יבגניה דודינה מככבת בימים אלה על במת תיאטרון "הבימה" במחזה "איולף הקטן" של הנריק איבסן בבימויו של חנן שניר. דודינה מגלמת את ריטה, האם המיוסרת המייחלת לאהבה חסרת גבולות ובלעדית של בעלה אלפרד (יגאל שדה) המחליט מצידו להתמסר דווקא לאבהות לבנם הנכה איולף. כאשר הילד מוצא מותו בתאונה טרגית המבנה המשפחתי המעורער ממילא קורס כבניין קלפים.
"כאמא, מעולם לא עברה במוחי מחשבה יחידה בגנות ילדי. כשחקנית, כשאני מתחייבת לתפקיד אני חוקרת אותו, לומדת את הפסיכולוגיה של הדמות ומנסה להבין אותה גם אם לכאורה המעשים שלה הכי לא מקובלים עלי", אומרת דודינה, שזהו תפקידה השני בתיאטרון הלאומי מאז עזבה את תיאטרון גשר כדי לגלם את התפקיד הראשי ב"אנה קרנינה".
"איולף הקטן" נחשב לאחת מיצירותיו הטובות ביותר, גם אם פחות מוכרות, של המחזאי הנורווגי הדגול. במרכזו בני זוג אגוצנטריים שהאהבה ביניהם דעכה מזמן. הוא סופר מתוסכל החולם לכתוב יצירת מופת שאפתנית על האחריות האנושית ולהנציח את מקומו בהיסטוריה. היא אישה שברירית ותלותית שאינה יכולה להסתפק בתפקידה כאם. ביניהם ילד נכה, כתוצאה מתאונה ששניהם אחראים לה (התינוק זחל ללא השגחה על השולחן ונפל ממנו בזמן שהם עשו אהבה בחדרם), ומערכת יחסים אובססיבית על גבול גילוי העריות בין אלפרד ואחותו הצעירה אסטה (ורד פלדמן) המוסיפה שמן למדורה, וכאשר מגיעה התבערה אין כמו דודינה להביא לבמה מפגן זיקוקין דינור של דרמה גדולה מהחיים.
"לא הכרתי את המחזה לפני שהציעו לי לגלם את ריטה", מודה דודינה, "ואני מודה שהיה קשה לי בקריאה הראשונה. ריטה היא דמות מורכבת והמניעים למעשייה עמוקים מאד. כמו כל שחקן, גם כשאני עולה לבמה יש בי הרצון לקבל אמפתיה מהקהל. חיפשתי הרבה ביחד עם הבמאי חנן שניר דרכים להפוך אותה לדמות כזו".
משימה קשה, בהתחשב בעובדה שהיא אם הרואה בבנה הקטן מכשול ביחסיה עם בעלה.
"בעיני היא אישה הסובלת מחרדת נטישה עמוקה. אין לי ספק שהיא אוהבת את בנה איולף בלב ונפש ולא רוצה ולו לרגע שבאמת יקרה לו משהו, אבל היא גם חווה דעיכה מתמשכת של אהבת חייה לנגד עיניה. אלפרד הפך עבורה איש זר. כאשר היא מגלה שלמעשה נשא אותה לאישה בגלל כספה, כי רצה לסדר בחיים את עצמו ואת אחותו אסטה, היא לא מסוגלת להתמודד עם הכאב. רציתי להציג אותה כמי שמנסה, בכל כוחות הנפש שעוד נותרו בה, לשמר משהו מהאהבה הענקית שידעה בעבר".
זאת הפעם ראשונה שאת משתפת פעולה לצד השחקןיגאל שדה והבמאי חנן שניר. איך הייתה ההתנהלות מולם?
"יגאל הוא שותף נפלא, וזה עונג צרוף לעבוד מולו. באשר לחנן שניר, אין ספק שהוא במאי טוטאלי. אני מגיעה מחינוך רב שנים לפיו הבמאי תמיד צודק, גם כשהוא טועה, וחנן אולי יוצר בתחילת העבודה מולו רושם של איש רך ועדין אבל כאשר זה מגיע לנקודות הקריטיות בעיניו הוא קשוח ובלתי מתפשר על האמת שלו כאמן עד הסוף. תכונה שאני מעריכה מאד, גם אם המשמעות שלה בפועל היא לוותר מדי פעם על עמדה מסוימת שלי ולפעול לפי מה שהוא דרש ממני".
הגעת בשעתו לתיאטרון הבימה לגלם את אנה קרנינה. עכשיו, בנוסף ל"איולף הקטן", שמך נקשר בשתי הפקות נוספות: "דוגוויל" ו"אדיפוס המלך". את רואה בעצמך שחקנית בית של התיאטרון הלאומי?
"לשתי ההפקות האלה טרם נקבע מועד, ועד כמה שזה נוגע לי הכול פתוח לגביהן ולגבי כל פרויקט עתידי אחר. אפשר לומר שאני נהנית עכשיו מחוסר ההגדרה. אני ממשיכה להופיע עם 'אנה קרנינה', מתחילה להופיע ב'איולף הקטן', ומעבר לזה לא יודעת מה ילד יום וטוב לי ככה בשלב זה בחיי".
מה הסיכוי שתחזרי בעתיד לתיאטרון גשר?
"עד כמה שזה נוגע לי, מעולם לא עזבתי. גשר עבורי הוא האדמה ממנה צמחתי, החממה בה גדלתי והבית בו חונכתי ולמדתי. אי אפשר להינתק ממקום כזה".
מה טיב יחסיך עם המנהל האמנותי של תיאטרון גשר, יבגני אריה?
"יבגני היה ונשאר אורים ותומים עבורי. לעולם לא יהיה תחליף למה שקיבלתי ולמדתי ממנו. האם נחזור לעבוד ביחד כשיציע לי תפקיד טוב בהפקה עתידית של גשר? כמו שאמרתי, אני נהנית עכשיו מהחיים מיום ליום. כאשר תהיה הצעה מעשית נחליט".
"איולף הקטן" יועלה באולם אריסון של תיאטרון הבימה בתל אביב ב-21, ה-22 וה-25 בחודש בשעה שמונה וחצי בערב.