אביחי אוחנה פתח שלושה סניפים של "וואפל פלאפל" בשנה האחרונה. אביחי אוחנה מנסה למכור כעת שלושה סניפים של "וואפל פלאפל". את הסניף האחרון, התל אביבי, שהיה אמור להיות ספינת הדגל שתמשוך את העסק למעלה - הוא פתח לפני חודשיים בלבד. יש לו חובות של מאות אלפי שקלים, את תכניות החתונה והילדים עם בת הזוג מעיין אשכנזי הוא נאלץ להקפיא וכל המאמצים בימים האחרונים מוקדשים לאסטרטגיית יציאה מהמצב הכלכלי, כשהעיוורון ממנו הוא סובל רק מסבך את הכל. "המצב הוא שאני בבור של קרוב ל-400 אלף שקל", הוא מגלה כבר בתחילת השיחה.

אז מה תעשה?
"אני באמת לא יודע. כרגע אני מנסה למכור את העסקים במחירי הפסד כדי לכסות את הבור. אני נכה בסופו של דבר, אני לא יכול ללכת לעבוד כשליח. אם הייתי רואה טוב לא היית שומע ממני, הייתי יוצא לשליחויות מהבוקר עד הערב. ותאמין לי, שליחים יכולים להגיע בעשר שעות עבודה ל-800 וגם אלף שקל יומית. הייתי הולך עובד כל היום, לא בוכה. נהנה מזה".

מעיין עובדת?
"יש לה את אימוני הקיקבוקסינג שלה, יש לה מכון משלה". 

אז מה, בחצי שנה הקרובה היא תפרנס?
"ממש לא, אני אמצא דרך להתפרנס".

איך?
"אני לא יודע אחי. אתה יודע, אני מתעוור. תחשוב עכשיו בן אדם אין לו רגליים, יעניין אותו עכשיו אם אין לו כסף? יש לנו פרופורציה לחיים, לנכים אמיתיים. אני לא נותן לזה להטריד אותי. שמתי לעצמי למטרה למכור את העסקים, לסיים עם המחויבויות, לנקות את הראש שלי, להתפנות לדברים חדשים. אני מאמין בעצמי שאצליח לייצר כסף".

ליד אביחי אוחנה (צילום: רן יחזקאל)
פולו ומכנסיים- דיזל | צילום: רן יחזקאל

וברמה הרגשית?
"ברמה הרגשית זה עושה עצבים, אני מתכנס הרבה פעמים במהלך היום כי אני באמת לפעמים מרגיש חסר אונים, אני מאמין שהרבה מאוד אנשים במדינה מרגישים ככה. ואני גם ככה מרגיש את זה לפעמים כי יש את הקטע שאני חסר אונים באמת, לא יכול לנהוג, לא יכול לטייל". 

אז איך אתה מתמודד?
"כואב לי. אני יושב בבית רוב היום. אני שבור מהמצב, מרגיש כאילו הכל התרסק, הרמתי מומנטום, עליתי עליתי, הצלחתי להגיד אני כמעט מצליח ובום אני יורד חזרה, אבל לא יורד חזרה לאפס אלא יורד חזרה לבור. עכשיו אני צריך גם לצאת מהבור, לעלות חזרה לאפס, להתחיל שוב. חוסר האונים שלי מתבטא בזה שאני לא יכול לעבוד בכל דבר, וזה קשה. מה שאני אומר עכשיו זה צעקה של הרבה נכים".

הראייה התייצבה או ממשיכה להדרדר?
"אם היית רואה כמה אני רואה, היית מבין שזה לא רלוונטי בכלל".

הסבלנות לא השתלמה

מי שצפה פעם ב"האח הגדול" ודאי שואל את עצמו מה קרה לדירה בחריש שאביחי זכה בה כשיצא אחרון. הוא מכר את הדירה ההיא, ובכסף קנה בית באילת שאותו פיצל לשלוש דירות להשכרה. בהתאם למצב הנדל"ן באילת, הסכום המצטבר מהשכירות לא גבוה והכסף הולך לכיסוי המשכנתא ולשכירות של הדירה שבה הוא חי עם אשכנזי בהרצליה כיום. בשנתיים שאחרי הזכייה אוחנה לא עבד, ובעיקר ישב בבית ושקל את המשך דרכו. 

