גניבת קרדיט (צילום: Angel Herrero de Frutos, Istock)
מי שלא הולך למילואים יכול לשגר אנטרים מהמקלדת בבית | צילום: Angel Herrero de Frutos, Istock

יום ראשון בערב, ואני שוקד במרץ על הטור השבועי שלי. קוראיי הנאמנים (שלושתם) בוודאי ממתינים בכיליון עיניים לכתבה שלי על הבועה שלנו למרות המשבר, על הטיסות והתלושים לארוחת הצהריים, הסטארט-אפים והתככים שמאחוריהם. הטלוויזיה דלוקה ברקע, ופתאום אני קולט: אנחנו שוב במלחמה. עוד מלחמה של חושך באור, של מדינה ריבונית ודמוקרטית בארגון טרור. וגם הפעם, בנוסף לכוחות הצבא והביטחון, נמצאים בחזית אזרחים חפים מפשע ששגרת חייהם כבר מזמן הפכה לגיהינום.

שוב נצפה במלחמה מבעד למסכי LCD בסלון, או מול הדפדפן באינטרנט, כמו סרט פעולה שאנו יכולים להזדהות עם גיבוריו. אחד מדוברי החמאס נושא נאום מתלהם, ומבטיח שמדינת ישראל תושמד בקרוב. בעודי שוקל איזו ממחבתות הברזל במטבח שלי תתאים למשימת הטחתה בראשו, נפל לי לפתע האסימון - גם אני רוצה להיות חלק, לעזור, להילחם ולשאת בנטל עם תושבי הדרום ועם צה"ל. אבל ברוב המקרים, כל מה שנותר לנו הוא להזדהות עם הסבל ולקטר על המצב בדרום. הימים שבהם רדפתי אחרי מתפרעים בשכונת שייח' רדואן בעזה כבר חלפו, ואני מודה שגם אם יגייסו אותי היום למשימת שכזו, תרומתי תהיה נמוכה.

אני מפסיק לרגע את הכתיבה וגולש למספר אתרי חדשות כמו Sky News, BBC ו-CNN. אולי זה אני והטמפרמנט שלי, אבל אולי באמת אנחנו עומדים מול משהו שפל, לא הגון וכל-כך לא צודק. באתרי החדשות הללו מוצגת תמונה חד-צדדית, מעוותת וצדקנית. אלפי הרקטות שהומטרו על אזרחים ישראלים חפים מפשע במשך שנים, לא מוזכרות בכתבות, התמוססו להן כמו עוגיית חמאה בכוס התה של העורך הצדקן שוודאי מצקצק בלשונו על המצב הקשה בעזה.

גיוס המילואים מתחיל, ואולי זה הזמן שגם אנחנו, אנשי המקלדות והמסכים, נתגייס ונטה שכם. המלחמה בשטח אמיתית וקשה, אבל במערכה הכוללת יש גם את המדיה - ובסופו של יום, האירועים וההתרחשויות ייקבעו לא מעט על ידי מה שייאמר וייכתב ויצולם וידובר.

במקום שנחכה למערכת הסברה ממלכתית (שעדיין לא שוכנעתי בקיומה), בואו ונפעל, ועכשיו. כולנו שולטים ברזי הדפדפן, כולנו יודעים איך להעלות פוסט ולהגיב לכתבה, כולנו יודעים איך לדרג תוכן באתרים שמאפשרים זאת, כולנו מכירים מספיק חברים בארץ ובעולם שאותם ניתן לגייס למשימה.

בואו ונפציץ ב-Twitter, בואו ונפגיז בטוקבקים באתרי החדשות, בואו ונירה צרורות באוטומט ב-Facebook, בואו נטען פצצות חכמות ב-Youtube ונסביר לעולם את הצדק שלנו. בעלי הבלוגים והטורים יכולים לעסוק בנושא - רבים מהחומרים שנכתבים פה יתורגמו לאנגלית ויופיעו בסופו של דבר גם באתרים ברחבי העולם. כולנו צריכים להתגייס למשימה, כי באינטרנט יש משקל לכמות ולא רק לאיכות. כמה מאות אלפים של גולשים יכולים להשפיע בצורות רבות ומגוונות, ומספיק שכל אחד מאתנו יבחר לו 10 אתרים ידועים ויחליט שהוא משפיע על כל אחד מהם בכל צורה אפשרית.

אחיי הטובים והיקרים, מרקו את העכברים וצחצחו את המסכים. אמנם אנחנו כולנו גיקים, אבל איך אמר אהוד ברק: "עכשיו זה זמן להילחם".