"לכל הבחורות שחושבות שלעשות ילד לבד זה קל", מכריזה ליטל סמדג'ה, "שתדעו שזה אמנם אושר עילאי וסיבה לקום בבוקר, אבל זה לא קל. זה כאפה. יש המון ויתורים, על עצמי, על לישון, סדר העדיפויות משתנה והאחריות זה הבוקר טוב שלך. חשבתי שילד זה דבר יפה כמו שחשבתי שהריון זה דבר יפה, כי זה יפה אצל השכנה ואת לא רואה לה את ההורמונים ואת החוסר שינה ואת זה שהיא ממורמרת כי היא קמה עקומה על הבוקר".
אז את לא ממליצה על הקונספט?
"אני מסופקת מהאמהות ושרופה על הילד קשות, שלא יצא שאני רק מתלוננת, אבל זה קשה. יכול להיות שזאת רק אני ויש כאלה שעושות את זה קל וצ'יפסי, אבל הן צריכות להיות 'הבנות של' ו'הבנים של' וזה אומר ש'השל' הזה מממן להן את הצורה".
לפני כמעט חמישה חודשים גילתה ליטל סמדג'ה, עוד מעט 27, שלהיות אמא זאת חתיכת עבודה. כשרק הכרנו אותה, בעונה השנייה של "היפה והחנון" שבה השתתפה וגם זכתה יחד עם אלכס מורוזוב, אף אחד לא תאר לעצמו שליטל, סלב בבאר שבע וכפי הנראה כוכבת הריאליטי הכי מתוקה ומצחיקה שיצא לנו להכיר, תהפוך תוך חמש שנים לליטל, חד הורית בבאר שבע. אבל לחיים יש תכניות משלהם, ובמקרה של ליטל התכניות כללו את הכדורגלן ראובן עובד, ילד משותף ואהוב בשם יהלי יונתן וקשר שהסתיים והוביל למאבק משפטי.
בדרום אם את מגיעה לגיל 30 בלי ילדים אז קרה איתך משהו
את ליטל סמדג'ה אתם בטח זוכרים, ואולי גם העפתם איזה "עף לי הסכך ללפלנד" לאוויר כשראיתם את תמונתה, אבל לאלו מכם שאינם בקיאים בכדורגל - אל חשש, מצאתי מישהו שהסביר לי מי זה ראובן עובד. מסתבר שעובד, בן 31, הוא אחד מהכדורגלנים המדוברים בעשור הראשון של שנות האלפיים, אבל בדרך כלל לא מהסיבות הנכונות. בצעירותו כשחקן מכבי תל אביב הוא נחשב להבטחה הגדולה של הכדורגל הישראלי, ולעתים באמת הראה ניצוצות של כישרון מדהים, אך לאורך השנים נקלע לעימותים רבים עם מאמנים והסתבך בבעיות משמעת שונות, נדד בין קבוצות (14 קבוצות ב-13 עונות!) ולא הצליח לשמור על יכולת יציבה. מסתבר שאי היציבות הזאת אפיינה גם את הקשר של ליטל ועובד, מראשיתו.
"אלצ'קו (אלכס מ"היפה והחנון") חגג יומולדת והייתי צריכה להגיע למרכז", מספרת ליטל, "ראובן היה בבאר שבע עם חברים משותפים ופשוט נדחפתי איתם ברכב, הייתה אווירה טובה ובחזור הוא הציע לי את האוטו. לא הסכמתי אז הוא החזיר אותי, התנחל שבוע בבאר שבע ונפגשנו לארוחות, היה נחמד והתחלתי להבין קצת בכדורגל. הוא שכר דירה במושב וגם אני חיפשתי דירה אז זרמתי איתו למושב ואחרי תקופה מסוימת עשינו מה שעשינו, ונקלטתי להריון".
לא בכוונה.
