"המשפט הכי מעצבן שאומרים עליי הוא 'אין לו מודעות עצמית'. אני מודע לכל מה שאני עושה, הכל מתוכנן ומדוקדק. להגיד שאני שר רע זה עניין של טעם, להגיד שלא למדתי פיתוח קול זה שקר ולהגיד שאני שר מהאף זה פשוט לא נכון. אני אוהב את מה שאני עושה ושואף להתקדם, ואני חושב שעוד כמה שנים אני אצחק על כל האנשים שאמרו שאני ממש גרוע".
אליעד מלכי לא כועס על אף אחד. כן, גם אתם שהשארתם לו תגובה מגעילה ביוטיוב או צחקתם עליו מול "צינור לילה". הכל סבבה ואתם עוד תאכלו את הכובע. אם אין לכם מושג במי מדובר, אתם צריכים לשמוע קצת "חותרים למגע" עם טייכר וזרחוביץ' או סתם חייבים חברים חדשים בפייסבוק, כי בשלב זה או אחר של היום מלכי בטוח יצוץ לכם בפיד. אחרי הכל, מדובר באיש ותחתוני הטנגה שמאחורי "מאמי סונג" ו"סקסי טיים", שני להיטי הרשת הגדולים של השנה האחרונה, וזה שלאף אחד לא ברור אם הוא סוג של דאחקה, זמר אמיתי או מתיחה שיצאה משליטה. אז הנה, מזל שבאנו.
"אני לא השרוף או משהו כזה", מלכי מבהיר, "מדובר בטרילוגיה של שלושה שירים, השלישי יצא בקיץ. אני כותב, מלחין ומפיק את הקליפים. אני יוצר פופ ואני נאבק עם משהו יותר גדול ממני, כי הז'אנר הזה לא הולך כל כך בארץ ולאנשים קשה לעכל אותו. אבל פופ אמיתי זה משהו שמדברים עליו, ואם מדברים עליי סימן שזה מצליח, לא משנה אם התגובות הן לכאן או לכאן. מהבדיחה שאנשים מנסים לעשות, זה הופך למשהו גדול".
"לא רוצה להיות עוד אחד עם גיטרה"
כוכבי רשת הם תופעה מסתורית. אף אחד לא יודע איך להפוך לוויראלי, וניסיון לכפות עצמך על אומת האינטרנט נידון לכישלון כי היא תמיד תחבק את אלו שבכלל לא התכוונו. במקרה של אליעד מלכי, 23, מדריך TRX וסטודנט לתואר ראשון בחינוך, היו לו את כל הסיבות להתייאש: הוא לא עבר אודישן ל"כוכב נולד" ומרבית תחנות הרדיו דחו אותו על הסף. אלא שלבסוף השבט אמר את דברו - ועם מאות אלפי צפיות ביוטיוב לשני השירים שהוציא עד כה, אנשים שמזהים אותו ברחוב (צועקים לי "מאמי מאמי") ולאחר שאומץ, סוג של, על ידי טייכר וזרחוביץ', הוא מרגיש כמו זה שהצליח לטפס דרך החלון אחרי שסגרו לו את הדלת. מלכי, טיפוס אנרגטי, חמוד ואופטימי, כבר אוחז בסוכן צמוד, מופיע בחתונות ובמועדונים ומתכונן לקראת אלבומו הראשון, "פרובוקציה", שיצא השנה.
"האלבום הזה יחתום בשבילי תקופה של היכרות עם התעשייה", הוא מסביר, "מכל שיר למדתי והכרתי, אנשים נסחפו אחריי והולכים אחרי כל דבר שאני עושה. אחרי 'מאמי סונג' חשבתי שלא אצליח לשחזר את ההצלחה, הייתי מאוד מעורער, לא הייתי בטוח לגבי 'סקסי טיים' ופחדתי שלא יהיו צפיות ושהייתי זמר של להיט אחד. אבל זה שחזר את ההצלחה ואפילו ביותר גדול".
מעריצות וכאלה?
"אין לי מושג. יש שני דפי פייסבוק שפתחו בשבילי וגם קבוצת מעריצות בוואטסאפ, ומבקשים ממני גם לשלוח כל מיני ברכות לימי הולדת. אני מתייחס לכל אחד ואוהב את כולם, הלב שלי פתוח. אני לא רוצה להגיע למצב שאני אתנשא, שארגיש מורם מעל אנשים. נכון, מצליחים, אבל צריך להישאר עם הרגליים על הקרקע".
