לרגל האלבום החדש וסיבוב ההופעות "צד א" החליטו במגזין "רייטינג" לתת לקוראים לראיין את אסף אמדורסקי, שמצידו התייחס לכמה מהנושאים הכי בוערים בחייו.
לינור ניצני מתל אביב שואלת: האם אתה חושב שבעתות משבר, עצב, פרידה וכאב הכתיבה והיצירה מוצלחות יותר מבעתות שלווה ושקט? האם כשרע יש יותר השראה?
"אומרים שכששחקן מתרגש, הקהל לא - וההפך. צריך רמת איפוק ושליטה כדי לרגש אחרים, ואני דוגל בגישה שידע, ביטחון וניסיון שווים יותר מתעצומות נפש לא מעובדות. מובן שעדיף להיות עשיר, בריא ושמח על פני נמוך, עיוור וטיפש, ולכן כדאי לדעת להתרגש ולדעת להקשיב ולהביט בנחת מהצד, אבל גם לדעת את העברית היטב ולהתמיד לקלוט רעיונות חדשים, לא להפסיק לקרוא, להאזין ולהתחדש. תחושות רגעיות הרי נמשכות זמן קצר יותר ממה ששיר אמור לשרוד, אז לא הייתי תולה הישגים אמנותיים במצב נפשי רגעי, אבל אם בעקבות משבר קרה ששדה הראייה התרחב - יש סיכוי גם לשיר טוב. אה, כן וגם כישרון לא יזיק".
יעל מסינגר מפתח תקווה שואלת: רוב שיריך עוסקים בזוגיות וביחסים. האם נכון יהיה לומר שבנושאים אלה יש הרגשה של אופטימיות גדולה יותר באלבום זה ביחס לאלבומים קודמים, ובפרט ל"הרי את"?
"הפסימיות לפעמים נראית כזו, אבל לעולם בשיר לא יהיה אפשר לעניין ולהפיח חיים אם הכל ילך בכיוון אחד ולא יהיו סתירות והפכים שמאירים ומצלילים זה על זה. שירים שמחים, רק בשביל שיהיו שמחים, קצת משעממים אותי, אבל אם את שואלת אם השירים שכתבתי לאחרונה שונים בהרבה משירים שכתבתי בעבר, אאלץ לאכזב אותך ולהצהיר שבסך הכל אני כותב את אותו השיר כבר שנים... זה בסדר, רוב הזמרים והלהקות האהובים עליי מתנהגים באותה הדרך: הרולינג סטונז ולו ריד, למשל, עשו את זה נפלא - שיר אחד על פני עשורים מתמשכים. נותר לי רק לקוות שאצליח לרתק ולחדש בכל פעם מחדש באמצעות אותו השיר, כמותם".
לינור ניצני מתל אביב שואלת: מה אתה מרגיש כלפי תמונות פפראצי שלך בעיתון?
"אני חייב לספר שאיני קונה עיתונים כלל. אני מנוי ל'טיים אאוט תל אביב' וחדר השירותים שלי מלא בגיליונות המגזין. אני קורא ספרים במקום זה. זה ממש כיף, כדאי לנסות. השנה אהבתי את 'חיי כלב' של בולגקוב, 'תש"ח' של יורם קניוק, 'על דעת עצמו' של נורית גרץ, 'הדבר היה ככה' של מאיר שלו ו'דן בן אמוץ' של אמנון דנקנר".
אלה לוי מרחובות שואלת: אומרים עליך שאתה סנוב. זה נכון? אם לא, למה אתה חושב שאומרים ככה?
"במקצוע שלי, שקצת גלוי לעין וקצת זקוק לפרטיות, אפשר לבחור אם להתייחס או לא להתייחס לאופן שבו אחרים רואים אותך. מובן שיש את הקרובים אליי, שחשובה לי מאוד דעתם, אבל אנשים שלא מכירים אותי יכולים לחשוב ככל העולה על רוחם. אם אפנה לזה מקום לא יישאר הרבה לעצמי, לחופש הדרוש כדי ליצור ולהתקדם, והכי חשוב - לחיות כאדם רגיל, שפוי, שאינו משותק מפחד תמידי".
פרידה רימון מהרצליה שואלת: מצטערת אם זה נשמע רכילות, אבל אני מאוד אוהבת את אסף והייתי רוצה לשאול אותו אם הוא מתגעגע לחיי הנישואים. היית רוצה להתחתן שוב? מי היא בת הזוג הנוכחית שלך והאם האהבה ביניכם חזקה?
"היי פרידה. מה ניש? אני בעד נישואים, למי שמתאים לו. אפשר לנסות כדי לבדוק איך זה, שיהיה לו בהצלחה. בת הזוג שלי בזמן האחרון היא בחורה יפהפייה בשם דנה פרימן. אמסור לה ד"ש".
ערן יפה מחיפה שואל: עלתה בך פעם המחשבה לעזוב את תעשיית המוזיקה ולעבור למשהו אחר? מהו הדבר שאתה הכי טוב בו אחרי מוזיקה?
"מיום ליום אני מבין שהעסק הזה אבוד. נועדתי כנראה לעסוק במוזיקה, והאמת היא שלאחרונה עושה רושם שהזמן הרב שהשקעתי מתחיל להשתלם".
הראיון המלא במגזין רייטינג שיוצא מחר.