"לא, זה היה הריון לא מתוכנן, לקחתי פוסטינור ועדיין נקלטתי להריון וגם זה היה ממש לא מתוכנן, אבל מפאת הגיל, מפאת הפוסטינור ומפאת כל הנתונים האלה הרגשתי שזה מיד שמיים ושככה זה אמור להיות".
רגע, מפאת הגיל? את עוד לא בת 27.
"אבל את יודעת אני דרומית, בדרום אם את מגיעה לגיל 30 בלי ילדים אז קרה איתך משהו. או שאף אחד לא רצה אותך, או שיש לך קריירה מפוארת ואני מה יש לי להגיד? אין לי תארים, אז ילד זה חלק משלבי הגדילה. היום אני יודעת שזה מטומטם לחשוב ככה כי מביאים ילדים למצב בריא, לא משנה אם זה חד הורי או חד מיני, צריכה להיות הרמוניה, כי ילדים זה דבר טוב שצריך להגיע למקום רגוע. אבל עם כל החוויה הלא פשוטה הזאת, אם אני לא מוצאת זוגיות עד גיל 34 או 35 אני עושה עוד אחד, גם אם זה בנק הזרע או פרטנר מוצלח. אני לא אוותר על זה".
איך ראובן הגיב להריון?
"ראובן רצה שנקום להתחתן ואמרתי לו שלא על ההתחלה מתחתנים, בוא נראה איך הזוגיות זורמת. ואז היו לנו הרבה מריבות, הרבה דרמות והרבה חילוקי דעות".
אבל ידעת כבר שאת שומרת את הילד?
"כן וגם בנקודה הזאת כבר עברתי את השלושה חודשים. באותה התקופה היה נראה לי שלהיות חד הורית זה לא סוף העולם, זה צ'יפסי, בקטנה מה הבעיה, ילד, וזה לא ככה בעליל. אני מעריכה מאוד את ההורים שלי אבל הם לא הביאו איתי את הילד, הם לא היו איתי באותו הלילה. הם עוזרים לי המון וכל פעם אני מרגישה שהם מאבדים את המקום של הסבא והסבתא כי הכנסתי אותם למצב שבו אין להם ברירה".
אגב, פעם כל החמולה הייתה מגדלת את הילד, יש שטוענים שזה דווקא מצב בריא.
"נכון, גם ילד שנמצא עם הרבה אנשים מתפתח מהר יותר. הילד שלי לא מתרגש מרעשים, מזרים, גם הוא מקבל המון אהבה כי יש הרבה אנשים".
למה הסתיים הקשר עם ראובן?
"כי זה הגיע למצב שניסינו וניסינו וניסינו וכל פעם זה הסתדר לפרק זמן ואז היה פיצוץ. אני מאוד קריזיונרית ואני לא קלה, אני מודעת לפאקים שלי. הוא הגיע איתי לסיטואציות שהוא לא היה מגיע עם כל אחת, יצא לי לצרוח, להעיף ולהתעצבן, אבל צריך לזכור שגם הייתי מאוד הורמונלית, בהריון ראשון, התעצבנתי על דברים שהיום נראים לי קטנים. ראובן היה איתי בבדיקות החשובות ובלידה ובברית, אבל סיימנו את זה בסוף בצורה לא הכי נעימה שיש וכל אחד פנה לדרכו. הדבר היחיד שמשותף בינינו היום זה הילד, אנחנו עדיין לא במצב הכי בריא בינינו".
ריבים ומתח?
"מאוד. כי יש לי ציפייה. כי היה לי חלום והוא כאילו קלקל אותו. אני מקווה שזה יסתדר. לא בתור בני זוג, בחיים לא, סיימנו וסגרנו את פרק הזוגיות, אבל ביחסים סביב הילד. ראובן הוא לא בנאדם רע וזה הילד גם שלו ואני לא אקח את זה ממנו".
