ג'רי סיינפלד, "סיינפלד"
עזבו, אל תקחו דוגמה מג'רי סיינפלד, הוא ממש לא היהודי המובהק שייצג אותנו כראוי בגולה. הוא לא חגג שום חג, לא ממש דיבר עברית, לא הפגין יחס אוהד לישראל וגם לא שמנו לב שהוא שמר על כשרות בצורה מופגנת – לא הייתה לו שום בעיה לאכול לובסטר בהמפטונ'ס למשל. מה שכן הפריע לו הם אנשים שזה עתה התגיירו ומפזרים בדיחות על יהודים, אבל זה בכלל פגע בו כקומיקאי. ההורים שלו, לעומת זאת, הם יקים כדת וכדין – גרים בפלורידה, משחקים קלפים, מרכלים על כולם ומתקמצנים על טיפים. לאיליין היה פעם שיקסעפיל אגב, שגרם לגברים יהודיים לחשוק בה עד מאוד, אבל הוא התפוגג לפני שהיא הספיקה לעשות איתו משהו משמעותי. לפחות זה.
רוס ומוניקה גלר, "חברים"
לא ברור מי מתסריטאי "חברים" החליט שהאחים לבית גלר צריכים להיות יהודים, או למה זה היה בכלל חשוב. אף אחד מהם לא ממש הפגין יחס מיוחד לגנים היהודיים שלו. שבעה על הסבתא שמתה הם לא ישבו, ליל סדר בפסח הם לא עשו, ומוניקה התעקשה על הרבה דברים בחתונה שלה, אבל נוכחות של רבי לא הייתה אחד מהם. הדבר הכי יהודי שאי פעם התרחש שם קרה כשרוס החליט שכדאי שהבן שלו ילמד קצת על חנוכה ומכבים, והתחפש לארמדילו כדי להרביץ בו קצת תורה. ג'יזס, איזו בושה, אפילו בבייסיקס הוא לא בקיא.
פראן פיין, "נני"
אם יש דמות טלוויזיונית שעשתה קריירה מהמוצא היהודי שלה זו הסופר-נני פראן פיין, שנכנסה עם טייץ ושיער נפוח לבית של גויים מוחלטים והפכה אותם לחובשי כיפות וחוגגי סדר. לא היה שום סטריאוטיפ יהודי שהסדרה הזו פספסה כולל אהבה מוגזמת לאוכל, שרבוב של יידיש באמצע משפט, טינה לקרובי משפחה, הערצה לברברה סטרייסנד ובדיחות של "מתי תתחתני?". מצד שני, זו גם הסדרה שהכי התגאתה במורשת היהודית שלה ולא התנצלה על שום דבר ומנהג. די להיזכר באמא סילביה וסבתא יטה כדי להתענג על הייצוג המרנין והמודע לעצמו שזכינו לו.
ארי גולד, "הפמליה"
סוכן הוליוודי חלקלק ותככן שמסבן את כולם, מורח את כולם, מתעצבן על כולם ובסוף דופק את כולם ומקבל את כל מה שהוא רוצה – גם אם ארי גולד לא היה יהודי רשמי, אין ספק שהיינו בטוחים שהוא משלנו. האמת שלא מאוד נדיר לראות אותו עם כיפה מדי פעם, ותהיו בטוחים הוא מנצל טוב טוב את הייחוס היהודי שלו ובונה עליו לא מעט גשרים שם בהוליווד. אפילו בת מצווה לבת שלו הוא חגג פעם, ודי להיזכר בפרק בו הוא מנסה לסגור עסקה שניה לפני שיום כיפור נכנס – וגם קצת אחריו. לא אמרנו שהוא טוב בלהיות יהודי.
גרייס אדלר, "וויל וגרייס"
למרות שהיא הייתה מוקפת רוב הזמן בהומו, טיפש ושיכורה, לא נתנו לנו לשכוח שגרייס הייתה יהודיה אסלית מן המניין, כולל מבטא מחוספס, שנאה עצמית עמוקה ואי בחילה בשימוש בג'ואיש גילט-טריפ עתיק היומין. גם היא יכלה לבלוס הכל, גם היא הייתה קמצנית, גם לה הייתה אמא פולשנית, גם היא הפטירה המון "אוי" והשתמשה הרבה באות ח', וגם היא חיפשה בנרות אחר חתן רופא או עורך דין. בסוף, כזכור, היא מצאה אותו ולמעשה, "וויל וגרייס" היה הסיטקום הראשון בתולדות ארה"ב שהציג חתונה בין גבר ואישה יהודיים לגמרי.
משפחת כהן, "The O.C."
במילה אחת - "כריסמוכה": חג שהוא שילוב רשמי בין כריסמס לחנוכה, שהובא לידיעת הציבור על ידי טינאייג'ר יהודי מתוסכל וחנון בשם סת' כהן, שתיאר אותו כשמונה ימים של מתנות ועוד אחד של הרבה מתנות, כמו גם הצבת מנורה לצד עץ אשוח וצפיה בסרטי כריסמס. ועוד לא דיברנו על הבייגלים שהם אכלו כל בוקר, על הננה היידישית שקפצה מדי פעם לביקור ועל העובדה ש, אהמ, קראו להם "כהן". במקור.
שארלוט יורק גולדנבלט, "סקס והעיר הגדולה"
קצת לא חוכמה אולי, כי שארלוט לא בדיוק יהודיה כשרה ומקורית, אבל היא הפכה לאחת כזאת במיוחד בשביל הגבר שלה, שלא הסכים בכלל לחשוב על חתונה עם גויה. אז שרלוט לקחה שיעורי יהדות מיוחדים, למדה לבשל צלי וקוגל ומרק עם קיינדלעך, ביקרה שבועית בבית הכנסת ואפילו טבלה במקווה. ותודו שזה הופך אותה להרבה יותר יהודיה מרובנו. כבוד.
כן, אנחנו יודעים, יש עוד מלא יהודים אמיתיים על המסך – קייל מ"סאות'פארק", טובי וג'וש מ"הבית הלבן", כריסטינה מ"האנטומיה של גריי", אח של ננסי מ"העשב של השכן", ווילו מ"באפי", דייויד מ"בוורלי הילס", קלרמן מ"נמלטים", לארי מ"לארי סנדרס", ווילסון וקאדי מ"האוס", קראסטי הליצן מ"משפחת סימפסון" וכמעט כולם ב"תרגיע". לא היה לנו הרבה מקום, אבל הנה כולם כולל כולם. תמסרו ד"ש.