עופר עיני בחליפה שחורה (צילום: mako)
רוכב על גל הפופוליזם? עיני | צילום: mako

בעיצומו של אחד המשברים הכלכליים הגדולים של דורנו, מעלות ממשלות את שכר המינימום לעובדים ותורמות להחרפה של האבטלה - שהיא הבעיה העיקרית של המיתון.

לדעתי, זוהי דוגמא לאיוולת כלכלית של המדינה וסימן אזהרה לאופנה הפופוליסטית והשקרית, המתפשטת לאחרונה בעולם המפותח, הקוראת להתערבות מוגברת של הממשלה במשק למען העובדים המנוצלים.

זן נכחד של פוליטיקאים קם לתחיה

המשבר הכלכלי הנוכחי החיה מחדש את הזן שכמעט נכחד של פוליטיקאים וכלכלנים חברתיים שמטיפים להתערבות ממשלתית גדולה יותר בכלכלת השוק. גם בישראל ישנה קבוצה קולנית של פוליטיקאים כמו שלי חיימוביץ, אמיר פרץ, עופר עיני, חברי מרץ, חברי ש"ס וחברי כנסת נוספים מכל הקשת הפוליטית שמאמינים שהממשלה צריכה להיות בעלת אוריינטציה חברתית יותר, כאשר לטענתם אחד מעמודי הטווח של הצדק החברתי הוא שכר מינימום גבוה יותר.

כדאי לנו בישראל ללמוד מהמקרה של אמריקה מבצר כלכלת השוק וארצות אחרות, ולראות עד כמה התערבות ממשלתית של העלאת שכר המינימום יכולה להזיק לכלכלה.

העלאת שכר המינימום בארה"ב באמצעות החוק של 'שכר מינימום הוגן' במאי 2007 היא דוגמא נוספת, למדיניות כלכלית כושלת של משטר בוש .ואולי דוגמא נוספת, מיני רבות, עד כמה ההתערבות הממשלתית עלולה להיות מזיקה לכלכלה גם אם הדבר נעשה לעיתים מתוך כוונות טובות.

מעודדי האבטלה

כאשר הקונגרס העביר את חוק שכר המינימום ההוגן והנשיא בוש חתם עליו במאי 2007, המשק האמריקני היה בגאות והכוונה הייתה לעזור לחיילים משוחררים ולתרום למועסקים בשיקום נזקי סופת ההוריקן 'קטרינה'.

החוק הגדיל את שכר המינימום בארה"ב ב-40% בשלושה שלבים על פני שלוש שנים. העליות בשכר המינימום נכנסו לתוקפן ב-24 ביולי 2007, 24 ביולי 2008, ולאחרונה ב-24 ביולי 2009 בעצומו של המשבר הכלכלי הכבד ביותר בארה"ב מאז השפל הגדול של 1922. כלומר, בשעה שהאבטלה בארה"ב מטפסת במהירות ומגיע עתה ל-9.5% מכוח העבודה והצפי שהאבטלה תמשיך להתדרדר ותעבור את ה-,10% במהרה ואולי אפילו תגיע באמצע השנה הבאה לסביבות ה-11%, המערכת הפוליטית מיישמת חוקים שתורמים לגידול באבטלה!

שכר המינימום בארה"ב כיום מגיע ל- 7.25 דולר לשעה, זהו שכר המינימום הגבוה ביותר מאז 1983. לפי הזרם המרכזי של תורת הכלכלה, זוהי בדיוק המדיניות ההפוכה מהנדרשת ללחימה באבטלה ובמיתון הכלכלי!

הגרף הבא מראה את המתאם בין שעור אבטלה וגובה שכר המינימום בארצות שונות. שכר המינימום בכל הארצות הנ"ל הוא בדולרים אמריקניים ומותאם לכוח הקניה.

אין תמונה
גרף נתוני אבטלה לעומת שכר מינימום במדינות השונות

בהתחשב בזה ששיעור האבטלה במדינה אמור להיות מושפע מגורמים נוספים ולא רק משכר המינימום המתאם הגבוה הנראה בגרף הנ"ל מפתיע למדי.

הגרף מצביע על כך שבמדינות שלא מונהג בהן שכר מינימום ושוק עבודה חופשי מכל כללים, שיעור האבטלה נמוך ביותר. למשל, שוויץ וסינגפור שבהם אין חוק שכר מינימום כלל, נהנות משיעור האבטלה הנמוך ביותר.

הלקח האירופי

לעומת זאת, צרפת וגוש היורו, ששם שכר המינימום בעשור האחרון היה הגבוה ביותר, סבלו לאורך תקופה זו משעור האבטלה הגבוה ביותר. בגרף הנ"ל נלקחו הערכים העכשוויים של שכר מינימום ושעור אבטלה. נראה, שכרגע, דווקא ארה"ב, שבה שכר המינימום נמוך מאשר בגוש היורו, סובלת מאבטלה גבוהה יותר אפילו בהשוואה לאירופה.

אולם, יש לזכור כי לאורך זמן למשל לאורך העשור האחרון, המצב היה הפוך: שעור האבטלה בגוש היורו עלה בהרבה על שעור האבטלה באמריקה (יתכן, וראוי היה להציג לא רק את המתאם במצב העכשווי אלא גם את המתאם בין שכר מינימום לאבטלה על פני תקופה ארוכה יותר כמו עשור או אפילו בדור האחרון).

יש קבוצה הולכת וגדלה של פוליטיקאים, פסבדו-כלכלנים בישראל וארצות אחרות בעולם המפותח שמנסים לרכב על המשבר האחרון ולחזור חזרה לאידיאולוגיה שממשלה גדולה טובה למשק.

הלקח שצריך להפיק מחוק שכר המינימום הוא עד כמה מסוכנת היא התערבות ממשלתית בכלכלה גם אם היא נעשית, לכאורה, ממניעים חיוביים.