ביום שלישי השבוע הופיעה תמונה חדשה בעמוד האינסטגרם של פריסיליה קשתי. 94.4 אלף העוקבים יכלו להתרשם מהאאוטפיט המוקפד - חצאית מיני מטאלית וחולצה א-סימטרית, חושפת כתף אחת ועוטפת את השנייה – ומהיציבה הבוטחת של קשתי, אצבעות יד ימין אוחזות בתיק מעטפה עם אבזם דקורטיבי ויד שמאל מונחת באגביות על הירך התואמת, חושפת מניקור מושלם על רקע בריכת השחייה של מלון ריץ-קרלטון, הרצליה. בינתיים במציאות, קשתי בילתה השבוע בתא שלה בכלא נווה תרצה, שם היא מרצה עונש מאסר של שנתיים על גרימת מוות ברשלנות והפקרה לאחר פגיעה בנסיבות מחמירות.

ב-14.12.2015, בשעה שמונה בערב, קשתי נהגה במכונית הביואיק שלה ברחוב אחד העם בראשון לציון. באותה עת חצה את הכביש דוד מזרחי, תושב העיר בן 82. קשתי, שלא הבחינה במזרחי, פגעה בו במעבר החציה והוא הוטח אל שמשת המכונית ונזרק קדימה אל הכביש. ארבעה ימים לאחר התאונה נקבע מותו בבית החולים. הוא סבל מחבלת ראש קשה ומדימום מוחי.

 
 
 
View this post on Instagram
 
 
 

A post shared by Prisilia Kashty (@whereispk_) on

על פי כתב האישום נגדה, קשתי לא עצרה ולא ניסתה להגיש עזרה. היא המשיכה בנסיעה, עזבה את מקום התאונה, ורק כעבור כ-40 דקות התקשרה לדווח – משום מה למכבי האש ולא למגן דוד אדום או למשטרה. קשתי עצמה הודתה בעובדות, אבל הגיעה לבית המשפט מצוידת בחוות דעת פסיכיאטרית מאת פרופ' שמואל טיאנו, שנפגש איתה פעמיים לפני שפסק כי הסיבה למנוסתה הייתה תגובת חרדה חריפה ש"הובילה אותה לפעולות אוטומטיות של בריחה ממקור הדחק". לפי חוות הדעת של פרופ' טיאנו, שמצוטטת בהרחבה בגזר הדין, קשתי לוקה בהפרעות קשב וריכוז, סובלת מהפרעת אכילה ומהפרעת אישיות גבולית, וכן מהפרעת הסתגלות הגורמת לכך שהתמודדותה עם מצבי דחק "אינה בהתאם למצופה בשל הפער בין הדמיון למציאות".

כמעט ארבע שנים נמשך המשפט. חצי שנה עברה מרגע התאונה ועד להגשת כתב האישום; אז החלו כשלוש שנים של דיונים, עדויות, בקשות ובעיקר דחיות. "פריסיליה כל הזמן דחתה את הדיונים כי לא הייתה בארץ. מרגע התאונה היא טסה יותר מ-20 פעם לחו"ל ומערכת המשפט התחשבה בה", אומרת השבוע נעמי קניון, השנייה מבין שמונת ילדיו של דוד מזרחי ומי שהעידה במשפט נגד קשתי. קניון הייתה גם זו שהסבה את תשומת לבה של השופטת, מיכל ברנט, לפערים הניכרים בין הנאשמת קשתי לבעלת חשבון האינסטגרם פריסיליה. האחת מודה בהפקרת קשיש ומציגה להגנתה סדרה של אבחנות פסיכיאטריות, השנייה מעלה תמונות של עצמה חוגגת באירועים של המאיון העליון. 

"למשפט היא הגיעה כמו ילדה בת 13. טרנינג שחור, לא מאופרת, ביישנית. נראתה כמו ילדה חמודה, מפוחדת ותמימה. איך את מגיעה ככה לבית המשפט וכמה שעות אחר כך מפרסמת שאת מבלה במסיבות? הבנתי שאת ההצגה שלה היא עושה יפה מאוד ושמרתי את כל מה שהיא העלתה. כמה ימים לפני גזר הדין, כשהיינו בטיעונים לעונש, בחרתי להקרין את כל התמונות. כשהשופטת ראתה את התמונות הגישה שלה קצת השתנתה. היא התחילה להבין".