אם את חד הורית זה כאילו לא רצו אותך
ליטל ויהלי מתגוררים בבאר שבע בבית הוריה. בית פרטי וגדול אבל עדיין כזה שמאכלס את שני אחיה ואת הוריה. "כשאת נמצאת בבית של הורים וכבר לא קטנה, כולם מתערבים לך. זה לא כמו להיות בבית שלך ושאת מחליטה מה לספר. כולם חווים איתך הכל ומעורבים, אם את בדיכאון רואים, שואלים לאן את הולכת".
אמה, קוראת בקלפים שתמיד קולעת, אמרה לליטל מראש שיש פוטנציאל להריון, אבל היא לא הקשיבה. להורים שלה לא היה קל לקבל את ההריון של בתם. "אין לי בת דודה חד הורית או מישהו שעשה את זה לפני, אמא שלי אמרה לי שזאת לא גאווה, זה לא נחמד ונעים, אבל היום הילד שלי זה האור שלהם. אבא שלי קונה לו מתנות, אמא שלי מאושרת לגמרי. אני מעריצה אותם שהם קיבלו אותי בצורה כל כך אוהבת, ומעודדים אותי ומסבירים לי שהכל תקין, ילד אחד זה לא סוף העולם, אני צעירה והכל עוד לפניי".
הם כועסים על ראובן?
"כן. ראובן מאוד הצחיק אותם, הוא טיפוס מצחיק וחסר טאקט, יציאות באין כניסה. יש אנשים שעושים את עצמם אבל הוא טבעי, הוא לא שם לב למה שהוא אומר. בסך הכל אמא שלי סימפטה אותו והיא לא מקבלת את הדרך שבה הוא בחר, אז היא כועסת עליו".
ילד זה יקר, איך מסתדרים מבחינה כלכלית?
"קודם כל בעזרת ההורים, כי כרגע אין לי הרבה אופציות להתפרנס. אבל היה לי כסף בצד ואני מפרישה כל חודש, ויש את ההורים וקצת המדינה. אני לא מרגישה מחסור. מכל הדברים בעולם שפחדתי מהם לפני הלידה, הקטע הכלכלי היה הכי קל לי. הקושי האמיתי הוא הקושי הנפשי, להתמודד יום אחרי יום עם שגרה אינטנסיבית, עם תחום חדש שאין לך ניסיון בו. כל האמהות רוצות להיות הכי טובות, והיום, עם המודעות להכל, את בסטרס תמידי".
את חשה שיפוטיות כלפייך מהסביבה?
"כן, כי אם את חד הורית זה כאילו לא רצו אותך, אבל רצו אותי. יכלתי להתחתן ולא רציתי, מה, לא קיים כזה? זכותי, לא רע לי, אין לי חלום להתחתן, קורה. דבר שני, אנשים חושבים שאת יותר קלילה כי יש לך ילד, אבל אני לא בן אדם של סטוצים וגם הילד הזה לא היה סטוץ, אני נקשרת וננעלת. יש לי ילד קטן אז הגיחות האלה ממש לא קורות. ואז מגיעים אלה ששואלים 'איך הלכת עם ראובן?' וזה מעצבן, כי רוב האנשים ששואלים אותי את זה הם יצורים שזה משהו הזוי, זה אנשים שבעצמם צריכים טעון שיפור. אני וראובן לא חשבנו שנגיע למצב של הורים, היה פאן וראובן יודע לעשות פאן, בתחום הפאן הוא חזק, אולי בתחום הרצינות הוא לא מחובר לקרקע, אבל זה לא הגיע ממקום מתוכנן. אז ככה שהשאלה הזאת היא לא רלוונטית".
טוב, כולנו קצת רכלנים.
"גם אני רכלנית, לפני זה אמרתי 'איך נשים מביאות ילדים בלי להתחתן?'. פחות משנה אחרי זה, וולקאם טו דה קלאב, אז מאז הלשון ננעלה".
