אין תמונה
הפיינליסטים. החיים השתנו מקצה לקצה
מגזין רייטינג הושיב לראיון מיוחד את שלושת זוגות הגמר של "היפה והחנון"-  ירון וענבל, ליטל ואלכס וכמובן הזוג הרומנטיסטי (שהספיק להיפרד) אור ונלה. ששת המתמודדים חשפו כמה תובנות מפתיעות מהחוויה, אבל הסקופ המרכזי שייך לאיש הפפיון, אלכס מורזרוב.

"זה לא בהכרח קשור לתוכנית אבל יש לי כרגע ידידה שהכרתי דרך שגיא ואני פשוט לא ארחיב עליה", אומר אלכס בחשאיות מחשידה. "היא קצת צעירה ממני. אני בן 20, היא בת 19 ומשהו".

איך קוראים לה?
"אני לא רוצה להגיד".

מאיפה היא? גם מהצפון?
"סליחה, אני לא מעוניין להרחיב".
ליטל: "אבל למה, אלכס?".
אלכס: "כי היא בעצמה ביקשה ממני".
ליטל: "אה, אז זה בסדר. ג'נטלמן".

התוכנית ללא ספק שיפרה את חיי האהבה שלכם, לא?
ירון: "זה מאוד כיף, אני מרגיש שיש לי בנות עכשיו. בנות יותר יוזמות איתי".
ליטל: "השאלה אם זה ממשיך מהדייט הראשון? כי היית בסטטוס של 57 דייטים ראשונים".
ירון: "חלק מהדייטים האלה המשיכו לדייט שני, שלישי, רביעי, חמישי".
נלה: "דייט חמישי זה כבר חברה".
אור: "לא נכון, זה תלוי".
ליטל: "אלא אם כן זו יזיזה, כפרה. אגב, אור, אנחנו לא מדברים על הבלונדיניות שלך כדי להגן על נלה הכפרה".
נלה: "לא, כבודי במקומי מונח. ייקח לו הרבה זמן למצוא לי מחליפה".

אם כבר ענייני זוגיות, למה כולכם התבאסתם על אור ונלה?
ליטל: פשוט מאוד. באותה תקופה היו ביני ובין נלה המון קונפליקטים על כל מיני דברים קטנים".
אור: "יותר ממה שהראו בתוכנית".
נלה: "מה שהיא מתכוונת להגיד זה שהיינו קורבנות של המצב בגלל החילופי זוגות".
ליטל: "היה לאור ונלה יותר קל להתנהל מבחינה נפשית. אני לא מאמינה שבכיתי ככה בפרהסיה, אבל בכיתי יענו, ולא היה לי את הבן זוג, את התמיכה. כאילו, היה לי את אלצ'קו, אבל הייתי צריכה להבין אותו הרבה יותר ממה שהוא הבין אותי, כי היה לו חוסר בהמון תחומים. לא יכולתי לצפות מבנאדם שלא יודע לגשת לבנאדם שבוכה שינחם אותי. הייתי צריכה להגיד לו 'בוא תנחם אותי!'. אבל עם הזמן, אחרי שבכיתי כמה פעמים הוא כבר ידע. נכון, אלכס?".
אלכס: "כן".

אלכס, איך אתה מרגיש עם החברים של ליטל מב"ש? 
"אני מסתדר איתם".

ביומולדת שלה סבלת.
"ביומולדת שלה זה היה אנשים שלא כל כך הכרתי. גם השילוב של המוזיקה והעשן של הסיגריות שכל כך מציק לי יכול להוציא אותי מדעתי".

ומה לגבי תל אביב?
"את תל אביב אני דווקא אוהב. אפשר לומר שזה חלום בשבילי לעבור לשם. כעיקרון אני בנאדם מאוד עירוני, אני אוהב ערים תוססות, מעניינות, שיש מה לקנות ולעשות שם, וטבריה הזאת...יש מקומות מעניינים בטבריה, אבל טבריה זה לא תל אביב".
אור: "בטבריה כולם יוצאים לעבוד, לבלות, ואז חוזרים הביתה, רואים 5 עם רפי רשף והולכים לישון".

אין תמונה
אור ונלה. כבר לא

אלכס, יש מצב שאתה מניח תפילין?
אלכס: "כן, רוב החיים שלי למדתי בבתי ספר דתיים ומאז אני משתדל לשמור כשרות, אני מניח תפילין, ואם יש לי אפשרות לשמור שבת אז אני שומר. אני מגדיר את עצמי בתור בנאדם מאמין".

אור: "אמרו שמצאתי נוסחה מתמטית להוכיח שאין אלוהים וזו באמת אחת מהעוולות שנעשו לי, כי אני חושב שאלוהים זה עניין של אמונה ומי שמאמין אז יש לו אלוהים, ואני פשוט לא מאמין. אבל כל אחד והאמונה שלו ואני לא שולל. אני חושב שאין אמת אחת".
ירון: "אני מסכים עם זה. אני חושב שכל אחד יכול לברוא את המציאות שלו וזה אפשרי שבמציאות הזאת יש אלוהים".
נלה: "אני גם מסכימה. אני רואה ביהדות מסורת. זה מה שמייחד אותי מעמים אחרים. אני חושבת שיהדות היא לא דת".
אור: "ובטח שאין נוסחה שמוכיחה שאין אלוהים".

מה זה היה החלום ההזוי שלך שסיפרת באודישן לתוכנית?
"אחת החידות הכי משמעותיות שעדיין לא פתורות משחר ההיסטוריה היא המספרים הראשוניים, שזה בעצם אבן הבניין של המספרים השלמים מבחינה כפלית. מאז שיודעים על מספרים ניסו למצוא שיטה מהירה לדעת אם מספר הוא ראשוני או לא, בלי לבדוק אם הוא מתחלק במספרים שקטנים ממנו. יש פרס של 150 אלף דולר למי שימצא מספר ראשוני של יותר ממאה מיליון ספרות".
נלה: "איזה משעממים הם! מי אלה האנשים החולים האלה?".
אור: "יש קבוצות גדולות כאלה שעובדות על זה ומחפשות מספרים ראשוניים גדולים".
נלה: "נראה לי אני יוצאת לעשן".
ירון: "אבל את לא מעשנת, נלה".
נלה: "נראה לי שאני אתחיל עכשיו, מהשעמום".

הראיון המלא במגזין רייטינג שיוצא מחר.

>> פפראצי: אייל גולן וסיון קליין במשחק כדורגל