שתשלום דיגיטלי מפחית את מה שנקרא בכלכלה ההתנהגותית "כאב התשלום" (Pain of Paying). בהיעדר השהייה פיזית בין ההחלטה לקנות לבין פעולת התשלום, ובלי מגע עם כסף מוחשי, החסם הפסיכולוגי מתפוגג. התוצאה: רבים מבצעים רכישות אימפולסיביות ומוציאים הרבה יותר כסף מהמתוכנן.

כאן נכנס יתרונו של המזומן בשגרה. בשונה מנייד או כרטיס אשראי, שבהם התשלום מרגיש "שקוף" ועלול להוביל לחריגה בלתי מורגשת, הכסף הפיזי מספק אינדיקציה ויזואלית ברורה לסכום שנותר ברשותנו. לא במקרה כ-40% מהציבור בסקר בנק ישראל העידו שהיתרון המרכזי של המזומן בשגרת יום-יום הוא סיוע ישיר בשליטה בהוצאות וניהול תקציב מבוקר, ללא יצירת התחייבויות עתידיות.

הצד השני של השטר: הבעייתיות במזומן והמאבק בכלכלה השחורה

על אף היתרונות של המזומן בשעת חירום ובניהול תקציב אישי, מדיניות בנק ישראל ומשרד האוצר אינה קוראת לחזרה לעידן המזומן. להפך: הבנק המרכזי מדגיש בסקירתו שהוא פועל במקביל לקידום אמצעי תשלום דיגיטליים מתקדמים, ומעוניין בשמירה על המזומן בעיקר כאמצעי גיבוי חיוני וזמין.

לשימוש נרחב במזומן יש מחירים כבדים במישור הלאומי: כסף מזומן הוא אנונימי, אינו מותיר עקבות דיגיטליים וקל להסתרה, ולכן הוא מהווה את הצינור המרכזי להזנת הכלכלה השחורה, העלמות מע"מ ומס הכנסה והלבנת הון. מסיבה זו חוקקה המדינה את החוק לצמצום השימוש במזומן, המגביל עסקאות במזומן מעל סכומים מוגדרים.

הדוח מציין גם שניהול מערך מזומן דורש משאבי עתק, החל מתכנון, עיצוב והדפסת השטרות, דרך שינוע מאובטח ברכבים ממוגנים וכלה באבטחה פיזית ומאבק מתמיד בזיופי מטבע. בראש ובראשונה, עסקים מעדיפים כיום להתנהל באשראי: הפקדת מזומן מתאפשרת אך ורק במכשיר בנקאי של הבנק שבו מנוהל חשבון העסק, ללא אפשרות להפקדה צולבת, מה שמייצר לבעלי העסקים סרבול תפעולי, אובדן זמן ועמלות הפקדה יקרות.

חוק 50 השקלים

אז איך מוצאים את האיזון הנכון, נהנים מהקדמה של הארנקים הדיגיטליים, לא מזינים את הכלכלה השחורה ובד בבד שומרים על התקציב המשפחתי? נתון מרתק מתוך סקר יומן ההוצאות של הלמ"ס ובנק ישראל מספק רמז: בעסקאות קטנות של עד 10 שקל, 63% מהציבור בוחרים לשלם במזומן, וגם בעסקאות של 10 עד 50 שקל מחצית העסקאות עדיין מתבצעות בכסף פיזי.

השימוש הנרחב במזומן דווקא בעסקאות הקטנות אינו מקרי, וממנו אפשר לגזור כלי פרקטי לחיסכון: "חוק 50 השקלים". העיקרון פשוט: כל קנייה קטנה ויום-יומית בסכום של עד 50 שקל, כמו הקפה של הבוקר, מאפה או השלמות קטנות במכולת, משלמים במזומן בלבד.

כשמשלמים על הקניות הקטנות באמצעות הנייד, "כאב התשלום" כמעט אינו קיים, והתוצאה היא זליגה שקטה של עשרות שקלים ביום שמצטברת למאות ואף אלפי שקלים בחודש. מעבר מחושב לתשלום במזומן בקניות אלו מחזיר את התחושה הפיזית של הכסף שיוצא מהיד, בולם רכישות אימפולסיביות ומונע מהארנק הדיגיטלי לרוקן את חשבון הבנק.