אשכנזי מספרת שחוסר העשייה גם גרם למתחים בזוגיות. "הכרתי אותו כבן אדם שלא עבד, לא היה לו מקצוע כשהכרנו, הוא היה שחקן פוקר", היא אומרת. "לי תמיד היה איזשהו חוק בראש שאין מצב שאני אחיה עם מישהו שלא עובד. אין דבר כזה, במיוחד אם אני עובדת. לא לי יש (מצביעה לכיוון החלציים), אלא לך יש". 

זה פגע בקשר שלכם?
"הייתי צריכה המון סבלנות ולנשום עמוק מאוד, ולא היה קל. לא רק עם החוסר עשייה, גם יש מגבלה של בן אדם שצריך לתת לו יד במקומות מסוימים. אז עברנו באמת שלוש שנים לא קלות בכלל, את היותר טוב ואת היותר שקט ואת 'הסבלנות השתלמה' ראינו רק אחרי שנתיים של קשר".

את שני הסניפים הראשונים של "וואפל פלאפל" אוחנה פתח באילת לפני כשנה. סניף אחד בקניון ביג ודוכן נוסף בחוף של מוש, שם הוא עבד לפני ארבע שנים ושם איתרו אותו מלהקי הריאליטי. כדי לסדר את הבלבול שעלה לא פעם כדאי להבהיר – לא מדובר בוופל בלגי שבתוכו כדורי פלאפל, אלא בוופל בלגי שעשוי מתערובת פלאפל, בתוכו פותחים כיס ומכניסים סלטים ורטבים. פלאפל האינסייד-אאוט מייתר את הפיתה וכך זוכה לתואר כפול ששווה לא מעט בחוגים מסוימים: טבעוני ונטול גלוטן.

ליד אביחי אוחנה (צילום: דניאל קמינסקי)
צילום: דניאל קמינסקי

אם מישהו קיווה לראות את אוחנה בספיישל הבא של מאסטר שף VIP, הוא ממהר לצנן את ההתלהבות: "אני לא יודע לבשל אחי. גיסי הוא איש קולינריה, הוא הציע לי את זה. אני המנהל, מנהל של כל הכספים, משחרר את המשכורות, עושה את כל האדמיניסטרציה. יש שיווק, יש להחזיק צוות, זה לא כזה מסובך. אתה עושה את מה שאתה צריך".

העסק הצליח לפני הקורונה?
"פתחנו את זה באילת לפני הקיץ שעבר וראיתי קופות יפות, הרווחתי כסף. לא הייתי פותח בתל אביב אם לא הייתי רואה שהעסק שלי באילת מכניס ושהמוצר עובד וטעים לאנשים. באמת עבד יפה כל הקיץ והחגים ואז נכנסנו לחורף, סגרו את שדה דב, זה קצת השבית את אילת". 

ומתי פתחת בתל אביב?
"באמצע ינואר התחלתי לעבוד, באמצע פברואר כבר פתחתי, עשיתי הרצה של שבועיים ואז היו בחירות ואז הגיעה הקורונה. עלה לי המון כסף לפתוח את המקום, ואתה בונה על התזרים העתידי. הוצאתי 300 אלף רק על הסניף בתל אביב". 

אז בעצם השקעת עוד ועוד ובדיוק אז הכל קרס.
"כן, אני מניח שהקורונה תופסת את כולם לא מוכנים, אבל בוא נגיד שמי שעשה מחזור של מיליון שקל חודש לפני הקורונה כי הוא רץ עשר שנים, אז הוא יכול לשרוד את החודשיים האלה והם סתם בוכים".

ולמה לא לחכות שהמשבר ייגמר ולפתוח?
"כי אין אופק. הם עכשיו אומרים החזרנו את המשק, אבל אני יודע שהמספרים ירדו כי אין אנשים בחוץ וגם כמה אנשים יאכלו אצלך. יש עובדים, משכורות, זה רק להוציא עוד כסף מהבית בזמן שאין עתיד. לפחות בשנתיים הקרובות תדעו שאין עתיד לעסקים שלכם".

ליד אביחי אוחנה (צילום: רן יחזקאל)
חולצה- ולנטינו ל"פקטורי 54", מכנסיים- ליוויס. | צילום: רן יחזקאל

למרות ההצהרות ההחלטיות, ביום שלישי האחרון, כמה ימים אחרי שיחתנו הראשונה, אוחנה פתח שוב את העסק בתל אביב. הוא הוסיף לדבר באותו ביטחון חד משמעי, גם אם נראה שהתכנית השתנתה לחלוטין. מבחינתו הוא לא זז במילימטר מהחלטתו המקורית וכל מה שאמר בראיון נותר רלוונטי באותה המידה. "פתחתי כי אני עדיין רוצה למכור, פשוט למכור עסק שהוא סגור יותר קשה מעסק שהוא פועל".