פריסיליה קשתי (צילום: מתוך עמוד האינסטגרם)
פריסיליה קשתי, אינסטגרם 2019 | צילום: מתוך עמוד האינסטגרם

להבין מה?
"שמבחינת פריסיליה קשתי, השואו באינסטגרם יותר חשוב מכל דבר אחר. שעה אחרי שניתן גזר הדין היא העלתה סרטון שלה צוחקת באימון כושר. זה הזוי לי, להרגיש מקובלת ונחשבת יותר חשוב לה מערך החיים עצמם? היא רוצה להראות שהיא חיה את החיים הטובים וכלום לא מפריע לה, אבל אני לא מבינה, איפה החמלה שלה? איפה המשפחה שלה שצריכה להגיד לה להירגע, שלא הכל זה אינסטגרם?".

לא הייתי עושה את זה אם היא הייתה רוצחת מתועבת

חשבון אינסטגרם שנושק ל-100 אלף עוקבים הוא מקור הכנסה לא מבוטל. דודתה של קשתי, ג'ניפר, סיפרה על כך בבית המשפט והתייחסה גם ל-21 הנסיעות של קשתי לחו"ל מאז התאונה: "הנסיעות זה עסק לכל דבר. היא מטיילת בעולם, ממומנת על ידי חברות ובתמורה מעלה תמונות מהמקומות שבילתה בהם. היא חייבת להעלות תמונות כי יש לה המון עוקבים. היא עובדת עם בתי עסק, נמצאת בבתי מלון ומפנקים אותה שם, ואת זה היא צריכה להראות לעוקבים שלה".

הכינוי שלה ברשת החברתית הוא @whereispk_, תרגום מקוצר של "איפה פריסיליה קשתי", שאלה שנראית אירונית מאז תחילת ספטמבר – כשקשתי החלה לרצות את עונשה והפער בין המציאות לאינסטגרם התרחב לכדי נתק מוחלט. ב-14.9.19, שבוע לאחר שנכנסה למאסר, שיתפה תמונה שלה נופשת בבית מלון באילת; לפני כחודש, ב-31 באוקטובר, העוקבים ראו אותה במסיבת בריכה יוקרתית במלון בלאס וגאס. כך, במשך שלושת החודשים הראשונים שלה בכלא, בעוד שהאסירה מארי פיזם עוזרת לה להתאקלם בנווה תרצה, באינסטגרם היא ממשיכה לשדר עסקים ופלז'ר כרגיל.   

 
 
 
View this post on Instagram
 
 
 

A post shared by Prisilia Kashty (@whereispk_) on

מה שקורה עם התמונות של @whereispk_ היה מתוכנן מראש. זמן קצר לפני שנכנסה לכלא שאל אותה עוקב אם היא מתכוונת להפסיק את פעילותה וקשתי השיבה: "אין סיבה לדאגה, האינסטגרם יהיה פעיל. יש מספיק תמונות וסרטונים לשנתיים. חוץ מזה, בשביל זה יש אחיות". ואכן, חברה של קשתי שביקשה להישאר בעילום שם מספרת: "היא פחדה שכשהיא תצא מהכלא היא לא תהיה רלוונטית יותר, וביקשה מהאחיות שלה לתפעל לה את הפרופיל. אני לא חושבת שפריסיליה מרוויחה כסף מהתמונות שהיא מעלה מאז שהיא נכנסה לכלא".

את נעמי קניון זה לא משכנע. "אני לא מצליחה להבין את המשפחה", היא אומרת. "באמת, הכנתם בנק תמונות? לקחת את אחותך ואת מעבידה אותה באינסטגרם שלך בשנתיים הקרובות כשאת בעצם יושבת בכלא?".