כאמור, לא תמיד ההצלחה הייתה כל כך מסחררת: מיטיבי הלכת יזהו אותו עוד מהאודישן ל"כוכב נולד 9", בזמן שירותו הצבאי, בו שר את "דברים שאותי משמחים" מ"צלילי המוזיקה" וחטף על הראש מהשופטים, כמקובל באודישני דאחקה. "היה ניסיון לא כל כך טוב בכוכב נולד", מלכי שומר על איפוק, "עכשיו, אחרי הרבה שנים, אני יודע שזה בגלל הבוסריות באותה התקופה, אבל כן עברתי כמה שלבים לפני קהל ושיבחו אותי ואמרו שמחפשים תופעות כמוני בארץ. הסתנוורתי מזה ובאתי לאודישן ועשיתי בדיוק מה שהם רצו".
ניסית מאז שוב?
"היו הצעות מעוד תכניות, גם בתקופה האחרונה, אבל סירבתי להכל. אני רוצה לעשות את זה לבד, לא רוצה להיות עוד אחד עם גיטרה. אני גם לא בא ממקום שאני רוצה שיבקרו אותי מול כולם, זאת היצירה שלי וזו דרך ההופעה שלי. אני עושה דברים שאנשים שזוכים בריאליטי לא עושים, ורובם גם ממילא לא תפסו, חוץ ממארינה ונינט".
מוטיב הדאחקה סביבו המשיך עם "מאמי סונג", הסינגל הראשון שהוציא, שלווה בקליפ היסטרי המתרחש בחוף הים וכולל הרבה בחורות ומלכי בבגד ים קטנטן. השיר הפך די מהר ללהיט ויראלי, לא מעט בזכות שרון טייכר וערן זרחוביץ' שהשמיעו אותו כמעט מדי יום בתכניתם "חותרים למגע" והכתירו את מלכי כזמר השנה. הוא זרם, ואפילו השיק את השיר החדש, "סקסי טיים", בשידור חי בתכניתם.
"בהתחלה לא ידעתי שזו תכנית סאטירה, אז התלהבתי שמשמיעים אותי, אבל אז זה הפך אצלם מסאטירה למשהו אמיתי. גם הם לא ציפו לזה שזה יהיה כל כך גדול. הם באו מסתלבטים ויצאו מעריצים לגמרי. גם עשיתי שם קאבר ל'משחק של דמעות' והם היו בשוק, כי אני פשוט בא ושר, בלי שעות של חזרות. שניהם עמדו וצילמו את כל ההופעה".
פאר טסי? לא מקנא בו
אז מה הופך את מלכי לכוכב רשת? קודם כל, הוא מצחיק. גם אם בהתחלה הוא לא התכוון, היום הוא כבר יודע שזה חלק ממה שהופך אותו לוויראלי. יש משהו כיפי במישהו נחוש שמאמין בעצמו ובמוזיקה שהוא עושה, אבל גם זורם עם הדאחקה ולא לוקח ללב. אולי יש כאלו שרואים בו תופעת רשת איזוטרית, אבל הוא עצמו בטוח שיום אחד הוא יהפוך לסיפור הצלחה גם מחוץ ליוטיוב ולפייסבוק (גם אם הן פלטפורמות מוצלחות בהרבה מתחנת רדיו שולית) - ואולי אפילו יצא לו יום אחד איזה "דרך השלום" כזה, למרות שמלכי לא ממש רואה בפאר טסי מודל לחיקוי. "הסתקרנתי שבוע שעבר ושמעתי את השיר שלו. לא את כולו, כי אני לא חובב של מוזיקה מזרחית, אבל לא רוצה לבוא ממקום של להעביר ביקורת".
אין קנאה? הוא כבר ממלא את היכל התרבות.
"לא, אני עדיין לא שם. חוץ מזה, מילאתי את היכל התרבות בבת ים עם תזמורת בת ים ואת אולם ז'ראר בכר בירושלים. נתתי שם ארבעה ביצועי ג'ז ואנשים נותרו פעורי פה. אם הייתה אפשרות לשיר ג'ז הייתי עושה ג'ז, כמו ליידי גאגא באלבום האחרון שלה".
חוץ מגאגא, מלכי שואב השראה לדבריו גם מג'סטין טימברלייק, סלינה גומז ומיילי סיירוס ("היא קצת מזכירה לי את עצמי, החליטה לשנות פאזה ולהוריד בגדים ולהיות מי שאתה רוצה להיות"). הוא כותב ומלחין את השירים, וגם בונה בעצמו את עלילות הקליפים המושקעים, שכוללים ים, מכוניות, ריקודים - ובסוף "סקסי טיים" גם בחורה שרוצחת אותו. "הרצח שכולם מדברים עליו שזה רצח שעשיתי לעצמי. אחרי כל התגובות רציתי לעשות קאט, כי הן הרגו אותי. האישה שרוצחת אותי בקליפ מייצגת את האנשים האלה, שהם הרוע".