אז למה למכור?
"אני צריך לכסות הוצאות, לפעמים אתה כבר נכנס לבור שאתה אומר 'רגע, אם אני עובד אני לא יוצא מהבור ואפילו אני מייצר לעצמי עוד יותר בור'. אז למה אני עובד?"

אז למה באמת?
"אני לא פתחתי ואמרתי אני הולך לפתוח עכשיו לשנתיים, אני פותח כדי תוך כדי תנועה להתחיל לבחון את האופציות העסקיות. יכול להיות שמישהו יבוא ויגיד לי שמע אני רוצה לקנות 90 אחוז מהעסק, תישאר ב-10 אחוז כי בא לי שעדיין הפנים שלך עדיין יהיו הפנים של העסק. אני לא יכול לדעת מה יהיה, אני פשוט יודע שתוך כדי עבודה יותר קל להניע דברים מאשר לשבת בבית".

ומה עם הסיוע שהבטיחו לנו במסיבת העיתונאים הגדולה?
"מי שהבין את ההסבר של ייו"ר רשות המיסים יכול לעבוד במשרד רואה חשבון. חוץ מזה, הם משווים את מה שעכשיו למה שהיה בעסק לפני שנה, אבל לא היה לי את העסק הזה לפני שנה".

אז מה יהיה לדעתך, אתה חושב שהמשבר יוביל למהומות ברחובות?
"אני מבטיח לך שבעוד חודש וחצי כשיהיה סגר שוב, אז אתה תראה איך אנשים מתפוצצים, תראה כמה זה מנותק מהמציאות שבן אדם גם ככה לא עבד חצי שנה, אין לו כסף, והוא יוצא מהבית בלי מסכה כי כבר נשבר לו ומקבל 200 שקל קנס. תראה מה הוא יעשה לשוטר. שיתנו לו 5,000 שקל קנס על זה שהוא נסע באוטו והוא יגיד 'לאיזו מדינה אני אשלם את הקנס, מה אתם עושים עם הקנסות?' אין פה אמת, וברגע שהעם קולט שאין אמת, הוא לא צריך את הממשלה".

ליד אביחי אוחנה (צילום: רן יחזקאל)
צילום: רן יחזקאל

לא רוצה לקום

למרות המילים הקשות, אוחנה מתעקש שהנפילה הזאת לא שברה את רוחו. ככל שדוחקים לפינה ומנסים להוציא ממנו ביטויים של תסכול הוא מתבצר בעמדתו, בלתי ניתן לערעור. "אני לא בוכה, אני קם בבוקר. אני מנסה לכתוב ספר עכשיו, מנסה לעשות הרצאות בזום. אני אעשה כל מה שצריך כדי להביא כסף הביתה".

אבל זה משהו שעבדת עליו יותר משנה, אין תחושה של ייאוש?
"עבדתי על זה שנה וחצי והכל ירד לטמיון. אבל אני, יש לי יכולת... אני אסביר לך. בגיל 18 חלום חיי היה להיות בשייטת. לזה התאמנתי, לזה שאפתי, רציתי לתת את כל כולי למדינת ישראל, באמת. בצו ראשון יש לך את בדיקת הראייה, אז עוד לא ידעתי בכלל שיש לי בעיית ראייה ואז פתאום היו לי משקפיים. אמרתי אני אגדיל ראש, אני הולך לשייטת, אז אני חייב לעשות לייזר. כשבאתי לרופא לבדיקות התאמה ללייזר, אני רואה אותו מסתכל מסתכל, מגרד את הראש, קורא לאסיסטנטית. אני אומר לו 'מה אחי מה כבר ראית?'. אמר לי 'אני חושב שיש לך מחלה בשם רטיניטיס פיגמנטוזה, שזה ניוון מולקולרי ברשתית ואתה הולך להתעוור'".

איך הגבת?
"אני ילד וזה, אני אומר לו 'סבבה אז טייס אני לא אהיה', יעני הכי גברי, לא מעניין אותי באמת. ובאמת חודשיים אחרי זה אבחנו את זה רשמית, קיבלתי פטור מהצבא בשנייה. בחיים לא ראיתי פטור כזה מהיר".

