"הללויה" של דניאל תבורי (תמונת AVI: כוכב נולד)
תבורי ג'וניור. נושם אוויר | תמונת AVI: כוכב נולד

מהרגע שהודח מ"כוכב נולד", אתמול בערב, הטלפון של דניאל תבורי לא מפסיק לצלצל. גם הקלה וגם אכזבה, הוא מסביר לקרובים ומעריצים ששואלים איך הוא מרגיש. "אני חושב שאני מרגיש יותר הקלה מאכזבה", הוא אומר, "כל התהליך היה כל כך מאתגר ואני עכשיו נושם אוויר, יצאתי מהבועה. היה לי קשה מאוד להיות שם".

מאיזו בחינה?
"זו עבודה משבוע לשבוע, חזרות בלוח זמנים מאוד צפוף, וכידוע אני לא מכיר הרבה שירים בעברית אז אתה בוחר שיר זר לך וצריך גם ללמוד לשיר אותו, גם שיהיה לך נוח, שתיהנה ממנו, גם שתהיה לך איזו אינטרפרטציה אחרת. זה לא משהו שקל לאפות מהר, נוצר מצב שביום השידור עדיין למדתי את הטקסט של השיר, ויש בזה משהו מתסכל".

אתה מסכים עם השופטים שהיית קצת סגור, שלא נפתחת עד הסוף?
"תראה, אני לא בן אדם כזה נוצץ, אני לא פורח בכל האורות האלה והקהל, לא נולדתי בשביל הבמה הזאת של תוכנית בידור גדולה. אני בן אדם שבחיים יותר נפתח בקשרים אינטימיים, בשיחות קטנות, וככה אני גם עם המוזיקה. זה אחד מהדברים שמנע ממני להגיע עד הסוף, אני לא יכול להאשים מישהו, ככה נבראתי, קצת ביישן, קצת שמור, קצת קשה לי להיפתח. אבל אני יוצא מ'כוכב נולד' שמח וגאה ושלם עם עצמי למרות שהיה לי קשה ואני יודע שלא בדיוק יצאתי עצמי ולא ממש הכירו אותו. היום המון אנשים יודעים מי אני וזה דבר שמוזיקאי עובד עליו כל החיים".

פתאום באמצע החיים נפלו עליך הרבה מעריצות. איך חווית את זה?
"כל בן אדם קצת חולם על זה, זה מין פנטזיה שעשרות אלפי אנשים מעריצים אותך, מבקשים חתימות, אבל תוך כדי שזה קורה אתה לא יודע בדיוק מה לעשות עם זה. זה קצת מטורף שאתה יוצא מאולפן וילדות עולות על המונית ובוכות לך בחלון. אני מוצף בסמסים ובטלפונים שאני בכלל לא יודע מאיפה הם. אבל אתה יודע, אני מין סלב צעצוע כזה, זה לא מהותי עדיין מה שעשיתי. אני צריך באמת להוכיח את עצמי. עכשיו כשיצאתי מהתוכנית הקשר עם הקהל נשבר ואני אצטרך להמציא את הגלגל מחדש, להתחבר עם הקהל פנים מול פנים כמה שיותר מהר כי כל שבוע שחולף הדברים נשכחים, קשה מאוד לשמר את זה".

בתחילת הדרך היית יותר בולט בזכות אבא שלך - זה עזר לך או הפריע?
"לא חשבתי שהדרך סלולה לניצחון בגלל שאני הבן של שימי תבורי. זו רכבת הרים. עבדתי קשה, רציתי להגיע לגמר, אמרתי שאני אתן את כל כולי אבל זה לא היה מספיק". 