יש אנשים שצוחקים עליך?
"אין לי בעיה שצוחקים עליי, אני מקבל את זה שצוחקים, אני בעצמי אומר שזה פאן וקרייזי וסקסי, אבל בן אדם בא עם יצירה משלו ואמת חדשה, תקבלו את זה. יש גם הרבה מאוד שחושבים שאני גאון יצירתי שקשה מאוד לקהל לקבל. אני לא אגיד שככה אני רואה את זה כי אני לא בן אדם שמחמיא לעצמו".
נפגעת?
"בהתחלה לא ידעתי איך לעכל את זה. קראתי תגובות וניסיתי לשפר, ואז הבנתי שרוב הדברים לא באמת נכונים. פעם הייתי לוקח תגובות ללב אבל היום כבר לא. יש את השורה בתחילת 'סקסי טיים' שאומרת 'איים סו אנגרי אנד סו קונפיוזד', וזה בגלל שבאמת הרגשתי מאוד ריק ומאוד מבולבל. מה בעצם אני הולך לעשות? אני הולך לשנות את התזה של המחשבה שלי? להתחבר למשהו יותר שקט? למזרחית? אבל אז אמרתי לעצמי שאסור לי לפספס את הייחוד שיש לי ואת מה שיצרתי. אז אולי זה נראה מגוחך לאנשים בהתחלה, אבל אם זה היה באנגלית אני חושב שזה היה לאנשים יותר קל".
הצמחת עור של פיל?
"כן, למרות שזה לא קל וכל פעם מחדש אני צריך להתמודד. אנשים לא תמיד מפרגנים והתגובות לא תמיד נחמדות, אבל היום היום אני כבר לא קורא טוקבקים. כל מי שדיברתי איתו מהתעשייה, אנשים שמבינים, מאוד אהבו את זה ומרגישים שאני מביא רוח חדשה שאין פה".
אף פעם לא הקלטת שיר ואמרו לך שהוא פשוט לא שיר טוב?
"לא. הם יודעים לכוון אותי למקום שאני צריך להגיע אליו. יש כבר שני רמיקסים למועדונים שעומדים לצאת, של אנשים שפנו אליי".
עד שיהיה סופרסטאר, מלכי מודה שהוא צריך לפתוח את הארנק באופן קבוע כדי לממן את הפריצה הגדולה שלו. הקליפים, ההקלטות, השיווק – הכל מכיסו. "אני מדריך חדר כושר וזה עוזר לי לממן את זה. למזלי יש הרבה מאוד אנשים שבאים לעזור לי ולהשתתף בקליפים, מתגייסים מהרשת לעזור כל פעם מחדש".
רווחים כבר יש?
"באופן מינימלי ביותר. זה עדיין בשלב ההשקעה, אבל אני בטוח שמתישהו זה יניב משהו".
עבודה, לימודים, מוזיקה, אתה בטח ממש עסוק.
"אני לא חי. אני קם בשש בבוקר, נוסע ללימודים, מסיים בחמש, עושה אימונים אישיים עד שמונה, מתאמן בחדר כושר עד 11 ואז עד אחת בלילה יושב עם עצמי ועם המוזיקה. בין לבין יש גם הופעות וכתיבה. גם בשישי בערב אני לא נח אלא הולך לאולפן".
איך החברים בלימודים מגיבים?
"בהתחלה אף אחד לא הכיר אותי וזה היה נחמד. ופתאום מישהו פתח את הקליפ ואנשים קישרו שזה אני, ועכשיו הם כל הזמן צוחקים על זה".
מביך?
"זה מוזר. ברחוב אני מקבל מחמאות ואומר תודה, אבל הרבה אומרים לי שאני שטחי ושזה טראש ישראלי שיעלם בקרוב, שונאים אותי בתור דמות, רק מחכים לדחוף סיכה. כשזה קורה אני מגיב ב'תודה על הדעה, אני הולך בדרך שלי'. אני לא אתפרץ או אצא על אף אחד. אם תשאלי אותי, לאמנות אין חוקים. לא כולם חייבים לאהוב אותך".