בשנה האחרונה התנתקתי מהעולם
כמה זמן לוקח לנו לשכוח אנשים שיצאו מריאליטי? בדרך כלל, לא יותר מדי. כמה חודשים או עונה חדשה מספיקים על מנת שנעבור להתעניין בגל הבא של אנשים שנורא רוצים שנכיר אותם. דווקא במקרה של ליטל, כולם היו בטוחים שזה יהיה אחרת. מעבר לחברות המרגשת שנוצרה בינה ובין אלכס, היא גם הייתה חדה, מצחיקה ודעתנית. אולי היא לא תגיש את החדשות, אבל היא יכולה למלא את משבצת הפאנליסטית הכיפית של הצהריים, כשצריך מישהי עם רגליים על הקרקע שאומרת דברים שלאחרים לא נעים.
ליטל אמנם דגמנה, שיחקה בהצגות ילדים, קיבלה את ההטבות ("הוצאתי סיליקון בחינם ומלא דברים") והתפרנסה במשך תקופה ארוכה. בניגוד לכוכבים אחרים, גם אין בה כעס על הריאליטי שפרסם אותה, היא מפוכחת, אבל גם קצת מתגעגעת. "לפני כל תכנית לוקחים לפסיכולוגים לבדוק שהם לא מכניסים מישהו לא שפוי לאיזה בית, אבל אני אומרת שאת הפסיכולוג צריך דווקא אחרי", מסבירה, "אנשים אנונימיים מקבלים לתקופה מאוד קצרה יחס כאילו הם אייל גולן 2, כולם רוצים להזמין אותם ולתת להם, ואז תכנית חדשה עולה ונגמר המקום שלהם. גם לי היו רגעים קצרים של דאון אבל הכנסתי לעצמי לראש שלא באתי עם כישרון של שירה או משהו שחיפשתי לפתח, באתי לחוויה. יש מעט אנשים כמו אלירז שדה שלקחו את זה למקום מאוד חיובי".
חשבנו שאת תהיי מהאנשים האלה.
"באתי לטלוויזיה ממקום הכי טבעי, חלק מהקסם היה זה שלא הבנתי טלוויזיה. לא ידעתי שיש עריכה, חשבתי שהכל ישודר כמו שקרה. אבל אני לא באמת סתומה, אני כן שטותניקית ומצחיקולית ועפיפונית, אבל לא סתומה. ולכל מקום שהלכתי הייתי צריכה להוכיח את זה לאנשים. החלום שלי בכלל היה ללכת ל'הישרדות' אבל זה התגלגל ל'היפה והחנון'. רציתי להתקדם בתחום, אבל לא היה לי מקום".
בכל זאת זכית בסכום יפה.
"נכון אבל זה 200 אלף שמתחלקים בין שנינו, ומס הכנסה עוד לוקח, לא נשאר הרבה".
כיום, היית הולכת לאח הגדול?
"מה זה הולכת, רצה. זה גם מתאים לי. אני דרמטית ונוטה לריב, בלי כוונה, אבל גם יודעת לבקש סליחה. אני דרמה קווין, והאח הגדול מוציא את כל התמונה".
אז מלהקי "האח הגדול", לתשומת לבכם. לאחרונה פתחה ליטל עמוד פייסבוק בשם "מאמא ליטל", שבו היא מתכננת לחלוק מחוויותיה כאם, וגם לספק לגולשים שלל מבצעים וקופונים. "אני כל היום חופרת באינטרנט ומוצאת את הדברים הכי יפים והכי במבצע, כמו חליפות מהממות מאלי אקספרס, רק שזה נצח ישראל עד שזה מגיע".
איך הקשר עם אלכס כיום?
"אלכס אמר לי מזל טוב. אלצ'קו הולך איתי במהלך הדרך, הוא לא נשכח. בשנה האחרונה מצאתי את עצמי מנותקת מהעולם כי אני טיפוס שאם רע לו, אני לא רוצה אנשים לידי. הייתה לי שנה של המון תסבוכות ודרמות ונטרלתי את עצמי מחברות מהתכנית ומכל מי שחשבתי שהמצב שלו נחמדי. אבל עכשיו אני במקום הרבה יותר טוב, הגעתי לסוג של השלמה עצמית וטוב לי ואף אחד לא יכול לבוא ולהרוס לי את זה. אז חזרתי לדבר עם אנשים ולתקשר עם העולם".