מה זה עשה לך?
"זה ריסק אותי, הייתי במשך שנה וחצי בדיכאון. אבל מאותו רגע, שהתרסקתי אז, קיבלתי את הפרופורציות הכי חזקות שבן אדם יכול לקבל. לא משנה כמה נמוך אתה נופל, ואני הייתי נמוך ברמה של תרופות פסיכיאטריות וכדורים ולא רוצה לקום, הולך לישון ומבקש בלב מלא, עם דמעות, אני לא רוצה לקום. אתה יודע מה אתה צריך להרגיש כדי לבקש דבר כזה?".

לא קל.
"כשאתה אומר לי עכשיו אביחי איך אתה מרגיש, אני אומר לך שאני אצליח, אני אסתדר, אני יודע שזה יקרה. אני לא אפול מזה נפשית".

ליד אביחי אוחנה (צילום: רן יחזקאל)
טישירט ובומבר- אמפוריו ארמני ל"פקטורי 54" | צילום: רן יחזקאל

אשכנזי מצטרפת שוב לשיחה ומספרת על מצבו הנפשי בשבועות האחרונים, "לא קל לו, אתה רואה בבית הרבה תסכול ומרמור ועצבים, על עצמו, על הקרובים שלו, על המשפחה בטלפון, המון צעקות. יאמר לזכותו שהוא לא מוציא עליי, אבל ברגע שמבחינתי אנחנו גוף אחד, כשהוא מתכנס בעצמו ונכנס לדיכאון, אני נופלת איתו לזה. כשאני רואה אותו עצוב אני הופכת להיות עצובה. אבל כמו שהוא נכנס לזה הוא גם יודע לצאת באותה השנייה, כמו בפיצול אישיות, אחרי דקה כאילו כלום לא קרה. אני עוד נשארת שם כי לי קשה, אין לי פיצול כמו שלו".

מתי נתחתן

בשלוש השנים האחרונות, אביחי ומעיין נשאלים בכל ראיון על חתונה. הצעת הנישואים המיוחלת מרחפת באוויר כל הזמן, ובחודשים האחרונים הם התקרבו יותר מתמיד לרגע הגדול. גם מהבחינה הזאת, המשבר הכלכלי הגיע בזמן הכי פחות מתאים. "שתהיה בעניינים שלפני הקורונה היה תכננתי כבר להציע ולהתחתן. זה הכי מציק, שעכשיו זה דוחה את זה. אין לי כבר כוח לדחות את זה, מבחינתי להתחתן לפני שנה".

אז למה לא הצעת לפני שנה?
"כי מהצד שלה זה לא היה נוח, היא ראתה את הקטע הכלכלי, 'פתחת שני עסקים, בוא נחכה שניה, נתייצב'. ואז באה הקורונה, אז עכשיו זה עוד יותר מעכב את זה. זה מרחיק מאוד את החתונה, את הילדים, זה מרחיק את המחשבות על העתיד".

אשכנזי: "התקופה הרחיקה אותנו מחתונה ומילדים, כי אני בפנטזיה שלי ראיתי חתונה של כל החברים וכל המשפחה, את האולם הענק ואת הקייטרינג המטורף ואת התפאורה ואת הזמרים שעולים ויורדים, עולים ויורדים, כמו יום העצמאות. לעשות דבר כזה עכשיו אתה לא יכול".

זאת אולי נשמעת כמו שאיפה מעט שטחית ומנקרת עיניים, אבל למרות החלומות הזוהרים, אשכנזי תמיד נשארת צמודה לקרקע. היא לא מחפשת בעל עשיר ולא רואה עתיד שבו היא לא תעבוד לפרנסתה. היא עושה ככל שביכולתה לתמוך בבן זוגה, לסייע ולדחוף אותו קדימה. היא מבינה יותר מכולם את המגבלה עמה הוא חי, ובכל זאת - הרעיון של הקמת בית עם בן זוג שלא עובד פשוט לא מקובלת עליה.

ליד אביחי אוחנה (צילום: רן יחזקאל)
טישירט ובומבר- אמפוריו ארמני לפקטורי 54 " , ג'ינס- דיסקוורד ל"פקטורי 54" | צילום: רן יחזקאל

אביחי אומר שכבר לפני שנה הוא רצה להתחתן ואת רצית יותר יציבות.
"כי גם לפני שנה הוא לא בדיוק... אז עכשיו חזרנו שוב לאותה נקודה, רק שעכשיו האצבע היא כבר לא מאשימה עליו כי הוא באמת ניסה. אני נושמת רגע עמוק ואומרת 'אוקיי, עכשיו זה לא בגלל התקופה שהיינו בה, שהוא ישב שנתיים ולא עשה כלום'. עכשיו כולנו באותה סירה, אפילו אבא שלי שהוא הדמות שלי, אפילו הוא לא עובד. אז זה כבר לא המגבלה וזה כבר לא העצלנות, זה לא איזה אפאטיות ושאננות, זה פשוט משהו שקרה לכולנו".