עד כמה אבא שלך היה מעורב בבחירות שלך ב"כוכב"?
"הכי הרבה שאפשר, כמה שיכולתי. דיברנו כל ערב כשחזרתי הביתה אחרי חזרות או תוכנית. אבא שלי לא כזה מתרגש מכל הדברים האלה, בכל התהליך הוא היה הבן אדם הכי אובייקטיבי בחיים שלי, הכי ראה את זה בפרופורציות נכונות והסתכל על זה לעניין מבחינת קריירה. ברגע שיצאתי מ'כוכב נולד' כבר לא הסתכלנו אחורה, רק קדימה, ויש לנו הרבה עבודה עכשיו".

מה הוא אמר לך אחרי ההחדה?
"לא נורא בייבי, כל הכבוד". 

"מה לעשות, זאת מדינה צבא"

שימי תבורי, סופשבוע בקלאב מד (צילום: אביב חופי)
תבורי. גאה | צילום: אביב חופי

תבורי, כזכור, גדל רוב השנים בקולורדו, עם אמו ג'ניפר, אשתו הראשונה של שימי, שבשבועיים הראשונים של התחרות ביקרה בארץ אבל בינתיים כבר הספיקה לחזור לארה"ב. יש לו עוד שני אחים ביולוגיים גדולים, אלירן שחי בארץ ואריאל שנשאר עם אימא בקולרדו, וכולם שומרים על קשר חם ותומכים בחזרה של דניאל לארץ.

ל"כוכב נולד", למי שלא זוכר, הוא הגיע ממש במקרה. לפני כחודשיים, אחרי שבע שנים בארה"ב, נחת בארץ ובאותו היום כבר הלך לעשות לסידורים בתל אביב עם אבא שימי ואחיו הצעיר בן אל, כולל אודישן לאח ב"כוכב נולד". השופטים אמרו לדניאל "אולי תשיר משהו גם אתה" ובסופו של דבר קיבלנו אותו לתוכנית, בעוד שבן אל נשלח הביתה להתבגר.
"עד שנכנסתי לדלת הזאת לא שמעתי כלום על 'כוכב נולד'", הוא מדגיש, "לא הייתי בתל אביב שנים, הגעתי כדי להשתקע בארץ וביום הראשון שחזרתי התקבלתי לתוכנית ששינתה את חיי".

איך הסתדרת שם מבחינה חברתית?
"התחברתי ללירן דנינו כבר משלב מאוד מוקדם בתוכנית. יש לנו דברים משותפים ששנינו עברנו, דברים אישיים-משפחתיים. אימצתי אותו כאחי הקטן, למרות שלא חסרים לי אחים קטנים". 

כן, תעשה באמת רגע סדר.
חוץ מאלירן ואריאל יש את בת אל (18) ובן אל (17) מאישתו השנייה של אבא, אביבה תבורי, ואת אוראל (13) ואלעד (11) מאישתו השלישית אסנת". 

או.קיי, בוא נחזור ללירן דנינו.
"בילינו ביחד לא מעט, ישנתי אצלו, הוא בא אליי ואפילו רבנו כמה פעמים כי רצינו אותם שירים. גם את 'שלל שרב' של גידי גוב שביצעתי אתמול הוא רצה".

מה עם איזה קשר רומנטי?
"לא היה, למרות שאני מאוד אוהב את פאולה והתחברנו באופן מאוד עמוק. וזה שאני מאוהב ברוני דלומי זה עניין אחר".

מאוהב?
"היא פשוט מאוד מאוד מתוקה, יש לה נשמה טובה, לב, היא ממש טובה".

אז למה באמת לא לנסות משהו?
"לא יודע. אולי באמת, לך תדע".

אז אתה מתכוון להישאר בארץ?
"כן ומתברר שבעוד שנה אני אתגייס. זה הרצון שלהם. בגיל הזה זה קצת באסה כי אני עוד מעט בן 23, אני מקווה לעשות אולי משהו מקוצר או שירות לאומי אבל מה לעשות, זאת מדינת צבא ואני רוצה להיות אזרח מלא ולהתחתן עם יהודיה ושיהיו לי ילדים ושנחיה בארץ".