אביה של קשתי, יצחק - אחיו של משה קשתי המנוח, אביו של יוצא "המרוץ למיליון" טום קשתי - השתמש בה בשנים האחרונות כפרזנטורית לעסק הפרקטים שבבעלותו. כעת ממשיך חשבון האינסטגרם העסקי של האב להעלות פוסטים בכיכובה של הבת. "אם היא הייתה רוצחת מתועבת, אז לא הייתי עושה את זה", הוא אומר השבוע. "אני רואה את הטרגדיה שעברה על הבחורה, היא ילדה מסכנה שנקלעה למצב והיא מרצה את העונש שלה. אני רוצה שכל אחד ידע מי זו פריסיליה. מבחינתי מעז יצא מתוק".

נעמי (צילום: עופר חן)
"איפה המשפחה שלה שצריכה להגיד לה להירגע?". נעמי קניון | צילום: עופר חן

מתוק?
"כן, שהיא מתפרסמת. זו הנחמה היחידה שיש לי. היא תמיד תהיה הפרזנטורית שלי".

אתה מבין גם את מצג השווא באינסטגרם הפרטי שלה?
"בוודאי. בכלא היא אוכלת חרא, אבל היא רוצה שיחשבו שהיא אוכלת עוגה. בחורות מקנאות בפריסיליה, רוצות לשמוע שרע לה ושהיא סובלת, וזה לא מקובל עליה. היא רוצה שיחשבו שטוב לה".

בגלל בנות שמקנאות בה היא ממשיכה לנהל את האינסטגרם כאילו כלום לא קרה?
"עורך הדין שלה אמר לה במהלך המשפט שהמשפחה של ההרוג יכולה להציג את התמונות וזה יפעל לרעתה. הוא ביקש מפריסיליה שתיעלם מהאינסטגרם ותשמור על פרופיל נמוך והיא אמרה שלא אכפת לה, שאם היא תקבל על זה עונש ותיכנס לכלא, אז זה בסדר. העיקר שיראו שפריסיליה קשתי חיה וקיימת".

לדברי נעמי קניון, זמן רב לפני שהציגה בבית המשפט את פעילות האינסטגרם של קשתי פנתה המשפחה אל לבה: "שבועיים אחרי התאונה כבר הסתכלנו בחשבון האינסטגרם שלה ואמרתי לעצמי 'הלו, לפחות למראית עין תראי שקשה לך, שיש לך משהו בלב. יש פה משפחה אבלה'. אחותי שלחה לה הודעה בפייסבוק וביקשה שקצת תירגע עם התמונות ותוריד פרופיל".

פריסיליה קשתי (צילום: מתוך עמוד האינסטגרם)
פריסיליה קשתי, אינסטגרם 2019 | צילום: מתוך עמוד האינסטגרם

מה קרה עם זה?
"היא לא ענתה לה".

מדובר בבחורה עם רקע פסיכו-פתולוגי

פריסיליה קשתי נולדה וגדלה בשכונת יוקרה בראשון לציון. היא השנייה מבין חמשת ילדיהם של איציק וגרציה, עורכת דין. הוריה התגרשו כשהייתה בת 18.

בשנת 2011, כשהייתה בת 16, השתתפה בפרויקט "אהבה ראשונה" של "סלקום". אותו מיזם דמוי תכנית ריאליטי היה החשיפה המשמעותית הראשונה של קשתי, שתיארה שם את עצמה כ"ביצ'ית המושלמת".

בינואר 2014 התגייסה ועברה טירונות בבית הספר לאיסוף קרבי במחנה "סיירים", אלא שחוותה קשיי הסתגלות והרגישה שהמסגרת לא מתאימה לה. היא שוחררה לאחר מספר חודשים עם פרופיל 21 על רקע נפשי, עובדה שהודגשה בחוות הדעת הפסיכיאטרית של פרופ' טיאנו ואוזכרה בגזר הדין. "מדובר בבחורה עם רקע פסיכו-פתולוגי שאובחנה עם הפרעת הסתגלות קשה", כתב טיאנו.

