בשעה 22:09 צלצל הטלפון האדום בבור בקריה. על הקו היה רס"ן נ', קצין מבצעים ביחידת האב"כ של חיל ההנדסה. "פרצה מלחמה!" שאג נ' בטון היסטרי, "נפילה, נפילה! היתה נפילה!" 

"תירגע, תירגע", ניסו לאפס אותו החבר'ה הטובים בבור, "כל הפלזמות כאן ירוקות לגמרי, לא קורה שום דבר".
"אני אומר לכם", התעקש נ', "מדדנו רמות קרינה מטורפות באיזור נווה אילן! שלחתי לשם שלושה צוותים, אבל רק לוחם אחד הצליח לחזור. הוא התעוור לגמרי, הריסים שלו נשרפו והמדים שלו הפכו לוורודים. בחיים שלי לא ראיתי דבר כזה. חוץ מזה הוא לא מפסיק למלמל, 'זאת היא... זאת היא...' אין לנו ספק שהוא מתכוון לפצצת אטום! תעירו את גבי, תעירו את ביבי, תעירו את חיים יבין, חברים, האיראנים תוקפים!"

דודי רוצה גמר, פנינה רוצה גמר (תמונת AVI: האח הגדול VIP)
טורנה. האישה הראשונה של הבית | תמונת AVI: האח הגדול VIP

הבחורים בקריה לקחו את העניין ברצינות. אלוף אחד שלף מייד את הטוסטר מהמגירה, תת-אלוף אחר קפץ ל-AM:PM להביא גבינה צהובה ואל"מ שלישי התקשר לרוני דניאל, שיבדוק מה הסיפור ויחזור אליהם עם תשובה, אם אפשר עד הבוקר. השעות נקפו, והלחץ גבר. סבב הטוסטים הראשון נשרף לחלוטין, בסבב השני היה יותר מדי בצל ובסוף נגמר הלחם. כשהכל נראה אבוד, שוב צלצל הטלפון האדום. על הקו היה רוני.

"רבותיי", אמר פרשננו בקול אבהי, "הכל בסדר. זה לא טיל איראני, זאת בסך הכל פנינה. אחרי ההדחה של מאיה ואמיר היא התפוצצה מאושר ופיזרה נשורת רדיו-פסיכוטית עד שער הגיא. לא נעים, אבל גם לא נורא. עד שבוע הבא העננה תתפזר מאליה".

ובינתיים, בבית האח הגדול, פיזזה פנינה לפני הדיירים וליטפה את עצמה בהנאה. "אוהבים אותי", היא התרפקה על המצלמה, "לא אחד, לא עשר, וגם לא מאה, אתם קולטים מה זה? אוהבים אותי יותר ממאיה!"

מאיה כמובן היתה בשוק. אם פנינה זרחה כמו פצצת אטום, מאיה נראתה כמו פצצה שלא התפוצצה. גם הקהל היה בשוק. השתיקה הזכירה את הרגע הזה בסרטים, כששעון העצר מסיים את הספירה לאחור, אך הטיל לירח נותר על כן השיגור. שקט מופתי. אפשר לשמוע את הפליצות של שימי. גם אסי עזר שותק. הבא בתור הולך אמיר, ולאט לאט נגמרו לו כל הפייבוריטים.

מנחם לעומת זאת, מרוצה. אויבו הגדול הודח בהפתעה, ובזריזות ראויה לציון ברח מהווילה כל עוד נפשו בו, כאילו דחפו לו פלפל חריף לטוסיק. מנחם ודאי מהרהר ארוכות בדימוי. פלפל, טוסיק. פלפל, טוסיק. מנחם אוהב את הדימוי. אולי יעשה ממנו שיר.

כן, הבית שוב השתנה ללא היכר. מחנה גוטמן התפרק לרסיסים, ושני פליטיו, גיא ועדי, אצו רצו לחפש להם חברים חדשים. עדי התנחמדה עם פנינה, גיא הסתובב המום במשך שעה ולבסוף נשבר ופנה למנחם. "אתה יודע", התחנחן, "בעצם אין לי בעיה אישית איתך". אוזניו של מנחם הזדקרו, שרירי הלסת נמתחו, הלשון נכנסה לכוננות תקיפה. הבידוד נגמר. למה לכרסם מלפפונים בפינה כשאפשר לתכנן עוד איזה יעף על ה"תופרת הגמדה". למה לדבר עם התפוזים הסינים בחצר על עוולות מערכת החינוך, אם אפשר לעשות עוד סיבוב על גיא, או יותר טוב, לתפוס את קורין לשיחה על דפנסיביות יתר הנובעת מאופנסיביות לסבית מודחקת.

אם אמיר היה רואה את הגישושים החדשים, היה ודאי חוטף קריזה על חייליו לשעבר ואולי מחרים גם אותם. טוב לא מחרים, מנדה מתוך תחושת אמפתיה נשגבת, שכן אמיר עושה הכל באהבה. "ערפיח" ו"היטלר של ההומואים", אלו רק ביטויי חיבה חמודים. וחוץ מזה, מנחם צריך להיות ממש מוחמא, שכן אמיר ניסה, בנקמנות אוהבת, לקצץ חלק מן הפירות החביבים על מנחם כשחילקו את התקציב.

עוד פחות משבוע העסק נגמר, וזה הזמן להתחיל לנחש מי הולך לכבות את האור בבית האח הגדול. האמת היא שכולם התאמצו, נפתחו, לכלכו, מיהרו לשפוט, לשלוף, לדקור ולהידקר. כולם שמחו לקפוץ לבריכת הבוץ הסמיך, ולהטיל זה בזה לשמחתנו קצת רפש מעורבב בפוצי מוצי.

כולם, פרט לאחת. אחת ששמה הוזכר מדי פעם, רק אחרי שנגמרו כל הנושאים שבעולם. אחת שעם עוד קצת חוסר מאמץ, יכולה להגיע לגמר, ולקחת אותו בקטן. שרונה. מישהו ראה את שרונה?

בפרקים הקודמים של דו"ח האח הגדול: המצלמות מנסות לברוח ממנחם בן, יש לנו בובליל חדש ונחיתת החייזרים המפורסמים בבית האח הגדול.