ומה עם ילדים?
"אתה צריך איזו יציבות שתהיה לך בשביל שתוכל לפנק את הילד שלך כמו שצריך. דווקא עכשיו להביא? במצב הקשה הזה, כשעכשיו אין לנו שקל על התחת? לא, אני לא רואה את זה ככה. אני מפחדת שהילד יהיה איתנו בבלגאן, צריך לתת לילד שקט, ופה בבית לפעמים עדיין יש צרחות ובלאגן כי אנחנו עדיין בית של זוג צעיר".

אין מה לעשות, אף פעם אין תזמון מושלם לדברים האלה.
"הסטודיו פתוח רק כמה חודשים, מה עכשיו, אני אכנס להריון ולא אוכל לקפץ להם באימון קיקבוקס? רגע, תן לי לפחות להכין את הקרקע לסטודיו שלי שהבנות לא יברחו לי אם אני יוצאת לאיזושהי חופשת לידה או משהו כזה".

ולא יגיע רגע שתגידי 'די, עושים את זה וזהו'?
"להגיד לך את האמת, אם חס וחלילה המצב יישאר כמו עכשיו בחצי שנה הקרובה, אני מאמינה שאני אגיד לו 'אוקיי, את המסיבה הגדולה נעשה יום אחד, נעשה משהו קטן, תקנה לי אבל את הטבעת שתמיד פנטזתי עליה, זה אני לא אוותר לך, ובוא ננסה להיכנס להריון כי הזמן לא בא לקראתי'. אני שנה הבאה בת 30, מי היה מאמין, פחד להגיד את המשפט הזה". 

אולי באמת הגיע הזמן.
"אנחנו כבר שלוש שנים ביחד, אין לנו למה לחכות יותר. אנחנו זוג נשוי לכל דבר, קמים כל בוקר ביחד, ישנים כל לילה ביחד, החוויות הן משותפות שלנו, הכל ביחד כגוף אחד".

והחיים ביחד כזוג לא נשוי לא מפריעים לכם?
אוחנה: "בגלל זה אני רוצה להתחתן, מהמקום הדתי והמאמין שלי, אבל אני מכבד אותה. שתדע לך שעל פי תורה אנחנו כבר נשואים. על פי תורה, לא על פי דת משה וישראל, כל הטקס והרבנות, אבל על פי תורה אנחנו נשואים".

ליד אביחי אוחנה (צילום: רן יחזקאל)
חולצת ג'ינס: דיזל | צילום: רן יחזקאל

צאו מהמסכים, שלמו מס אחים

לצד ההתמודדות עם העסקים הקורסים והחובות המאמירים, המשבר האישי של אוחנה שלח אותו למחשבות על שינוי חברתי כולל. בשבועות האחרונים הוא מגלגל בראשו רעיון חברתי-כלכלי שיכול לטענתו לשנות את פני המדינה. "אנחנו העצמאים, כל העסקים, בואו נעשה 'מס אחים', מס משלנו שאנחנו ערבים לו. 15 שקל ביום, אנשים יוכלו לעמוד בזה, זה חייב להיות עם מחויבות לרעיון שאתם עושים את זה בשביל האחים שלכם. אתם לא מבינים כמה כסף זה. אנשים באמת לא מבינים כמה כסף אנחנו מייצרים". 

מס אחים?
"'צאו מהמסכים שלמו מס אחים'. ברגע שיהיה לכם חצי מיליון איש שנאמנים לרעיון, אני מבטיח לך שלא יהיה בן אדם שתחסר לו דירה, לא יהיה זוג צעיר אחד שיחסר לו דירה. יש דברים שנוגעים לכלל הציבור שאם אתה תטפל בהם במס אחים, אתה יכול לטפל ב-15-20 אחוז מהבעיות של הציבור. אני עשיתי חישובים, באמת, כמה זה 20 שקל ביום ממיליון איש וכמה אתה עושה בשנה, כמעט 15 מיליארד, תחשוב מה זה 15 מיליארד, אתה יודע מה אני עושה ב-15 מיליארד?"

