שר האוצר נלחם במשבר הכלכלי  (צילום: רויטרס)
לערוך ישיבת חירום, לבחון תכניות ובעיקר - להתייעץ. השר היוצא, רוני בר-און | צילום: רויטרס

שר האוצר הבא של מדינת ישראל יאלץ להתמודד עם ההשלכות של המשבר הכלכלי החריף ביותר שפקד את העולם מזה עשרות שנים. העולם נמצא היום בשפל, וישראל נקלעה לסערה. על פי מה שמסתמן, הממשלה הבאה לא תהיה יציבה, ועל כן לשר החדש מעט זמן, ויותר מדי בעיות. הנה רשימה של משימותיו לשבועות הראשונים של כהונתו.

1. דקה לאחר כניסתו ללשכתו החדשה, ולאחר סיום נאום קבלת הפנים, צריך יהיה שר האוצר החדש לערוך ישיבת חירום עם פקידיו, עוזריו ויועציו, בפיו שאלה אחת: מה עושים עם התקציב. למדינת ישראל אין תקציב מאושר, ובלי תקציב לא ניתן לבצע שום מדיניות. השר צריך להחליט מהר מאד לאיזה תביעות הוא יהיה מוכן להיענות, והיכן הוא ילחם. לשם כך יידרש השר לסוגיית התמיכה הפוליטית של ראש הממשלה. את הבירורים הפוליטיים צריך לסיים בתוך כמה ימים, ואת התקציב צריך יהיה להביא לכנסת בתוך שבועות ספורים.

2. שר האוצר צריך לעסוק לא מעט בחינוך. לא מדובר בשביתות מורים, בינתיים, אלא בחינוך של פקידיו, כדי שיבינו את כללי המחשק של המערכת הכלכלית בשפל הנוכחי. את הצעותיהם של הפקידים יקרא השר בתיק שיוגש לו עם כניסתו, ובמצגת שיערכו לכבודו. מיד אחר כך הוא צריך לשאול את הפקידים מה הפרויקטים שניתן לקדם כבר עתה, מה ניתן לעשות כדי להגדיל מסגרות של הכשרה מקצועית ואיזה הסדרים ניתן ליישם בשוק העבודה כדי להקטין את מספר המפוטרים.

3. במסגרת המצגת והשאלות על התקציב, צריך השר לשאול מה עובד ומה לא בתוכניות ההאצה שהושקו בחודשים האחרונים, והיכן צריך להרחיב או לשנות; מה היעילות של המסגרת שניתנו להלוואות לעסקים קטנים ובינוניים; האם צריך להגדיל את המסגרת שניתנו לקרנות מנוף; וכמה צריך להוסיף למסגרות שלערבות מדינה לגיוס הון על ידי הבנקים.

4. לסגור טלפונים. מיד לאחר שראש הממשלה החדש יודיע מי שר האוצר שלו, יתחילו הפניות של "בעלי עניין" למיניהם. לשר האוצר יוצע "להתייעץ, לעשות שימוש בידע והניסיון, לשמוע מה שיש למגזר העסקי להגיד". במקרה הטוב מדובר באנשים עם כוונות טובות, אבל בלי מושג בניהול מדיניות מקרו-כלכלית. במקרה הרע, שר האוצר ייאלץ לשמוע הרצאות, שכולן מונעות על-ידי פוזיציות ואינטרסים.

5. הרבה מזמנו של השר החדש צריך להיות מוקדש לשיחות עם נגיד בנק ישראל סטנלי פישר, ולא רק כדי לוודא שהוא תומך בצעדי הממשלה. הנגיד רוצה להשיק תוכנית שתכלול קניית אג"ח ממשלתי, הוא רוצה להחיות את שוק האשראי החוץ בנקאי, והוא מוכן להסכים לעלייה בגירעון, בתנאי שמדובר בתופעה זמנית והציבור יאמין בכך. כדאי לו לשר להסכים להצעות אלה, אבל גם לשאול את הנגיד עד כמה איתנים הבנקים הישראלים; באיזה ארון עלולים להיות מוסתרים שלדים מסוכנים; ועד כמה יכולה המדיניות המוניטארית לסייע..

6. השר צריך לכנס את הרגולטורים השונים ולשאול מה השינויים שיתחייבו בישראל, כדי ליישם החלטות של גופים בינלאומיים בתחום הפיקוח על מגזר הפיננסים. הוא צריך גם לשאול מה הם המהלכים הדרושים כדי למנוע קריסה של אמון המשקיעים במוסדות פיננסים, וכיצד להביא את הציבור להתנהגות לא תנודתית.