קשתי ניהלה בעבר קשר רומנטי עם שי שירזי, בנו של העבריין המורשע ריקו שירזי. הבן נורה למוות בחודש מאי 2016 כשיצא מביתו שבצפון תל אביב. קשתי ושירזי היו באותה עת בקשר אינטנסיבי, אבל היא מעולם לא הזכירה את הרצח ברשתות החברתיות. בבית המשפט העיד האב יצחק, בניסיון ללמד על מצבה הנפשי, כי בן זוג אחר שקשתי הייתה אמורה להינשא לו נטש אותה וכי הוא עצמו לקה בליבו כשהעידה בבית המשפט. הוא הביע חשש שמא בתו תפגע בעצמה.

זה לא היה הרושם שקיבלה נעמי קניון כשצפתה בסרטון שאותו הגדירה כ"הזוי". הוא עלה לרשת ב-2 ביולי, היום שבו קשתי התייצבה בבית המשפט המחוזי מרכז לוד ושמעה את גזר הדין שלה - 24 חודשי מאסר, עשרה חודשי מאסר על תנאי, פסילת רישיון הנהיגה לשבע שנים ופיצוי בסך 50 אלף שקלים למשפחת המנוח. שעות אחדות לאחר מכן היא העלתה סרטון לייב מאימון הכושר האישי שלה; במהלכו נתקלה, לראשונה כנראה, בביקורות מצד העוקבים על התנהלותה.

קשתי מתועדת כשהיא מציצה מדי פעם אל הטלפון בין התרגילים ומקריאה את התגובות: "כן, היא דרסה והפקירה, פרסמו את השם שלה בגוגל", כותב לה אחד הגולשים. "אמא, השם ישמור", היא מגיבה לתגובה שהפתיעה אותה. "עכשיו הם ירשמו בגוגל, מה יהיה", היא אומרת למאמן. כשהעוקבים ממשיכים להגיב, קשתי מזמזמת שורה משיר של ביג שון, "I don’t give a fuck about you and anything that you do".

זו לא הייתה הפעם הראשונה שהעוקבים שלה שמעו על מה שקרה בחורף 2015. באוגוסט האחרון, שבועות אחדים לאחר מתן גזר הדין, היא שיתפה באינסטגרם מחשבות על התאונה: "הייתי ילדה בת 19, ההורים שלי היו בחו"ל וברגע התאונה לא הבנתי בכלל מה קרה. כשהבנתי, ישר התקשרתי למשטרה. יהי זכרו ברוך". מאוחר יותר הוסיפה: "לעתים בחיים טעות של רגע עולה בחיים שלמים. עברתי ארבע שנים של כאב וייסורי מצפון. היום אני יודעת בפני מה אני מתמודדת והדבר מקל עליי. חוסר ודאות זה הדבר הכי קשה בחיים". בתגובה לדברים הפנתה אליה אחת הגולשות שאלה: "את אומרת שעברת שנים קשות, אבל האינסטגרם שלך ממש לא מראה ככה. את לא חושבת שאת מזויפת?".

"אינסטגרם הוא דבר מזויף", השיבה קשתי. "אף אחד לא מפרסם ברשת שהוא לוקח כדורים פסיכיאטריים. כשאני נוסעת כדי לשכוח מהצרות שלי, הן טסות יחד איתי. הדרך שלי להתמודד עם ביקורת חברתית היא לשים זין. הכל קורה לטובה, ברגע שתשלימו עם המציאות ותבינו שלכל דבר יש סיבה טובה תהפכו למאושרים".

והיא עוד מבקשת לחזור לכביש

מה בדיוק קרה באותו ערב בדצמבר 2015? בחקירתה במשטרה תיארה קשתי את רגע הפגיעה במזרחי כך: "האטתי ועצרתי לפני מעבר החציה. היו שלושה או ארבעה אנשים שחצו ועלו על המדרכה. באתי להמשיך לנסוע, ואז היה בום. פתאום אני רואה על השמשה בן אדם. הוא עף מהשמשה. לא הבנתי אם חלמתי [...] לראשונה הבחנתי בו על השמשה, לא הבחנתי בו חוצה כי הוא התפרץ לכביש". בהמשך ציינה: "נבהלתי מאוד, חשבתי שזה מחבל".