למדינה כבר יש מיליארדים מהמיסים שלנו, זה המס שאנחנו משלמים.
"צריך להכיר בעובדה שאתה נותן למדינה חמישים אחוז ממה שאתה מרוויח, ואי אפשר לצפות לכלום. אני רואה שלא הולכים לטפל בנו ואף אחד לא מבין את זה. כולם נתלים בהבטחות שווא, כל אחד נתלה במה שהוא יכול, אבל זה לא יעבוד. אני עכשיו סוגר את העסקים שלי כי אני לא מאמין שהמדינה תעזור לי, אני לא מאמין במדינה קדימה, לא מאמין בהם. בעצמי אני מאמין ובעם שלי אני מאמין". 

אז למה אתה לא מצטרף למחאת העצמאים?
"להגיד אני בא להפגנה לצעוק קצת במגפון זה נחמד, אבל בוא פתח את הכיס. בוא תראה לנו את הכיס, אני, אתה, בוא נהיה אחים. בואו תייצרו כסף, תעשו מס אחים, בואו כולכם תחליטו שאנחנו מהכיס שלנו, מהדם שלנו נותנים לאחים שלנו. עם מאה אלף איש מחויבים לרעיון הזה אני מגיע למיליארדים בשניות ועם מיליארדים אתה יכול להזיז הרים, כי ככה זה עובד, אין מה לעשות".

_OBJ

קשה לנתק את המשבר הפיננסי האישי שלו מהחלומות על תיקון כלכלי רחב במדינה. כשכל מה שבנה קורס סביבו, יחד עם הטלטלה שעובר כעת כל העולם, יש תחושה שהוא מתכנס לתוך פנטזיה מנחמת על שינוי סדרי עולם, ועל אחווה אנושית-כלכלית אמיתית. עולם בו אתה לא נאלץ להתמודד עם חובות הענק בעצמך, בו העסק שלך לא מתמוטט יום אחד מסיבה חיצונית ובלי שאף גורם לא יושיט יד וינסה לעזור לך לקום. הוא פוטר בחיוך את הטענה כי מדובר רק בפנטזיה: "לאט לאט אנחנו נייצר את מיזם מס אחים ואתה תראה אחי. החלום שלי זה ככה: מסך ענק בכל עיר, וכל שקל שנכנס רואים על המסך שהוא עולה. אני רוצה שקיפות מלאה, כל שקל שנכנס אתם רואים, כל שקל שיוצא אתם רואים".

אומרים שטבע האדם הוא תחרותי, אתה באמת מאמין שהשיתופיות הזאת אפשרית?
"אני אומר את זה מהכאב האישי שלי, של הנכות. אם אנשים ימשיכו להגיד שטבע האדם זה תחרות, אז אתם תמותו כמו חיות. מי שמאמין בשרשרת המזון, בסופו של דבר הוא החלש. הטבע של האדם זה לעזור. למה יש לנו את היכולת לדבר? זה בגלל שאנחנו אמורים לעזור אחד לשני. אנחנו צריכים להיפטר מהפילוג הזה".

נשמע כמעט כמו נאום בחירות.
"אם הם ירצו מישהו שיעמוד בראש של זה ויהיה אמין, אני מוכן לעמוד. אני כל כך סומך על עצמי, אני ישר, גם אם יהיה לי עכשיו 3 מיליארד, זה אני יכול להגיד". 

אשכנזי: "עוד מהאח הגדול הוא אמר לי אני אהיה ראש הממשלה ואת תהיי אשת ראש הממשלה".

מה את חושבת על כל הרעיונות שלו?
"כל מה שהוא אומר לך, אמן. אני פחות מבינה בפוליטיקה, אני כמו העדר, שאם אומרים ביבי אז ביבי ואם אומרים אז גנץ. אני תמיד הייתי מאלה שמה שבן הזוג או אמא ואבא אמרו להצביע אז הלכתי והצבעתי גם".

ומה עם מיזם מס אחים?
"אני חושבת שהוא... לא יודעת אם להגיד לך חי בסרט, אבל אני לא חושבת שמה שהוא אומר יכול לקרות. זה קצת רחוק מהמציאות שאנחנו חיים בה היום. הלוואי שמה שהוא מפנטז וחושב, משהו מזה יכול לקרות, אבל כל הכבוד לו שזה מה שהוא מאמין וממשיך להאמין בו למרות מה שהוא רואה".

 צילום: רן יחזקאל | סטיילינג: ישראל רחמני