"כל החברות שלי היו שמנות"
הוא נולד בבת ים ומתגורר בבית הוריו עם אמו, מורה בפנסיה, ואחיו הקטן. מכיתה ב' מנגן בפסנתר ומכיתה י"ב לומד פיתוח קול. "אמרו לי שזה שטויות ואי אפשר להתפרנס מזה. זה מה שהמשפחה שידרה, אבל היום היחס שונה לגמרי". במהלך השנים שר עם תזמורת בת ים ותזמורת ירושלים, בעיקר ג'ז ואופרה. "הייתה הופעה גדולה מול שגריר יפן. הביאו אותי לשיר שיר אופרה והם היו בשוק, הצוות אחרי ההופעה בא ולחץ לי ידיים ואמרו 'וואו, יו אר סו אמייזינג'.
"האמת שאף פעם לא חשבתי שאכתוב שירים של מסיבות. בבית הספר הייתי בודד בכוונה, אהבתי לשבת לבד כי ככה מגיעים הרעיונות, והמסיבות הגיעו יותר מאוחר. בתור נער העדפתי לשבת ולקרוא עד אור הבוקר מאשר לצאת למסיבה. הייתי מאוד מסוגר ושומר על עצמי".
לימודי החינוך, זה למקרה שלא יצליח עם המוזיקה?
"תמיד צריך לחשוב קדימה. אני אצטרך לעשות כסף ממשהו, לחיות בבית משלי עם משכורת קבועה. אני לא חושב על מקרה שלא אצליח, אבל אולי למקרה שיימאס לי. אני לומד הוראה של ספרות וזה מאוד מתקשר לי לכתיבה ונותן לי מלא רעיונות, כל הסיפורים והטרגדיות. את המלט הכי אהבתי".
למרות שהקוביות בבטן, בגד הים הקטן בקליפים וההופעות במועדוני גייז עלולים להטעות, מלכי דווקא בעניין של נשים. "אני סטרייט לגמרי. נכון, אני רוקד עם תחתונים ועושה משהו שסטרייטים לא עושים - אבל זה אני, מבלבל את כולם. אני מופיע במועדוני גייז והם מתים עליי ואני על הקהילה, אבל אני סטרייט. אני לא אוהב את הקטע שלסטרייטים אסור להתפרע. אני מופיע בכל מקום שמזמינים אותי, מפלרטט עם כל מה שזז".
יש לך חברה?
"הייתה לי מערכת יחסים של חצי שנה אבל היא לא יכלה לסבול את זה שאין לי זמן. כשאתה עושה כל כך הרבה דברים זה באמת קשה, אני מבין אותה".
מחפש?
"לא. לא כרגע. זה לא אני בינתיים. אני לא אגיד שאני לא כותב שירי אהבה, יש לי קלסר שלם, אבל זה לא נכון לי כרגע".
מתחילות איתך בחורות? בחורים?
"בחורים כן, אני לא אשקר, נראה לי שבחורות דווקא מחפשות את הצנוע, מישהו שכל הזמן יהיה בבית, ואני לא כזה. יותר בנים מתלהבים ממני מאשר בנות וזה מוזר, כי בעיני רוחי תמיד חשבתי שמישהו בנוי עם קוביות כולן סביבו. זה ממש לא ככה".
אתה מהמטופחים?
"אני מדריך חדר כושר, אבל חוץ מזה לא עושה כלום. אני לא מתאפר, גם לא בקליפים, זה אני. תמיד אומרים לי 'למה אתה לא מביא בחורות יפות לקליפים?', אבל זה מכוון: יש את המרכזית שנראית טוב ויש את היתר שהם לא הכי יפים ולא רזים, אבל הם כן חלק מאוכלוסייה וצריך ללמוד לקבל את כולם. מגיל צעיר כעסתי על זה שאנשים שנראים טוב מצליחים ואנשים שלא נראים טוב לא מצליחים. אנשים אומרים לי 'אתה נראה ככה, קל לך להגיד', אז אני מביא אנשים כאלה בכוונה".
והיית יוצא איתם?
"כל החברות שלי היו שמנות. אני מאלה שאוהבים קצת בשר, אפילו יותר מדי, ככה שיש עם מה לעבוד. האחרונה סבלה, מסכנה, הייתי עושה לה אימונים בחוץ. יש בזה יתרונות, בטוח מישהי תרצה מאמן צמוד בבית שלא מכניס חטיפים וממתקים".
אתה מקפיד על תזונה?
"אני לא אוכל גלוטן, לא לקטוז ולא דגנים. יש לי אוכל מאוד ספציפי, חוץ מנפילות סוכר מדי פעם אני לא נוגע בשוקולד".
אז על מה אתה מתפרע?
"פריכיות דבש".
איפור: מתן סבג, מאפר ראשי, סמאשבוקס ישראל | סטיילינג: ישראל רחמני | בגדים: אמריקן אפרל, קסטרו | אביזרים: אוסף פרטי