בשיחה שהוקלטה במוקד מכבי האש כ-40 דקות לאחר הדריסה נשמעת קשתי נסערת: "פגעתי במישהו ברחוב ירושלים. אני חוששת שקרה לו משהו. מבקשת לשלוח לו ניידת לעזור לו. אני מפחדת שלא קרה לו משהו ולא יעשו לי משהו ולא יהרגו אותי".

פריסיליה קשתי (צילום: מתוך עמוד האינסטגרם)
פריסיליה קשתי, אינסטגרם 2019 | צילום: מתוך עמוד האינסטגרם

לאחר ההפקרה בשטח באה לקיחת האחריות מול החוקרים, אבל במשפט, אומרת נעמי קניון, "התחילו הסיפורים. בהתחלה היא סיפרה שהיא חשבה שאבא שלי מחבל, אחר כך אמרה שהוא התפרץ לכביש, כאילו בגלל שהוא מבוגר הוא עופף ונכנס באוטו שלה. הדברים האלה חרפנו אותי. אמרתי לעצמי, את מחקת את אבא שלי, בואי תגידי שאת מצטערת, אל תסחבי שלוש שנים משפט ותאשימי את אבא שלי. איפה את חיה?".

קשתי אכן הביעה חרטה באולם בית המשפט. "אני רוצה שהמשפחה שלו תדע שאני משתתפת בצערם וקשה לי מאוד", אמרה. "אני באמת לא מאמינה שזה קרה לי". על פעילותה באינסטגרם אמרה: "אנשים מנסים להראות כמה טוב להם וכמה הם מאושרים [...] אני מנסה להראות שאני חזקה. התמונות בהן נראיתי מחייכת לא משקפות את מצבי [...] אני בוכה בבית. אני אשמה ומצטערת מעמקי נשמתי, בשנייה אחת הרסתי את חייהן של שתי משפחות".

ג'ניפר, דודתה של קשתי, העידה ששמחת החיים שלה כבתה לאחר התאונה: "היא לא אכלה ולא שתתה, הייתה בדיכאון ורזתה". חברה בשם ליאור, שהתלוותה אל קשתי בחלק ממסעותיה בחו"ל, העידה במכתב שהועבר לשופטת שהנסיעות המרובות הן "בריחה מהמציאות". לדבריה קשתי סבלה מהתקפי זעם, ולמרות הנשקף מהתמונות באינטסגרם היא סובלת מהתקפי חרדה. במכתב ששלחה חברה אחרת, שחף, נאמר שהחזות של קשתי מטעה והיא מסתגרת ועצובה.

 
 
 
View this post on Instagram
 
 
 

A post shared by Prisilia Kashty (@whereispk_) on

העונש המקסימלי על גרימת מוות ברשלנות הוא 36 חודשי מאסר בפועל; העונש על הפקרה לאחר פגיעה בנסיבות מחמירות הוא עד 14 שנים בפועל. עם זאת, במקרה של קשתי דרשה הפרקליטות עונש של שלוש שנים בלבד, והשופטת ברנט בחרה לגזור עליה רק שנתיים. "במסגרת נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה מצאתי לנכון להתחשב בגילה הצעיר של הנאשמת, בנסיבות חייה כפי שפורטו בהרחבה [...] במצבה הנפשי בעקבות התאונה ובהבעת החרטה על מעשיה", כתבה ברנט בגזר הדין.

"לכל אורך המשפט ועד גזר הדין המגוחך, השופטת צידדה בפריסיליה", אומרת נעמי קניון. "אני גם לא מאשימה את השופטת, הרי הגיעה לדיונים ילדה קטנה וחמודה, באוטומט הלב יוצא. השופטת היא בן אדם, היא התחברה אליה".

איך את רואה את גזר הדין?
"בעיקר מאכזב. אם קבוע בחוק שמקבלים 14 שנים על הפקרה, איך היא קיבלה רק שנתיים על הריגה והפקרה? איך זה שהיא קיבלה שלילה רק לשבע שנים? לדעתי היא לא צריכה לנהוג יותר בחיים. הבחורה נהגה ברשלנות, הפקירה בן אדם, ברחה. כאילו באמת, מה חשבת לעצמך?".