היית במשבר.
"החיים האלה לא קלים, אבל אני מבינה היום שאין נורמה. מי שיגיד לי שהוא נורמלי חי בסרט, בכל בית יש סיפור כזה או אחר, אנשים מתגרשים כמו שהם מתחתנים. רציתי שהכל יהיה ורוד, אבל אין דבר כזה. אני מקווה שפרק ב', למרות שעוד לא היה לי פרק א', אז שפרק א' פלוס, יהיה יותר טוב".
אין בי שנאה לראובן, אבל גם לא הערכה
הבעיה עם פרק ב', או פרק א' פלוס, זה שהרבה יותר קשה למצוא אותו עם ילד. לתחזק זוגיות זה קשה גם ככה, אבל עם ילד היא תמיד גם תהיה במקום השני. ליטל דווקא מספרת שבניגוד למה שציפתה, היום מתחילים איתה הרבה יותר, אבל מאז הפרידה מראובן היא עדיין לא הייתה בזוגיות. "היו קשרים, אבל בגלל שאני אמא אין לי הרפתקאות. אם בן אדם לא בא עם נתונים שיכולים למלא מקום של בנזוג סלאש נכנס למשפחתיות, אז הוא מבזבז לי את הזמן והזמן שלי יקר כרגע".
איך דייטים עובדים כשיש ילד?
"את לא יכולה לצאת מתי שבא לך, הספונטניות נעלמת עם ילד. בגלל זה הייתי רוצה מישהו עם ילד שמבין מאיפה אני באה. דייטים יצאתי מפה עד לפלנד, ים מסעדות, אבל פה זה נגמר, כי לא פשוט לי".
זה גם יותר קשה כי נפגעת?
"בטח, אני כבר פחות סומכת על אנשים. היום אני מבינה שיש אנשים בעולם הזה שהאינטרס שלהם יכול להיות אינטרס זדוני. אז היום אני מבררת, הולכת להתייעץ עם הרב גוגל. אני לוקחת ברצינות גם את הכימיה הראשונית, יש את אלה שחצי קלאץ' עלייך ויש את המלובלבים של הפול גז, אני אוהבת את המלובלבים".
יכול להיות שיש בך עוד אהבה לראובן?
"לא. אין בי שנאה, אבל אין לי הערכה אליו. זה נשמע מוזר אבל אפילו קיים בי המקום שבו אני מבינה אותו. שבגלל נסיבות חיים, הסיטואציות, הכאפה, האחריות – אולי הוא פשוט לא שם, אבל יום אחד הוא יתעשת".
זה מה שלא פייר בין גברים לנשים, גם את לא היית מוכנה, אבל לך הייתה ברירה.
"זה מה שאני אומרת לגברים, אתם לא מוותרים על שום דבר. במציאות של היום גם נשים עובדות, אז אנחנו נדפקנו מכל הכיוונים והם נהנים מההפקר, כי זה הילדים שלהם בכל מצב והם גם לוקחים את השם שלהם".
ובסוף הם גם אוהבים אותם יותר.
"ממש. הם חוזרים מהעבודה והילד עף עליהם, למזלי לפחות בקטע הזה אני פטורה".
את מגדירה את עצמך פמיניסטית?
"אני בעד פמיניזם, כי אנחנו כמו הגברים אם לא יותר. נשים זה דבר מדהים, יש לנו כוחות פיזיים ונפשיים. אני תמיד בעד שוויון בזוגיות, זה שהם לא ילדו ולא הניקו לא אומר שהם לא יכולים לתפוס בקבוק או להחליף. יש גברים עם ראש קטן, אבל לא גברים שבבית ספרי".