מפעל קטן ליהלומים באזור התעשייה של נתניה, לא הכי נוצץ. עבודת הליטוש, הניסור והצורפות נראית פה די אפורה. את המפעל מנהלת אוליסיה קנטור, אשתו של האוליגרך ליאוניד נייבזלין, אחד האנשים העשירים והמסתוריים בישראל. למרות שהונו מוערך בכ-2 מיליארד דולר, נייבזלין הוא לא דמות מוכרת בציבור, משום שסירב עד היום להיחשף לתקשורת.

באמצע שנות ה-90', בעקבות תהליך ההפרטה שיזם נשיא רוסיה, בוריס ילצין, נכנסה ברית המועצות לחובות עצומים. על מנת לכסות אותם, נמכרו חברות ענק ממשלתיות ליזמים פרטיים.

רדיפה פוליטית

ולדימיר פוטין (צילום: רויטרס)
נייבזלין ברח ממנו. פוטין | צילום: רויטרס

ליאוניד נייבזלין ומיכאל חודורקובסקי, שותפו, היו אז בין בני המזל. הם קנו את חברת הנפט הרוסית "יוקוס". בתוך זמן קצר הם העלו את ערכה במאות אחוזים, כאשר בשנות השיא, היא נסחרה לפי שווי שוק של 33 מיליארד דולרים.

נייבזלין הגיע לארץ לפני כשש שנים, בנסיבות לא משמחות במיוחד. למעשה, הוא נאלץ לברוח מרוסיה. עם עלייתו של ולדימיר פוטין לשלטון, התערער מעמדם של האוליגרכים.

השלטונות הרוסיים החלו לחקור את ראשי "יוקוס" בחשד לעברות כמו העלמת מס והלבנת הון. נייבזלין ברח לארץ עוד בטרם הוגשו נגדו כתבי אישום. חודורקובסקי, השותף שלו, בחר להישאר ברוסיה ונעצר. נייבזלין אמנם ניצל מגורלו של חודורקובסקי כשעלה לארץ, אך שניהם הפסידו את חברת הנפט שהייתה בבעלותם.

"יוקוס" הולאמה על ידי השלטונות הרוסיים, ולא רק זה. תקופה קצרה לאחר שנייבזלין הגיע הנה, הוציאה רוסיה שני צווי הסגרה נגדו: אחד בגין עברות כלכליות, והשני, חמור הרבה יותר, בטענה שביצע שלושה מעשי רצח ושלושה ניסיונות נוספים לרצח.

ממחלקת עיתונים למנהלת מפעל

מאחורי כל גבר מצליח עומדת אשה חזקה, טוענת הקלישאה. במקרה של נייבזלין, אולי היא גם נכונה. עד לפני עשר שנים, אוליסיה הייתה מחלקת עיתונים, שעבדה כקופאית ומנקה וחיה בדוחק בדירת חדר בירושלים.

חייה השתנו כשעברה לעבור בחנות תכשיטים יוקרתית, שם הכירה את בעלה לעתיד. גם היום, ממרומי מעמדה, היא נשארת מפוכחת: "לי היה קשה לעזוב את דירת החדר שלי בשכונת גילה. לבת שלי יהיה הרבה יותר קשה לעזוב את הוילה בהרצלהי פיתוח".

"האוליגרך השקט"

כמו בסיפורי אוליגרכים אחרים, גם נייבזלין, לבקשת ראש הממשלה דאז, אריאל שרון, מיהר לפתוח את הכיס ולתרום מרגע שעלה לארץ. זה טוב לבית התפוצות, זה טוב לישראל, וזה גם לא רע לנייבזלין, ששתי בקשות הסגרה עמדו תלויות נגדו. מאז שהגיע לארץ תרם נייבזלין עשרות מיליוני שקלים במספר פרויקטים שונים.

אריאל שרון (צילום: רויטרס, רויטרס1)
ביקש מנייבזלין לתרום למען המדינה. שרון | צילום: רויטרס, רויטרס1

בתקופה האחרונה התבשר גם נייבזלין כי בית המשפט העליון קיבל את עמדת הפרקליטות שטענה כי חומר הראיות שהועבר על ידי ממשלת רוסיה - אין בו די ראיות לכאורה המבססות עילה להסגרה. בכך הצטרף למעשה בית המשפט העליון לשורה ארוכה של בתי משפט בעולם שקבעו כי הרדיפה אחרי נייבזלין וחודורקובסקי מונעת משיקולים פוליטיים.

למרות המיליארדים שלו, למרות הפרשות העסיסיות ששמו נקשר בהן, רובנו לא שמענו על ליאוניד נייבזלין. הוא מקפיד להתרחק מהתקשורת, ובמשך שנים מצליח לשמור על פרופיל נמוך. אוליסיה, לעומתו, ממש לא חוששת להתראיין, להיחשף ולהצטלם. ואולי דווקא בזכותה גם יישבר במעט מעטה החשאיות של מי שזכה לכינוי "האוליגרך השקט".