דוד מזרחי (צילום: באדיבות המשפחה)
הוטח אל שמשת המכונית. דוד מזרחי ז"ל | צילום: באדיבות המשפחה

ב-11 ביולי 2017, שנתיים לפני שנשלחה לכלא, קשתי העלתה לאינסטגרם תמונה של שקיעה וכתבה: "הייתי מעורבת בתאונת דרכים קטלנית שכתוצאה ממנה נהרג אדם. מה שעברתי בשנתיים הללו ועודי עוברת, איני יכולה לתאר במילים... נדודי שינה, לילות וימים של בכי, שבירה נפשית, ירידה דרסטית במשקל, נטילת כדורים פסיכיאטריים, החלטות מהותיות שהייתי צריכה לקבל... הכל יפה מבחוץ... אבל ריק מבפנים".

בהמשך נעשה הפוסט אופטימי יותר: "החיים ממשיכים והם חזקים מהכל, וכל מה שלא הורג אותך רק מחשל אותך... אז קדימה חייכו אל החיים והם יחייכו אליכם בחזרה". אמרה ועשתה: יומיים לאחר הפוסט המהורהר מול השקיעה העלתה תמונה שלה מחוץ לסניף של רשת "אלדו", אוחזת במספר שקיות נייר ממותגות ומחייכת חיוך רחב. "טרפת את העולם", כתב לה אחד העוקבים.

 
 
 
View this post on Instagram
 
 
 

A post shared by Prisilia Kashty (@whereispk_) on

עם כניסתה לכלא ערערה קשתי לבית המשפט העליון בבקשה לבטל את גזר הדין, לאפשר לה לרצות את עונשה בעבודות שירות ולזכות אותה מעבירת ההפקרה. בערעור נטען בין השאר כי בית המשפט המחוזי לא נתן משקל מספק לחוות הדעת הפסיכיאטרית ולתסקיר שירות המבחן שבו נכתב כי קשתי תתקשה להתמודד עם מאסר ומפגש אינטנסיבי עם אוכלוסיות נשים עוברות חוק, בוגרות ממנה. לצד הדברים האלה מופיעה בקשה לחשב את משך פסילת רישיון הנהיגה לא מהיום שתשוחרר אלא מיום התאונה – בקשה שבמידה ותתקבל, תבטיח שזמן קצר לאחר השחרור תוכל קשתי לנהוג שוב. בשבועות הקרובים צפוי בית המשפט העליון לדון בערעור שהגישו עורכי הדין אלי כהן ואבי חימי, שבקיץ האחרון מונה לתפקיד ראש לשכת עורכי הדין.

"אם זה נכון והיא אכן מבקשת לערער על העונש, זו חוצפה שעוברת כל גבול", אומרת קניון. "מלכתחילה היא קיבלה עונש מינימלי, והיא עוד מבקשת לחזור לכביש תוך שנים בודדות? אחרי שהרגה והפקירה? איפה נשמע דבר כזה? אולי בבית המשפט חושבים שהיא תשתקם, אבל היא לא שמה על אף אחד. היא לא הפנימה את המעשה ורשויות החוק לא רואות את זה".

שום פיצוי כספי לא יחזיר לי את אבא

שנת 2015 סימנה את הרגע שבו הפכה פריסיליה קשתי ממשתמשת אינסטגרם אלמונית לאושיה שהפוסטים שלה מעוטרים באלפי לייקים. רצה המקרה וזו גם השנה שבה דרסה את דוד מזרחי, ומה שקרה מאז נראה כמשל מוזר על העשור שכולנו מסכמים כעת. העשור שבו הדיגיטלי – או הווירטואלי, או הפייק - עקף בסיבוב את מה שאמיתי.

פרסיליה קשתי (צילום: אלון חן, פרטי)
נחשפה לראשונה בגיל 16. עם בן הדוד, טום קשתי | צילום: אלון חן, פרטי

בינואר 2016, חודש לאחר אירוע הדריסה, קשתי שיתפה תמונה שלה בחוף הים כשכוס שמפניה בידה. באפריל של אותה שנה, לאחר שהוזמנה להעיד לראשונה בבית המשפט, העלתה תמונות שלה בבגדי ים על שפת הבריכה של מלון "הרודס" באילת. בקיץ שיתפה תמונות מחופשה בארה"ב - הקזינו בלאס וגאס, חוף הים של מיאמי, רחובות ניו יורק. בקיץ האחרון, לאחר מתן גזר הדין, שיתפה תמונות מחופשות במיקונוס ובאיים המלדיביים. בספטמבר, ימים אחדים לפני שהחלה לרצות את עונשה, היא סיימה שנה רביעית של לימודי משפטים במכללה למנהל. היא העלתה תמונה מהמעמד שבו הוענק לה התואר.

 
 
 
View this post on Instagram
 
 
 

A post shared by Prisilia Kashty (@whereispk_) on

 

ביום כניסתה לכלא נלקח ממנה הטלפון הנייד שלה ונשללה ממנה כל גישה לאינטרנט בכלל ולרשתות החברתיות בפרט, אבל אם תשאלו את אינסטגרם, הרי שלפני שבועיים היא העלתה תמונות מחופשה נוספת בווגאס ובשבוע האחרון שיתפה לצד הצילום מ"ריץ קרלטון" בהרצליה גם ארוחת גורמה במסעדת "הסלון" בתל אביב.

בעולם האמיתי, אומר יצחק קשתי, מצבה של בתו "קשה מאוד. היא סובלת ומרגישה זוועה. היא בחורה מבריקה עם תואר במשפטים ואין לה שום עבר פלילי, והיא נכנסה ישר לאגף שמורכב מנשים שהגיעו מהשכבה הכי נמוכה שיש. היא לא מסתגלת ולא מצליחה להתאקלם. היא לא כמו שאר הנשים שם".

היא מדברת איתכם?
"כמעט בכל יום. אני יודע שהיא סובלת, אבל היא לא רוצה שנרחם עליה. היא כל הזמן מבקשת שנפרסם תמונות כדי שמהצד זה ייראה כאילו היא הכי מאושרת שיש"._OBJ

באפריל 2016, כחצי שנה לאחר התאונה, בני משפחתו של דוד מזרחי פגשו לראשונה את משפחת קשתי. "הם שאלו אותי איזה עונש הייתי רוצה שהיא תקבל", מספרת נעמי קניון. "הם אמרו שהיא מסכנה ושנהרסו לה החיים, והבנתי אותם. בהתחלה גם אני חשבתי שמגיע לה עונש חינוכי, עבודות שירות או משהו כזה. לא חשבתי שמגיע לה להיכנס לכלא".

אחרי כל מה שקרה מאז, חשבתם להגיש נגדה תביעה אזרחית?
"חשבנו, אבל אחרי שדיברתי על זה עם האחים שלי הבנו שזה שוב לשבת שנים במשפטים ולהילחם על שלנו. החלטנו לוותר. שום פיצוי כספי שאני יכולה לקבל ממנה לא יחזיר לי את אבא שלי".

תגובות: "היא התקשרה לכוחות ההצלה, אם כי באיחור"

ראש לשכת עורכי הדין אבי חימי ועורך הדין אלי כהן, המייצגים את קשתי, מסרו בתגובה: "מרשתנו, שהורשעה בעבירה שיכולה הייתה לקרות לכל אחד, שילמה ומשלמת את חובה לחברה. מרשתנו משקיעה את כל זמנה ומרצה כדי לסייע לאסירות אחרות להן היא משמשת כעוזרת הוראה. הכתבה נועדה כולה להכפיש ולפגוע במרשתנו שעוברת את התקופה הקשה ביותר בחייה. הניחו למרשתנו לרצות את עונשה, חייה הפרטיים אינם עניינם של איש, ואין בכוונתנו להתייחס לדברים".

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "עונש של שנתיים מאסר בפועל אינו עונש קל. הוא תואם את הענישה בפסיקה במקרים כגון זה. בנוסף, בעניינה של הנאשמת היו נסיבות מקלות, שכן היא התקשרה לכוחות ההצלה אם כי באיחור. כמו כן בעת גזירת העונש התחשב בית המשפט בנסיבותיה האישיות והרפואיות וגילה הצעיר בעת התאונה".